שינויים

'''אבטלה טכנולוגית''' (Technological unemployment) היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]] ו[[התייעלות בייצור]] שמביאים להחלפת עובדים בגורמי ייצור אחרים. זאת בניגוד לשיפורים טכנלוגים אחרים שמביאים לצמצום דרישה ליחידת תוצר עבור גורמי ייצור כמו [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]] [[קרקע]] או [[הון תעשייתי]].  

'''אבטלה טכנולוגית''' (Technological unemployment) היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]] ו[[התייעלות בייצור]] שמביאים להחלפת [[עובדים]] ב[[גורמי ייצור]] אחרים. זאת בניגוד לשיפורים טכנולוגים אחרים שמביאים לצמצום דרישה ליחידת תוצר עבור גורמי ייצור כמו [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]] [[קרקע]] או [[הון תעשייתי]].  

שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור מוצרים ושירותים, ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם ולמוצרים אחרים. דבר זה שעשוי לגרור שחלק מעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש. "אבטלה טכנולוגית" באה לידי ביטוי גם בקיצור שבוע העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום.

שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור [[מוצרים]] ו[[שירותים]], ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם (עקב הוזלת המחיר של המוצר) ואל מוצרים אחרים (עקב הגדלת ההכנסה הראלית של הצרכנים). דבר זה עשוי להוביל לכך שחלק מהעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש.  

 

"אבטלה טכנולוגית" באה לידי ביטוי גם בקיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום.

==מעבר מכפריות לאורבניות==

==מעבר מכפריות לאורבניות==

אבטלה בהגדרתה המודרנית הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את המסגרות הקודמות של משפחה או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו גילדות או וואסלים, ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.  

[[אבטלה]] בהגדרתה המודרנית הופיעה עם [[המהפכה התעשייתית]], שפירקה את [[מוסד חברתי|המסגרות הקודמות]] של[[משפחה]], [[קהילה]] או פטרונות [[פאודליזם|פאודלית]] והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. לפני המהפכה, [[הון]] ו[[גורמי ייצור]] הוחזקו על ידי מסגרות קהילתיות, משפחתיות או על ידי מסגרות כמו [[גילדה|גילדות]] או [[וואסלים]], ולפיכך שוק העבודה (היכולת לשכור אנשים) היה מצומצם יותר, ואיתו תופעות כמו אבטלה.  

בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות למלחמות על שטחים ומשאבים. חלק מהאנשים מת במלחמות עצמן או גורש. מי שלא הצליח להשיג טריטורה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הבעיה "פתרה את עצמה" בכך שעודף אוכלוסיה יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן, בחברות חקלאיות מודרניות, [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכולסיה ולכן לירידת כמות האוכלוסיה ביחס להון הקיים.  

בחברות [[ציידים לקטים]], [[גידול אוכלוסין]] הוביל תכופות למלחמות על שטחים ו[[משאבי טבע]]. חלק מהאנשים מתו במלחמות עצמן או גורשו. מי שלא הצליח להשיג טריטוריה גדולה מספיק גווע ב[[רעב]] או נדד למקום אחר בתקווה להשיג שם תנאים יותר טובים. גם לאחר [[המהפכה החקלאית]] בעיית האבטלה היתה נדירה למדי. [[גידול אוכלוסין]] נמוך (בעיקר עקב [[תמותת תינוקות]] גבוהה) עם [[צמיחה כלכלית]] נמוכה, הובילו לכך שהבעיה "פתרה את עצמה" -  שעודף אוכלוסיה יחסית לכמות המזון הוביל ל[[רעב המוני]]. כמו כן [[עוני|העניים]] מתו לא אחת עקב שילוב של [[רעב]], [[קור]], תאונות ומלחמות. כמו כן, בחברות חקלאיות [[מגפה|מגפות]] הובילו לצמצום האוכולסיה ולכן לירידת כמות האוכלוסיה ביחס להון הקיים.  

בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], החל מעבר מהיר של אנשים מ[[כלכלת קיום|תעסוקת-קיום]] בסיסית ב[[חקלאות]], לעבודה בחרושת בערים, כאשר שוק העבודה חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח.

בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], החל מעבר מהיר של אנשים מ[[כלכלת קיום|תעסוקת-קיום]] בסיסית ב[[חקלאות]], לעבודה ב[[תעשייה|חרושת]] בערים, כאשר [[שוק העבודה]] חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח.

[[שינויים טכנולוגים]] כמו המצאת נול האריגה, הובילו לכך שבעלי מקצוע מומחים, בעלי [[הון אנושי]] גבוה, מצאו את עצמם ללא עבודה בתוך פרק זמן קצר. העסקת ילדים  כפועלים שעובדים ליד מכונות החדשות, הובילה לירידה דראסטית של השכר ובתנאי העבודה. לא פעם עובדים נפצעו חלו ומתו כתוצאה מעבודה במפעלים המסוכנים של המאה ה-19. בצד ירידה דרסטית בשכר, התמודדו הפועלים גם עם זרם מתמיד של פליטים שבאו מהכפרים לאחר שנושלו מאדמתם או נאלצו לוותר עליה בגלל [[יתרונות לגודל]] של משקים מתועשים. בד בבד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] הובילה להתפרצות מחלות ולזיהום. בד בבד היה [[זיהום תעשייתי]] גבוה מהמפעלים. היבטים אלה גררו זעם כלפי העשירים והובילו לעליית ה[[לודיטים]] בתחילת המאה ה-19, ולאחר מכן למאבקים נוספים כמו פיתוח מדינת הרווחה.   

[[שינויים טכנולוגים]] כמו המצאת נול האריגה, הובילו לכך שבעלי מקצוע מומחים, בעלי [[הון אנושי]] גבוה, מצאו את עצמם ללא עבודה בתוך פרק זמן קצר. העסקת ילדים  כפועלים שעובדים ליד מכונות החדשות, הובילה לירידה דראסטית של השכר ובתנאי העבודה. לא פעם עובדים נפצעו חלו ומתו כתוצאה מעבודה במפעלים המסוכנים של המאה ה-19. בצד ירידה דרסטית בשכר, התמודדו הפועלים גם עם זרם מתמיד של פליטים שבאו מהכפרים לאחר שנושלו מאדמתם או נאלצו לוותר עליה בגלל [[יתרונות לגודל]] של [[משקים מתועשים]]. בד בבד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]], [[עוני]] ומודעות ציבורית ואישית נמוכה להיגיינה ויחס מזלזל בחיי אדם וב[[סביבתנות|שמירה על הסביבה]] הובילו להתפרצות מחלות מדבקות וכן ל[[זיהום תעשייתי]] גבוה מהמפעלים ול[[זיהום]] ממקורות ביתיים. היבטים אלה גררו אבטלה גבוהה בקרב פועלים מיומנים ותוחלת חיים נמוכה בערי תעשייה. זעם כלפי העשירים והובילו לעליית ה[[לודיטים]] בתחילת המאה ה-19, ולאחר מכן למאבקים נוספים שהובילו לפיתוח [[מדינת הרווחה]].   

==האבטלה אינה בעיה==

==האבטלה אינה בעיה==

בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי התקדמת טכנולוגית אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.  

בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי [[התקדמות טכנולוגית]] אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.  

==אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה==

==אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה==