שינויים

[[קובץ:שנת קואופרטיבים.png|300px|thumb|left|2012 שנת הקואופרטיבים]]

[[קובץ:שנת קואופרטיבים.png|300px|thumb|left|2012 שנת הקואופרטיבים]]

פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת הוא שמה של חוברת ידע המסכמת תהליך למידה שהתקיים במהלך שנת 2010. במטרה לקדם [[כלכלה מקומית מקיימת]], זיהינו צורך בפיתוח ידע ומודלים לפיתוח עסקים שיתופיים. החוברת נולדה מתהליך פיתוח ידע משותף במתכונת של [[קוד פתוח]].  

פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת הוא שמה של חוברת ידע המסכמת תהליך למידה שהתקיים במהלך שנת 2010. במטרה לקדם [[כלכלה מקומית מקיימת]], זיהינו צורך בפיתוח ידע ומודלים לפיתוח עסקים שיתופיים. החוברת נולדה מתהליך פיתוח ידע משותף במתכונת של "קוד פתוח".  

השתתפו בתהליך: אורי פינטו (ציונות 2000), איתן מיכאלי (המוקד לבטחון תזונתי), , רייפי גולדמן ואריאל דלומי (אג'יק-מכון הנגב); בלה אלכסנדרוב (מעברים אשכול-מרחבים), ג'אדיר האני (אג'יק ואל סנאבל), גילי ברוך (שתיל), גלית יחיא-צפדיה (שתיל), הילה קטרי (מעברים אשכול-מרחבים), ספא גארב, עינת דורון, עינת לוי (שתיל), ערן בוכלצב (רקמ"ה), קרן גוז (מעברים נגב צפוני), תקוה עברון (אלכא ושתיל). עוד תרמו עו"ד כרמית דורון, יפעת ולעני (מעברים נגב צפוני), עו"ד יפעת סולל ועו"ד כרמית דורון. ניצח על המלאכה מוטי טליאס ממכון צפנת וסייע בידו באיסוף ידע, ראיונות והנחיה אסף בונדי (אונ' בן גוריון וכוח לעובדים).

השתתפו בתהליך: אורי פינטו (ציונות 2000), איתן מיכאלי (המוקד לבטחון תזונתי), , רייפי גולדמן ואריאל דלומי (אג'יק-מכון הנגב); בלה אלכסנדרוב (מעברים אשכול-מרחבים), ג'אדיר האני (אג'יק ואל סנאבל), גילי ברוך (שתיל), גלית יחיא-צפדיה (שתיל), הילה קטרי (מעברים אשכול-מרחבים), ספא גארב, עינת דורון, עינת לוי (שתיל), ערן בוכלצב (רקמ"ה), קרן גוז (מעברים נגב צפוני), תקוה עברון (אלכא ושתיל). עוד תרמו עו"ד כרמית דורון, יפעת ולעני (מעברים נגב צפוני), עו"ד יפעת סולל ועו"ד כרמית דורון. ניצח על המלאכה מוטי טליאס ממכון צפנת וסייע בידו באיסוף ידע, ראיונות והנחיה אסף בונדי (אונ' בן גוריון וכוח לעובדים).

'''פיתוח הידע האצור בחוברת יימשך במסגרת זו של ה[[אקו-ויקי]] במסגרת אותה תפיסה של [[קוד פתוח]].'''

'''פיתוח הידע האצור בחוברת יימשך במסגרת זו של ה[[אקו-ויקי]] במסגרת אותה תפיסה של "קוד פתוח".'''

==הידע בחוברת "פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת"==

==הידע בחוברת "פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת"==

==היבטים כלכליים של עסקים שיתופיים==

==היבטים כלכליים של עסקים שיתופיים==

תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים כלכליים של עסקים שיתופיים]].

'''תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים כלכליים של עסקים שיתופיים]].'''

