שורה 1: |
שורה 1: |
| '''עירוניות מתחדשת''' או '''עירוניות חדשה''' ('''New Urbanism''') היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון [[קיימות|מקיים]], קהילתי, אנושי ונוח ל[[הולכי רגל]], כחלופה למגמות ה[[פרבור]] ולתכנון עירוני מוטה [[רכב פרטי]]. זוהי תפיסה דומה לזו של [[אקולוגיה עירונית]]. | | '''עירוניות מתחדשת''' או '''עירוניות חדשה''' ('''New Urbanism''') היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון [[קיימות|מקיים]], קהילתי, אנושי ונוח ל[[הולכי רגל]], כחלופה למגמות ה[[פרבור]] ולתכנון עירוני מוטה [[רכב פרטי]]. זוהי תפיסה דומה לזו של [[אקולוגיה עירונית]]. |
| | | |
− | [[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|250px|[[מדרחוב]] ב[[קוריטיבה]]. הדגמה של מרחב ציבורי נוח להולכי רגל, המשלב מגורים עם מסחר]] | + | [[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|400px|[[מדרחוב]] ב[[קוריטיבה]]. מרחב ציבורי נוח ל[[הולכי רגל]], [[עירוב שימושי קרקע|המשלב מגורים עם מסחר]] הוא חלק מהתפיסה של עירוניות מתחדשת. ]] |
− | יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה [[קוריטיבה]] אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-90 החלה התנועה לצבור תאוצה ושינויים דומים נכנסו גם לערים כמו [[פורטלנד]], [[בוגוטה]], [[קופנהגן]], [[אוטרכט]] ועוד. ובשנות ה-2000 ל[[מלבורן]], [[שיקגו]] ועשרות ערים נוספות בעיקר באירופה. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו [[פאריס]], [[ניו יורק]], [[לונדון]], ועוד מאות ערים נוספות. | + | יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה [[קוריטיבה]], אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-90 החלה התנועה לצבור תאוצה ושינויים דומים נכנסו גם לערים כמו [[פורטלנד]], [[בוגוטה]], [[קופנהגן]], [[אוטרכט]] ועוד. ובשנות ה-2000 ל[[מלבורן]], [[שיקגו]] ועשרות ערים נוספות בעיקר באירופה. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו [[פאריס]], [[ניו יורק]], [[לונדון]], ועוד. |
| | | |
| ==רקע והיסטוריה== | | ==רקע והיסטוריה== |
| ===פרבור=== | | ===פרבור=== |
| {{הפניה לערך מורחב |פרבור}} | | {{הפניה לערך מורחב |פרבור}} |
− | [[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|350px|בתי מגורים ב[[פרבור|פרבר]] טיפוסי - שטח רב המבוזבז על כבישים ומקומות חנייה, הפרדת שימושי קרקע (מגורים בלבד), בנייה בצפיפות נמוכה ותלות גבוהה ברכב הפרטי]] | + | [[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|350px|בתי מגורים ב[[פרבור|פרבר]] טיפוסי - שטח רב המבוזבז על כבישים ומקומות [[חנייה]], הפרדת שימושי קרקע (מגורים בלבד), בנייה בצפיפות נמוכה ותלות גבוהה ברכב הפרטי]] |
