שורה 8: |
שורה 8: |
| | | |
| ניתן לפרק תאגידים על ידי צו של בית משפט, או פעילות חקיקה, או על ידי החלטה של בעלי המניות עצמם. ניתן להאשים תאגידים בעבירות פליליות כמו הונאה או רצח, ועם זאת התאגידים אינם ייצורים חיים אמיתיים כך שלא ניתן לכלוא אותם. התאגידים הם סוג של [[מוסד חברתי]] או [[מיתוס]] חברתי. | | ניתן לפרק תאגידים על ידי צו של בית משפט, או פעילות חקיקה, או על ידי החלטה של בעלי המניות עצמם. ניתן להאשים תאגידים בעבירות פליליות כמו הונאה או רצח, ועם זאת התאגידים אינם ייצורים חיים אמיתיים כך שלא ניתן לכלוא אותם. התאגידים הם סוג של [[מוסד חברתי]] או [[מיתוס]] חברתי. |
| + | |
| + | ==היסטוריה== |
| + | בעבר הרחוק, בעלי חובות נמכרו ל[[עבדות]], וחובות גם עברו בירושה. דבר זה הפך מסובך יותר כאשר עלתה חשיבותו של הסחר הבינלואמי. הסחר שהתנהל באוניות מפרש בין הודו, אסיה ואפריקה לבין אירופה הציע רווחים גדולים מאד, אבל היה כרוך גם בסיכונים גדולים. מצב עניינים זה הקשה על המסחר שכן אנשים שרצו להשקיע בפעילות סחר כזו, היו צריכים לגייס ראשית סכום כסף גדול מאד, וליטול על עצמם סיכונים. לסוחרים ולמלכים כאחד היה אינטרס להגיל את המסחר הבינלאומי. כך נולד "התאגיד בע"מ", תאגיד כזה קיבל הרשאה מטעם בית המלוכה לעסוק בתחום מסחר מסויים, לדוגמה ייבוא וייצוא להודו, ובתמורה לכך החובות שלו היו מוגבלים- אם בעל מניות השקיע סכום מסויים בתאגיד, הוא היה יכול להפסיד לכל היותר סכום זה, והיה מוגן מפני תביעות של נושאים שונים. כמו כן הדבר איפשר לקבץ יחד כמות גדולה של משקיעים לשם ההקמה והתפעול של מיזמים כלכליים שונים. |
| + | |
| + | עם הזמן התאגידים הלכו וגדלו, וקיבלו עוד זכויות. הם יכלו לעסוק במגוון תחומים ולא רק בתחום מסויים לזמן מוגבל. באמצע המאה ה-19 קיבלו תאגידים מעמד משפטי דומה לזה של בני אדם ולכן נהנים מהגנות שונות כמו חופש הביטוי או חוקי הגנת הקניין. |
| + | |
| + | |
| | | |
| ==גלובליזציה וריכוזיות== | | ==גלובליזציה וריכוזיות== |
שורה 20: |
שורה 27: |
| באופן מסורתי כלכלנים ותומכי [[שוק משוכלל]] מציינים את היתרון בשוק המבוזר שבו החלטות מבוצעות על ידי מיליוני צרכנים ואינספור יצרנים כך שאיש מהם אינו "קובע מחיר" והם נמצאים בתחרות מתמדת שמאפשרת לשמור על מחירים נמוכים, על חדשנות טכנולוגית ועל [[יעילות פארטו]]. קיום של תאגידים גדולים יכול להפריע לשוק משוכלל אם הם יוצרים [[קרטלים]] או מונופולים או לכל הפחות [[תחרות בין מעטים]]. נקודת מבט אחרת, [[תחרות שומפטריאנית]] טוענת שדווקא תחרות בין מעטים, שבה הרווח ליצרנים הוא משמעותי, היא זו שמאפשרת ליצרנים להשקיע במחקר ופיתוח. כך או כך, תאגידים מייצגים מבנה ריכוזי יחסית לשוק משוכלל או ל[[כלכלת קהילות]], שכן החלטות כלכליות הנוגעות לייצור, שיווק, מחקר ופיתוח ולפעמים גם לטעמי הצרכנים נקבעים באופן ריכוזי על ידי הנהלות של מעט תאגידים גדולים, במקום על ידי עשרות אלפי יצרנים קטנים. | | באופן מסורתי כלכלנים ותומכי [[שוק משוכלל]] מציינים את היתרון בשוק המבוזר שבו החלטות מבוצעות על ידי מיליוני צרכנים ואינספור יצרנים כך שאיש מהם אינו "קובע מחיר" והם נמצאים בתחרות מתמדת שמאפשרת לשמור על מחירים נמוכים, על חדשנות טכנולוגית ועל [[יעילות פארטו]]. קיום של תאגידים גדולים יכול להפריע לשוק משוכלל אם הם יוצרים [[קרטלים]] או מונופולים או לכל הפחות [[תחרות בין מעטים]]. נקודת מבט אחרת, [[תחרות שומפטריאנית]] טוענת שדווקא תחרות בין מעטים, שבה הרווח ליצרנים הוא משמעותי, היא זו שמאפשרת ליצרנים להשקיע במחקר ופיתוח. כך או כך, תאגידים מייצגים מבנה ריכוזי יחסית לשוק משוכלל או ל[[כלכלת קהילות]], שכן החלטות כלכליות הנוגעות לייצור, שיווק, מחקר ופיתוח ולפעמים גם לטעמי הצרכנים נקבעים באופן ריכוזי על ידי הנהלות של מעט תאגידים גדולים, במקום על ידי עשרות אלפי יצרנים קטנים. |
| | | |
− | ==היסטוריה==
| |
− | בעבר הרחוק, בעלי חובות נמכרו ל[[עבדות]], וחובות גם עברו בירושה. דבר זה הפך מסובך יותר כאשר עלתה חשיבותו של הסחר הבינלואמי. הסחר שהתנהל באוניות מפרש בין הודו, אסיה ואפריקה לבין אירופה הציע רווחים גדולים מאד, אבל היה כרוך גם בסיכונים גדולים. מצב עניינים זה הקשה על המסחר שכן אנשים שרצו להשקיע בפעילות סחר כזו, היו צריכים לגייס ראשית סכום כסף גדול מאד, וליטול על עצמם סיכונים. לסוחרים ולמלכים כאחד היה אינטרס להגיל את המסחר הבינלאומי. כך נולד "התאגיד בע"מ", תאגיד כזה קיבל הרשאה לעסוק בתחום מסחר מסויים, לדוגמה ייבוא וייצוא להודו, ובתמורה לכך החובות שלו היו מוגבלים- אם בעל מניות השקיע סכום מסויים בתאגיד, הוא היה יכול להפסיד לכל היותר סכום זה, והיה מוגן מפני תביעות של נושאים שונים. כמו כן הדבר אישפשר לקבץ יחד כמות גדולה של משקיעים לשם ההקמה והתפעול של מיזמים כלכליים שונים.
| |
| | | |
| | | |