שינויים

==שוק בתאוריה המוסדית -אנרגטית==

==שוק בתאוריה המוסדית -אנרגטית==

שוק הוא מוסד חברתי, ומוסד הוא סוג של [[מערכת מפזרת]]. נובע מכך כי יש צורך בזרם מתמיד של [[אנרגיה]] כדי לשמור על הסדר שהשוק מייצר. השוק מייצר זרם של [[מידע]] אודות מחירים של מוצרים, איכות של מוצרים, [[פירמות]], קונים. מידע הוא סוג של ייצוג של אנרגיה לפי [[תורת המידע]]. ללא פעולה של תחזוקה מתמשכת המידע יהפוך ללא עדכני וכן יתמלא באופן ספונטני ביותר יותר רעשים.  

שוק הוא [[מוסד חברתי]], ומוסד הוא סוג של [[מערכת מפזרת]]. נובע מכך כי יש צורך בזרם מתמיד של [[אנרגיה]] כדי לשמור על הסדר והמידע שהשוק מייצר. השוק מייצר זרם של [[מידע]] אודות מחירים של מוצרים, איכות של מוצרים, אמינות של מוכרים ו[[פירמות]], ומידע על טעמי הקונים עבור המוכרים והיצרנים. מידע הוא סוג של ייצוג של אנרגיה לפי [[תורת המידע]]. ללא פעולה של תחזוקה מתמשכת המידע יהפוך ללא עדכני וכן יתמלא באופן ספונטני ביותר יותר רעשים, זאת לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]].  

מלבד [[עלות אנרגטית|עלויות אנרגטיות]] של ייצור מוצרים ושירותים, יש עלויות אנרגטיות לעצם קיום המסחר. במיוחד במכירה של מוצרים, וכן בחלק מהשירותים על המוכר להגיע אל הקונה (או להפך), עליהם להסכים על העסקה ויש צורך לשלם את הכסף ולספק את המוצר או השירות. לולי קיום מבנה פיזי של , מוכר שהיה צריך למכור ל-10 קונים היה צריך לעבור בין 10 קונים אלה (או להפך). שווקים רבים בנויים כך שהם חוסכים אנרגיה לקונים או למוכרים - כל הקונים מגיעים לשוק הקרוב אליהם וכך הם חוסכים אנרגיה וזמן.  

מלבד [[עלות אנרגטית|עלויות אנרגטיות]] של ייצור מוצרים ושירותים, יש עלויות אנרגטיות לעצם קיום המסחר: המוכר (ולפעמים הקונה לדוגמה בשוק העבודה) לפרסם מידע על השירות או המוצר המבוקש. בחלק גדול מהשירותים על המוכר או נציג שלו להגיע פיזית אל הקונה, וגם לשירותים ממוחשבים המספקים שירותים ללא מפגש כזה, יש עלות במונחים של אנרגיה ושימוש בחומרים. בכל סוגי המוצרים על המוכר לשנע את הסחורה אל השוק או אל הקונה. על הקונה והמוכר להסכים על העסקה ויש צורך לשלם את הכסף ולספק את המוצר או השירות. בשוק הסחורות המוכר צריך לבצע סידור ומיון מתמיד של הסחורות ברשותו, לעדכן מחירים לפי ביקושים ועלויות, להיות ער למגמות אחרות בשוק, לשלם לספקים, לעובדים וכן לתחזוקה ועבור המבנה הפיזי.

דוגמה לתשומות שהשוק צריך כדי להתקיים היא כמות האנשים שצריכים לעבוד כדי לקיים את המחסר בשוק. לדוגמה בשנת 2011  עבדו בישראל 401 אלף איש, בתחומי המסחר הסיטונאי והקמעוני ובתחום התיקונים, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוכם 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו211 אלף עסקו במסחר קמעונאי, כלומר בתחזוקה ובקיום של שוק הסחורות. נוסף אליהם יש אנשים שעובדים כדי לתחזק שווקים אחרים. באותה שנה עבדו בישראל 10 אלפי עובדים בהשמת כוח אדם,ו- 30 אלף עובדים מועסקים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות <ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

 

דוגמה לתשומות שהשוק צריך כדי להתקיים היא כמות האנשים שצריכים לעבוד כדי לקיים את המחסר בשוק. לדוגמה בשנת 2011  עבדו בישראל 401 אלף איש, בתחומי המסחר הסיטונאי והקמעוני ובתחום התיקונים, שהם 13.5% מסך העובדים בישראל. מתוכם 111 אלף עסקו במסחר סיטונאי ו-211 אלף עסקו במסחר קמעונאי, כלומר בתחזוקה ובקיום של שוק הסחורות. נוסף אליהם יש אנשים שעובדים כדי לתחזק שווקים אחרים. לדוגמה יש 10 אלפי עובדים בישראל בתחום בהשמת כוח אדם,ו- 30 אלף עובדים מועסקים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות <ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

 

==ראו גם==

==ראו גם==