− | בתחילת המאה ה-20 ערים בארצות הברית היו בנויות בצורה קומפקטית, עם [[עירוב שימושי קרקע]] בשכונות. הדפוסים האלה החלו להשתנות כאשר [[תחבורה ציבורית]] זולה יצרה אפשרות למעבר לפרברים, כדי להמלט מהזיהום התעשייתי והצפיפות בתוך הערים. הדבר קיבל תאוצה על ידי בניית בתים גדולים יותר, שיטת המיקוד, והעליה של הרכב הפרטי. | + | בתחילת המאה ה-20 ערים בארצות הברית היו בנויות בצורה קומפקטית, עם [[עירוב שימושי קרקע]] בשכונות. דפוסים הבנייה החלו להשתנות כאשר [[תחבורה ציבורית]] זולה יצרה אפשרות למעבר ל[[פרבור|פרברים]], כדי להמלט מ[[זיהום תעשייתי|הזיהום התעשייתי]] והצפיפות בתוך הערים. תהליך זה קיבל תאוצה על ידי בניית בתים גדולים יותר, שיטת המיקוד, והתחזקות [[מכונית|הרכב הפרטי]]. |
| | | |
− | לאחר מלחמת העולם השנייה חל זינוק חד ב[[פרבור|בניית פרברים]]. הפרברים הוקמו בעידוד הממשלה - על ידי סבסוד פדרלי לתוכניות "בנה ביתך", תוכנית לאומית להקמת כבישים מהירים, ובנייה שמועדדת שימוש ברכב פרטי. הפרדת שימושי קרקע (בניגוד ל[[עירוב שימושי קרקע]]) - של מגורים, מסחר, חינוך ועבודה במתחמים או שכונות נפרדות גררו הגדלת כמות הנסיעות הנדרשת ובזבוז שטחים נרחבים. בנוסף לכך חברות המכונית הנפט והצמיגים חברו יחד להשתלטות עויינת, דרדור השירות והרס התחבורה הציבורית בארצות הברית. התוצאה היא שכיום רוב תושבי ארצות הברית גרים בפרברים. | + | לאחר מלחמת העולם השנייה חל זינוק חד ב[[פרבור|בניית פרברים]]. הפרברים הוקמו בעידוד [[ממשלה|הממשלה]] - על ידי [[סבסוד]] פדרלי לתוכניות "בנה ביתך", תוכנית לאומית להקמת כבישים מהירים, ו[[תכנון מוטה רכב פרטי|בנייה שמועדדת שימוש ברכב פרטי]]. הפרדת שימושי קרקע (בניגוד ל[[עירוב שימושי קרקע]]) - של מגורים, מסחר, חינוך ועבודה במתחמים או שכונות נפרדות גררו הגדלת כמות הנסיעות הנדרשת ובזבוז שטחים נרחבים. בנוסף לכך חברות המכונית [[נפט|הנפט]] והצמיגים חברו יחד ל[[השתלטות עויינת]], דרדור השירות והרס [[התחבורה הציבורית]] בארצות הברית. התוצאה היא שכיום רוב תושבי ארצות הברית גרים בפרברים. |
| | | |
− | הפרבור גרם לבעיות סביבתיות חברתיות וכלכליות רבות - זלילה של שטח רב, עידוד השימוש ברכב פרטי, התייקרות שירותי רשת (כמו ביוב, דואר, שיטור, חשמל), הקטנת האפשרויות ליצירת מרחב ציבורי ואזרחי , פגיעה בחיי הקהילה, הדרה ו"כליאה" של אוכלוסיות חלשות יותר כמו עניים, זקנים, ילדים, ולפעמים נשים, ו[[אפקט הבייגלה]] של הרס מרכז העיר ועסקים מקומיים. מלבד הבזבוז הרב שהדבר גורם, הוא גם גורם לזיהום רב ול[[טביעת רגל אקולוגית]] גדולה, וכן הוא מתפקד כ[[מלכודת עוני]] שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים יותר לחינוך ולתעסוקה. | + | הפרבור גרם לבעיות סביבתיות חברתיות וכלכליות רבות - זלילה של שטח רב, עידוד השימוש ברכב פרטי, התייקרות שירותי רשת (כמו ביוב, דואר, שיטור, חשמל), הקטנת האפשרויות ליצירת מרחב ציבורי ואזרחי , פגיעה בחיי הקהילה, הדרה ו"כליאה" של אוכלוסיות חלשות יותר כמו [[עוני|עניים]], זקנים, ילדים, ולפעמים נשים בשכונות שמנותקות