כמו כל תחום פעילות אנושי אחר, גם כלכלה אינה חפה מהנחות ערכיות. החתירה להבנת הרקע הרעיוני העומד בבסיס הצורך בפיתוח עסקים שיתופיים, מחייבת בירור ערכי של היסודות הכלכליים עליהם נשענת החברה בימינו. כנקודת מוצא לדיון, ניתן להזכיר את מטאפורת "היד הנעלמה" (Invisible Hand), המשמשת את אדם סמית להבהרת עקרון "האינטרס העצמי הנאור" בספרו "עושר האומות". סמית טוען שבמערכת הקפיטליסטית, פעולתו האנוכית של מאן דהוא נוטה לקדם גם את טובת הקהילה. סמית מייחס את העיקרון למנגנון חברתי שאותו הוא מכנה "היד הנעלמה". אלא שלאחרונה התייחס הכלכלן הנודע, חתן פרס נובל, ג'וזף שטיגליץ למשמעויות המקובלות של המושג ואמר את הדברים הבאים:  

החוברת עוסקת בדגשים הכלכליים המיוחדים לעסקים שיתופיים, ומציינת כי בפני עסקים שיתופיים עומדים חסמים כלכליים ייחודיים שיש להתחשב בהם, ומנגד יתרונות ודרכי התמודדות המבוססים על אופיו השיתופי של העסק:

{{:"Adam Smith's invisible hand - the idea that free markets lead to efficiency as if guided by unseen forces - is invisible, at least in part, because it is not there.” J. Stiglitz, Guardian, 20 Dec, 2002"}}

• '''מוצר''' – יש לבחון האם צפוי ביקוש ומהו סוג הביקוש. גיוון מוצרים מגדיל את הסיכוי ליצירת ביקוש עתידי ומפזר את הסיכון. בעסק שיתופי, המגוון עשוי להיות מובנה באופי העסק, כאשר חברי הקבוצה עוסקים בייצור של מוצרים שונים באותו תחום. כשמהות העסק היא שותפות בין עסקים או יזמים עצמאיים יש צורך לברר את גבולות העסק השיתופי.

• '''תוכנית עסקית''' – מרכיב קריטי בהשקת עסק, ובכלל זה עסק חברתי שיתופי. ניתן להיעזר למטרה זו בגופים מתמחים. יש לקחת בחשבון את טווח הזמן שיכולים חברי הקבוצה לאפשר לעצמם להתקיים ללא הכנסה.  

יחידים וקבוצות מקרב אוכלוסיות שונות המתארגנים יחד כדי להתמודד עם חולשתם היחסית בשוק העבודה, מסייעים לצמצום פערים כלכליים-חברתיים ולחילוץ אוכלוסיות של "עובדים-עניים" ממעגלי עוני. פעמים רבות, שילוב ידיים וסולידאריות מסייעים לעסקים קטנים, לנשים ולאזרחים מן השורה להתחרות בשוק ברשתות שיווק ובגורמים פיננסיים ועסקיים גדולים. למעשה, בניגוד להנחה המקובלת שפעילות השוק נסבה על תחרות בין יזמים אינדיבידואלים, בפועל עסקים ואף תאגידים מבוססים על שיתופי פעולה כמהלכים עסקיים נורמטיביים. מכאן שבניית עסקים על בסיס שיתוף פעולה צריכה לשרת פעילות עסקית שאינה נחלתם של החזקים בלבד. השאלה האמיתית היא לשם מה ועבור מי מתקיים שיתוף הפעולה הזה?

עסקים שיתופיים מבוססים על ההנחה שאחריות הדדית, כלומר סולידאריות מהווה מפתח לחיים חברתיים טובים יותר ובכלל זה בפעילות כלכלית.

ההתארגנות העצמית והניהול המשותף של עסקים שיתופיים מהווים בית ספר לדמוקרטיה, בו אנשים לומדים וצוברים ניסיון מעשי בניהול עצמי של מערכות כלכליות וקהילות שלמות. בדרך זו אנשים מרחיבים את מושג הדמוקרטיה מהגדרתה הצרה (שיטת קבלת החלטות ובחירת מנהיגים) למלוא משמעותה, ומסייעים בכינון דמוקרטיה שהיא היכולת להשפיע על הגורמים המשמעותיים בחיי האדם.  

 

פיתוח עסקים שיתופיים כמהלך המשלב את הכלכלי והחברתי מחייב עיסוק מוגבר בפרקטיקות שונות של כלכלה חברתית ופעילות המעודדת שילוב מרכיבים חברתיים-קהילתיים בעשייה עסקית-כלכלית. פעילותו וספריו של מוחמד יונס היו בין המהלכים שקידמו בכל העולם את מודל האשראי הזעיר (Microfinance) ואת הקמתם של עסקים קטנים, בעיקר על ידי נשים מאוכלוסיות פריפריאליות.

