47,332
עריכות
שינויים
←ארגוני עובדים
בשבדיה יש שני ארגוני-גג גדולים של ועדי עובדים: ארגון עובדי הצווארון הכחול (LO), הכולל 14 ועדים שמייצגים 1.5 מיליון עובדים; וארגון עובדי הצווארון הלבן (TCO), הכולל 15 ועדים שמייצגים 1.2 מיליון עובדים.
בשבדיה יש שני ארגוני-גג גדולים של ועדי עובדים: ארגון עובדי הצווארון הכחול (LO), הכולל 14 ועדים שמייצגים 1.5 מיליון עובדים; וארגון עובדי הצווארון הלבן (TCO), הכולל 15 ועדים שמייצגים 1.2 מיליון עובדים.
וועדי העובדים בשבדיה הם בעלי עוצמה רבה אך הם פועלים בצורה שונה יחסית לוועדי עובדים אחרים במדינות רבות, כולל וועדי עובדים בישראל:
* מודל מכליל - כל העובדים מוגנים על ידי ארגון העובדים ולא רק עובדים חזקים שבמגזר הציבורי וב[[מונופול|מונופולים]].
* שמירה על תחרותיות והגדלת הפריון - הוועדים מסתכלים על כלכלה שבדיה כולה ולכן לא מנסים להעלות את השכר ככל האפשר אלא לשמור גם על התחרותיות של העסקים.
* [[חתירה לקונצזנוס]] - הוועדים מנסים ככל האפשר להגיע לפשרות ולהסכמות עם הממשלה ועם מעסיקים, ולא להתסתמך על שביתות ואמצעים כוחניים.
לדברי אולה פטרסון, הכלכלן הראשי של ה–LO, מודל קביעת השכר בחברות רבות נקבע יחד עם העובדים, אך מדיניות זו נקבעת כך שהשכר גדל בהתאם לפריון העבודה, כיוון שלארגונים יש רצון לשמור על החלק של עלות העבודה בתוצר כאחוז קבוע ולא להעלות אותו עוד ועוד. הדרך להשגת שכר גבוה לעובדים היא על ידי הכוונת הכלכלה ל[[צמיחה כלכלית]], וכדי להשיג דבר זה ארגוני העובדים מעונינים להגדיל את הפריון של העובדים. היות ויש ענפים של הכלכלה בהן קשה יותר למדוד את הפריון - כמו בענפים של המגזר הציבורי, המגזרים התחרותיים שמכוונים לייצוא הם אלה שקובעים את גובה השכר וקובעים את המטרה לכל שאר הענפים. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2262810]
לדברי אולה פטרסון, הכלכלן הראשי של ה–LO, מודל קביעת השכר בחברות רבות נקבע יחד עם העובדים, אך מדיניות זו נקבעת כך שהשכר גדל בהתאם לפריון העבודה, כיוון שלארגונים יש רצון לשמור על החלק של עלות העבודה בתוצר כאחוז קבוע ולא להעלות אותו עוד ועוד. הדרך להשגת שכר גבוה לעובדים היא על ידי הכוונת הכלכלה ל[[צמיחה כלכלית]], וכדי להשיג דבר זה ארגוני העובדים מעונינים להגדיל את הפריון של העובדים. היות ויש ענפים של הכלכלה בהן קשה יותר למדוד את הפריון - כמו בענפים של המגזר הציבורי, המגזרים התחרותיים שמכוונים לייצוא הם אלה שקובעים את גובה השכר וקובעים את המטרה לכל שאר הענפים. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2262810]
===מיסוי ואמון===
הכלכלה השוודית מבוססת במידה רבה על [[אמון]] גבוה של הציבור ב[[מוסד חברתי|מוסדות הציבוריים]] כמו מממשלה, עסקים וועדי העבודים. חלק מזה נובע מההיסטוריה של השוודים, שבניגוד למקומות אחרים שבהם היו [[צמיתים]] הם היו הבעלים של האדמות שבהם עבדו. אצילים היו יכולים לאיים על הרכוש של הציבור וכשנזקקו להגנה פנו את המלך לשם הגנה.
בשוודיה יש רמה גבוה יחסית של מיסוי, אבל גם רמה גבוהה של תמיכה חברתית מצד הממשלה. יש הספקה איכותית של [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]] ותמיכה כגון [[רפואה ציבורית]], [[חינוך ציבורי]], [[דמי אבטלה]], [[מענקי לידה]] וכדומה. רוב האנשים רוצים לשלם מיסים שכן מי שלא משלם מיסים לא יכול להנות ממענקים ושירותים ממשלתיים רבים.
בשנים האחרונות יש [[הפרטה]] של חלק מהשירותים הממשלתיים בתחומים של [[חינוך]] ו[[רפואה]].
==ראו גם==
==ראו גם==