על ידי כבישים מהירים, ו[[אפקט הבייגלה]] של הרס מרכז העיר ועסקים מקומיים. מלבד הבזבוז הרב שהדבר גורם, הוא גם גורם ל[[זיהום]] רב ול[[טביעת רגל אקולוגית]] גדולה, וכן הוא מתפקד כ[[מלכודת עוני]] שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים יותר לחינוך ולתעסוקה. בגלל היבטים של [[ביקוש מושרה]] בתחבורה, לעיתים קרובות בניית הכבישים אינה מספיקה ותושבי הפרברים מבלים שעות רבות בפקקי תנועה. |
| | | |
| ===עליית העירוניות המתחדשת=== | | ===עליית העירוניות המתחדשת=== |
− | התנועה של עירוניות מתחדשת היא תגובה ל[[פרבור]] ומבוססת על עקרונות תכנון עירוני וארכיטקטורה שעובדים יחד לייצר קהילות בסדר גודל אנושי ובר-הליכה. | + | התנועה של עירוניות מתחדשת היא תגובה ל[[פרבור]] ומבוססת על עקרונות [[תכנון עירוני]] וארכיטקטורה שעובדים יחד לייצר [[קהילות]] בסדר גודל אנושי ובר-הליכה. |
| | | |
− | הפילוסוף החברתי וההיסטוריון [[לואיס ממפורד]] ביקר את הפיתוח ה"אנטי עירוני" של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-60 כתבה [[ג'יין ג'ייקובס]] את הספר [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר)|מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] שקרא למתכננים לשקול מחדש את הנורמות החדשות - פרוייקטים של שימוש קרקע יחיד (למגורים או תעשייה), איזורים תלויי רכב פרטי, ואיזורי מסחר נפרדים. | + | הפילוסוף החברתי וההיסטוריון [[לואיס ממפורד]] ביקר את הפיתוח ה"אנטי עירוני" של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-60 כתבה העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] את הספר [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר)|מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] שקרא למתכננים לשקול מחדש את הנורמות החדשות - פרוייקטים של שימוש קרקע יחיד (למגורים או תעשייה), איזורים תלויי רכב פרטי, ואיזורי מסחר נפרדים. |
| | | |
− | בשנות ה-70 , החל האדריכל [[ז'יימה לרנר]] לכהן כראש עיריית [[קוריטיבה]] ולהכניס בה שינויים לטובת שימוש בתחבורה ציבורית והליכה ברגל, נגד פרבור והחייאת המרחב העירוני. הצעדים כללו פיתוח [[תחבורת מעברים]] נוחה וזולה תוך שימוש ב[[BRT]], הפיכת כבישים מרכזיים למדרחובים, [[עירוב שימושי קרקע]], [[תמהיל דיור]] ושינויים נוספים. | + | בשנות ה-70 , החל האדריכל [[ז'יימה לרנר]] לכהן כראש עיריית [[קוריטיבה]] ולהכניס בה שינויים לטובת שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל|הליכה ברגל]], נגד פרבור והחייאת המרחב העירוני. הצעדים כללו פיתוח [[תחבורת מעברים]] נוחה וזולה תוך שימוש ב[[BRT]], הפיכת הרחוב הראשי ורחובות נוספים ל[[מדרחוב]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[תמהיל דיור]] ושינויים רבים נוספים. |
| | | |
