47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Planetary boundaries svg.png|350px|ממוזער|שרטוט של הגבולות הפלנטריים על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. האיזור האדום דמוי הכוכב מייצג את המצב הנוכחי של התחומים השונים, והגבולות הקיימים בכל תחום מנורמלים כך שהם משיקים לתמונת כדור הארץ. האיור לא מכיל מערכות שלגביהן לא ניתן עדיין לקבוע מהו תחום הפעילות הבטוח.]]
[[קובץ:Planetary boundaries svg.png|350px|ממוזער|שרטוט של הגבולות הפלנטריים על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. האיזור האדום דמוי הכוכב מייצג את המצב הנוכחי של התחומים השונים, והגבולות הקיימים בכל תחום מנורמלים כך שהם משיקים לתמונת כדור הארץ. האיור לא מכיל מערכות שלגביהן לא ניתן עדיין לקבוע מהו תחום הפעילות הבטוח.]]
רוקסטרום וסטפאן שיתפו פעולה עם 26 מדענים בולטים אחרים, כולל Paul Crutzen, זוכה פרס הנובל בכימיה; [[ג'יימס הנסון]] מדען האקלים ממכון Goddard לחקר החלל; ו-Hans Joachim Schellnhuber, יועץ האקלים הראשי לקנצלר גרמניה. הקבוצה זיהתה תשע "מערכות תומכות-חיים פלנטריות" שחיוניות להמשך ההשרדות של [[בני אדם|המין האנושי]] וניסתה לכמת מהם [[נישה|תחומי הפעילות]] שבהם מערכות אלו יתפקדו בצורה טובה. לאחר מכן הם ניסו לזהות מהם הנזקים שנגרמו ל-7 מערכות אלה, וכמה רחוקים בני האדם מפריצה של גבולות אלה, פריצה שתסכן את עצם קיומו של המין. מעבר לגבולות אלה קיים סיכון ל"שינוי סביבתי מהיר ובלתי-הפיך" שיהפוך את [[כדור הארץ]] למקום פחות מזמין לקיום חיים, במיוחד של בני אדם.
רוקסטרום וסטפאן שיתפו פעולה עם 26 מדענים בולטים אחרים, כולל Paul Crutzen, זוכה פרס הנובל בכימיה; [[ג'יימס הנסון]] מדען האקלים ממכון Goddard לחקר החלל; ו-Hans Joachim Schellnhuber, יועץ האקלים הראשי לקנצלר גרמניה.
לפי הערכות החוקרים נראה כי בני האדם פרצו של 3 מתוך 7 הגבולות האלה: [[שינויי אקלים]], [[אובדן של מגוון ביולוגי]], והגבול של [[מחזור אקולוגי|זרם ביוכימי]]. הגבולות הם "גסים, הערכות ראשוניות בלבד, ואפופים באי-וודאות ופערי מידע גדולים". הגבולות מקיימים יחסי גומלין [[מערכות מורכבות|מורכבים]] זה עם זה והם אינם מובנים בצורה טובה. גבולות יכולים לזהות היכן יש מקום להגדרת "מרחב בטוח להתפתחות אנושית", דבר שמהווה שיפור על גישות אחרות שרק מנסות להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של בני האדם על הפלנטה.
הקבוצה זיהתה תשע "מערכות תומכות-חיים פלנטריות" שחיוניות להמשך ההשרדות של [[בני אדם|המין האנושי]] וניסתה לכמת מהם [[נישה|תחומי הפעילות]] שבהם מערכות אלו יתפקדו בצורה טובה. לאחר מכן הם ניסו לזהות מהם הנזקים שנגרמו ל-7 מערכות אלה, וכמה רחוקים בני האדם מפריצה של גבולות אלה, פריצה שתסכן את עצם קיומו של המין. מעבר לגבולות אלה קיים סיכון ל"שינוי סביבתי מהיר ובלתי-הפיך" שיהפוך את [[כדור הארץ]] למקום פחות מזמין לקיום חיים, במיוחד של בני אדם.
לפי הערכות החוקרים נראה כי בני האדם פרצו 3 מתוך 7 הגבולות האלה: [[שינויי אקלים]], [[אובדן של מגוון ביולוגי]], והגבול של [[מחזור אקולוגי|זרם ביוכימי]]. הגבולות הם "גסים, הערכות ראשוניות בלבד, ואפופים באי-וודאות ופערי מידע גדולים". הגבולות מקיימים יחסי גומלין [[מערכות מורכבות|מורכבים]] זה עם זה והם אינם מובנים בצורה טובה. גבולות יכולים לזהות היכן יש מקום להגדרת "מרחב בטוח להתפתחות אנושית", דבר שמהווה שיפור על גישות אחרות שרק מנסות להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של בני האדם על הפלנטה.
הקבוצה הכינה דו"ח שהוגש ל[[מועדון רומא]] ב[[אמסטרדם]] בשנת 2009. סיכום ערוך של הדו"ח הופיע כמאמר מוביל בגליון מיוחד של מגזין המדע היוקרתי "נייצ'ר". מאמרים דומים פורמסו בירחון "[[אקולוגיה וחברה (ירחון)|אקולוגיה וחברה]]", וסיינטיפיק אמריקן. נייצ'ר פרסמו גם תגובות ביקורתיות למאמר מאת מדענים מובילים שהוזמנו להגיב על כל אחד מ-7 הגבולות כולל זוכה פרס הנובל לכימיה Mario J. Molina והביולוג Cristián Samper.
הקבוצה הכינה דו"ח שהוגש ל[[מועדון רומא]] ב[[אמסטרדם]] בשנת 2009. סיכום ערוך של הדו"ח הופיע כמאמר מוביל בגליון מיוחד של מגזין המדע היוקרתי "נייצ'ר". מאמרים דומים פורמסו בירחון "[[אקולוגיה וחברה (ירחון)|אקולוגיה וחברה]]", וסיינטיפיק אמריקן. נייצ'ר פרסמו גם תגובות ביקורתיות למאמר מאת מדענים מובילים שהוזמנו להגיב על כל אחד מ-7 הגבולות כולל זוכה פרס הנובל לכימיה Mario J. Molina והביולוג Cristián Samper.