בעקבות התרחבות הפעילות בתחום החברתי-כלכלי, החלו להופיע המשגות של הפרקטיקות השונות. כך למשל, רחל בנזימן  מציעה טיפולוגיה של מיזמים עסקים-חברתיים המשתרעת על פני רצף שבין העסקי לחברתי. על פי טיפולוגיה זו, יזמות חברתית-כלכלית תמוקם קרוב לאחד הקצוות על פי הבולטות של אחד הרכיבים.  

==היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים==

==היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים==

תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים]].

'''תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים משפטיים של עסקים שיתופיים]].'''

פרק זה של החוברת עוסק בסוגיית ההתארגנות הפורמאלית-משפטית, ומציג הצעות להתמודדות מיטבית עם שאלות נפוצות הקשורות לפן המשפטי של ההתארגנות.

פרק זה של החוברת עוסק בסוגיית ההתארגנות הפורמאלית-משפטית, ומציג הצעות להתמודדות מיטבית עם שאלות נפוצות הקשורות לפן המשפטי של ההתארגנות.

בפני עסק שיתופי עומדות אפשרויות שונות להתאגדות משפטית: עמותה, חברה לתועלת הציבור, אגודה שיתופית, שותפות וחברה בע"מ. את האפיונים המרכזיים של כל אחת מצורות ההתארגנות הללו כפי שהן מופיעות בחוברת ניתן לראות בטבלה להלן:

בפני עסק שיתופי עומדות אפשרויות שונות להתאגדות משפטית: עמותה, חברה לתועלת הציבור, אגודה שיתופית, שותפות וחברה בע"מ. את האפיונים המרכזיים של כל אחת מצורות ההתארגנות הללו כפי שהן מופיעות בחוברת ניתן לראות בטבלה להלן. החוברת מציעה גם שיקולים לבחירה מבין האפשרויות המשפטיות להתאגדות קואופרטיבית.

[[קובץ:צורות התאגדות אפשריות לקואופרטיב.png]]

[[קובץ:צורות התאגדות אפשריות לקואופרטיב.png]]

==היבטים קבוצתיים של עסקים שיתופיים==

==היבטים קבוצתיים של עסקים שיתופיים==

תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים קבוצתיים של עסקים שיתופיים]].

'''תוספות, הערות ודיונים בנושא בו עוסק פרק זה, ניתן לשלב בדף פיתוח הידע [[היבטים קבוצתיים של עסקים שיתופיים]].'''

 

א. '''אתגרים ברמת הפרט''' - מניעים שונים, רמות שותפות שונות. האתגרים ברמת הפרט מחייבים התייחסות. חברי הקבוצה זקוקים לתמיכה, חיזוק, והנחיה כיצד להתמודד עם המתחים והחרדות המלווים אותם. בחלק מהמקרים מדובר במתן מיומנויות, ובחלק אחר, בליווי ועיבוד רגשי. דווקא הממד הקבוצתי יכול להיות בעל ערך, כאשר חברי הקבוצה עוברים יחד חוויות דומות ומהווים מקור לחיזוק הדדי ותמיכה.  

א. '''אתגרים ברמת הפרט''' - מניעים שונים, רמות שותפות שונות. האתגרים ברמת הפרט מחייבים התייחסות. חברי הקבוצה זקוקים לתמיכה, חיזוק, והנחיה כיצד להתמודד עם המתחים והחרדות המלווים אותם. בחלק מהמקרים מדובר במתן מיומנויות, ובחלק אחר, בליווי ועיבוד רגשי. דווקא הממד הקבוצתי יכול להיות בעל ערך, כאשר חברי הקבוצה עוברים יחד חוויות דומות ומהווים מקור לחיזוק הדדי ותמיכה.  

ג. '''אתגרים ברמת הקבוצה''' - המתח המרכזי ברמת הקבוצה עשוי להיות קשור להובלת הקבוצה ולשאלת המנהיגות. ההתארגנות צפויה להצמיח מנהיגות פנימית בין אם בראשית הדרך או בהמשכה. לרוב תהיה זו תת קבוצה הנושאת בתפקידי הובלה. יש חשש מהיווצרותם של מתחים ופיתוח של דפוסים "אוליגרכים" והדרך למנוע את היווצרותם היא ליצור מבנים המחייבים שותפות, מעודדים מעורבות אישית, מבזרים כוח וסמכות ומשמרים שוויוניות.  