− | בשנות ה-70 וה-80 העירוניות המתחדשת התפתחה עם חזונות ומודלים תאורטיים לבנייה מחדש של ערים "אירופאיות" שהוצאו על ידי הארכיטקט לאון קריאר (Leon Krier,) ועל ידי "שפת הדפוסים" שהוצאה על ידי כריסטופר אלכסנדר (Christopher Alexander). הדבר הוביל להתגבשות קבוצה מוגדרת בשנות ה-90. | + | בשנות ה-70 וה-80 העירוניות המתחדשת התפתחה עם חזונות ומודלים תאורטיים לבנייה מחדש של ערים "אירופאיות" שהוצאו על ידי הארכיטקט לאון קריאר (Leon Krier,) ועל ידי "שפת הדפוסים" שהוצאה על ידי [[כריסטופר אלכסנדר]] (Christopher Alexander). הדבר הוביל להתגבשות קבוצה מוגדרת בשנות ה-90. |
| | | |
| בשנת 1994 פורסם הספר הבולט הראשון של עירוניות מתחדשת - "[[העירוניות החדשה: לקראת ארכיטקטורה של קהילה]]" בעריכת פטר כץ. ובשנת 2000 פורסם הספר "[[אומת הפרברים (ספר)|אומת הפרברים]]", מאת המתכננים העירוניים אנדרס דואני ואליזבט פלייטר-זיברק. | | בשנת 1994 פורסם הספר הבולט הראשון של עירוניות מתחדשת - "[[העירוניות החדשה: לקראת ארכיטקטורה של קהילה]]" בעריכת פטר כץ. ובשנת 2000 פורסם הספר "[[אומת הפרברים (ספר)|אומת הפרברים]]", מאת המתכננים העירוניים אנדרס דואני ואליזבט פלייטר-זיברק. |
| | | |
− | העירוניות המתחדשת כוללת ארכיטקטים מסורתיים, וחדשניים. חלקם עובדים על פרוייקטים של בנייה בישובים חדשים, ואחרים על פיתוח המבוסס על תחבורה ציבורית. חלק מהמתכננים מנסים לשנות את הפרברים. כולם מאמינים בכוח של שכונות הבנויות באופן מסורתי לאפשר [[קהילה|קהילות]] מתפקדות ו[[קיימות|בנות קיימא]]. | + | העירוניות המתחדשת כוללת ארכיטקטים מסורתיים וחדשניים. חלקם עובדים על פרוייקטים של בנייה בישובים חדשים, ואחרים על [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית|פיתוח המבוסס על תחבורה ציבורית]]. חלק מהמתכננים מנסים לשנות את הפרברים. כולם מאמינים בכוח של שכונות הבנויות באופן מסורתי לאפשר [[קהילה|קהילות]] מתפקדות ו[[קיימות|בנות קיימא]]. |
| | | |
| ==רעיונות מרכזיים== | | ==רעיונות מרכזיים== |
שורה 33: |
שורה 33: |
| * [[עירוב שימושי קרקע]] להקטנת נסועה ברכב פרטי, חסכון בשטח ובתשתיות, והגדלת השימוש ברחובות כמקום התרחשות ומפגש. | | * [[עירוב שימושי קרקע]] להקטנת נסועה ברכב פרטי, חסכון בשטח ובתשתיות, והגדלת השימוש ברחובות כמקום התרחשות ומפגש. |
| * [[תמהיל דיור]] - עירוב של אנשים מרקע סוציו- אוקונמי שונה כדי לקבל עיר מגוונת ולהקטין מתחים חברתיים. | | * [[תמהיל דיור]] - עירוב של אנשים מרקע סוציו- אוקונמי שונה כדי לקבל עיר מגוונת ולהקטין מתחים חברתיים. |
− | * בניה מרקמית וציפוף העיר בנסיון להקטין נסיעה ברכב. | + | * [[בניה מרקמית]] וציפוף העיר בנסיון להקטין נסיעה ברכב. |
| * ניתוח [[הוליזם|הוליסטי]] של העיר כ[[מערכת מורכבת]] והתייחסות לבעיות סביבה וחברה. | | * ניתוח [[הוליזם|הוליסטי]] של העיר כ[[מערכת מורכבת]] והתייחסות לבעיות סביבה וחברה. |
| * יצירת מתחמים ציבוריים ומקומות למפגשים אזרחיים. | | * יצירת מתחמים ציבוריים ומקומות למפגשים אזרחיים. |