ג. '''אתגרים ברמת הקבוצה''' - המתח המרכזי ברמת הקבוצה עשוי להיות קשור להובלת הקבוצה ולשאלת המנהיגות. ההתארגנות צפויה להצמיח מנהיגות פנימית בין אם בראשית הדרך או בהמשכה. לרוב תהיה זו תת קבוצה הנושאת בתפקידי הובלה. יש חשש מהיווצרותם של מתחים ופיתוח של דפוסים "אוליגרכים" והדרך למנוע את היווצרותם היא ליצור מבנים המחייבים שותפות, מעודדים מעורבות אישית, מבזרים כוח וסמכות ומשמרים שוויוניות.  

ד. '''אתגרים ברמת הסביבה''' -יחס הסביבה להתארגנות של העסק השיתופי, וכן מידת התמיכה או הביקורת לה זוכה ההתארגנות מהווים מקור נוסף למתחים קבוצתיים. הביקורת יכולה להיות על רקע חברתי, תרבותי או כלכלי, ולהתבטא בעוינות, בתגובות שליליות או בהסתייגות. עמדות אלה עשויות להיתרגם ליצירת חסמים שונים לפעולת הקבוצה. לצורך השגת תמיכה במעגלים רחבים ככל האפשר, נדרשת פעולה מתמשכת ומקבילה בציר הסביבתי, לצד העבודה בציר הקבוצתי הפנימי. יש צורך למפות את גורמי הסביבה המשמעותיים לנוכח אופי ההתארגנות והרכבה, ולהעריך מקורות תמיכה והתנגדויות צפויים. במקביל, כדאי לפעול מול גורמים אלו, לשלב אותם בעשייה כבר מהשלבים הראשוניים של הפעילות, לשכנע אותם בהיתכנות של המיזם, לאפשר להם להשפיע על ההתארגנות, לעדכן אותם לאורך הדרך ולמצוא דרכים לעקוף התנגדויות. לדוגמא, כדי לעקוף מגבלות של מסורת לגבי תעסוקת נשים, עסק שיתופי של נשים בדואיות פיתח יזמות בתחום עיסוק מקובל בסביבתן המסורתית, איפשר תעסוקה של הנשים מהבית, ועודד אותן לנצל קשרים משפחתיים ושבטיים לקידום העסק.  

ד. '''אתגרים ברמת הסביבה''' -יחס הסביבה להתארגנות של העסק השיתופי, וכן מידת התמיכה או הביקורת לה זוכה ההתארגנות מהווים מקור נוסף למתחים קבוצתיים. הביקורת יכולה להיות על רקע חברתי, תרבותי או כלכלי, ולהתבטא בעוינות, בתגובות שליליות או בהסתייגות. עמדות אלה עשויות להיתרגם ליצירת חסמים שונים לפעולת הקבוצה. לצורך השגת תמיכה במעגלים רחבים ככל האפשר, נדרשת פעולה מתמשכת ומקבילה בציר הסביבתי, לצד העבודה בציר הקבוצתי הפנימי. יש צורך למפות את גורמי הסביבה המשמעותיים לנוכח אופי ההתארגנות והרכבה, ולהעריך מקורות תמיכה והתנגדויות צפויים. במקביל, כדאי לפעול מול גורמים אלו, לשלב אותם בעשייה כבר מהשלבים הראשוניים של הפעילות, לשכנע אותם בהיתכנות של המיזם, לאפשר להם להשפיע על ההתארגנות, לעדכן אותם לאורך הדרך ולמצוא דרכים לעקוף התנגדויות. לדוגמא, כדי לעקוף מגבלות של מסורת לגבי תעסוקת נשים, עסק שיתופי של נשים בדואיות פיתח יזמות בתחום עיסוק מקובל בסביבתן המסורתית, איפשר תעסוקה של הנשים מהבית, ועודד אותן לנצל קשרים משפחתיים ושבטיים לקידום העסק.

 

==תודות==

==תודות==

החוברת "פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת" יצאה לאור בסיוע:

החוברת "פיתוח עסקים שיתופיים: הצעה לכלכלה הוגנת" יצאה לאור בסיוע:

 

* הקרן החדשה לישראל

הקרן החדשה לישראל

* קרן מלגות ופרסים לעידוד הקואופרציה היצרנית, השירותית והתחבורתית מיסודה של קרן ע”ש יוסף קיציס

 

* מרכז הקואופרציה ליזמות שיתופית בישראל

קרן מלגות ופרסים לעידוד הקואופרציה היצרנית, השירותית והתחבורתית מיסודה של קרן ע”ש יוסף קיציס

 

מרכז הקואופרציה ליזמות שיתופית בישראל