שינויים

נוספו 3,569 בתים ,  14:50, 18 בדצמבר 2012
שורה 3: שורה 3:  
'''דיכאון קליני''' (Clinical depression או Major depressive disorder, בקיצור MDD), שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, ואשר יש גם להבדילו מדיסתימיה, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר ולרוב דורשת טיפול.
 
'''דיכאון קליני''' (Clinical depression או Major depressive disorder, בקיצור MDD), שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, ואשר יש גם להבדילו מדיסתימיה, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר ולרוב דורשת טיפול.
 
==אפידמיולוגיה==
 
==אפידמיולוגיה==
דיכאון הוא סיבת מוות מרכזית ברחבי העולם. שכיחות הדכאון במהלך החיים שונה מאד בין מדינות. מ-3% ביפן ועד 17% בארצות הברית. ברוב המדינות מספר האנשים במהלך חייהם נע בין 8-12%. בצפון אמריקה, הסיכוי לסבול מדיכאון קליני בתוך שנה אחת הוא 3-5% לגברים ו8-10% לנשים. מחקרים באוכלוסיות הראו באופן עקבי כי דיכאון קליני נפוץ בערך פי 2 בקרב נשים לעומת גברים, אם כי לא ברורה הסיבה לדבר. יש עליה בשכיחות הדיכאון עם הגיל, אבל הדבר לא קשור לגיל כרונולוגי אלא להתפתחות של ההפרעה.  
+
הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, וסיבת מוות מרכזית ברחבי העולם. תופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ. מ-3% ביפן ועד 17% בארצות הברית. ברוב המדינות מספר האנשים במהלך חייהם נע בין 8-12%. בצפון אמריקה, הסיכוי לסבול מדיכאון קליני בתוך שנה אחת הוא 3-5% לגברים ו8-10% לנשים. בישראל סובלים מדיכאון כ-5.5% מהאוכלוסייה (6.9% בקרב נשים לעומת 4.1% בקרב גברים)‏‏<ref>‏מיכל שפירא, [http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/076/808.html חדש בישראל: תרופה צמחית נגד דיכאון], אתר nrg‏</ref>.  
   −
בני אדם צפויים לסבול מהופעת הדיכאון הראשון שלהם בין גיל 30 ל-40, ויש שיא קטן יותר של התרחשות ההפרעה בין גיל 50 ל-60. הסיכון לדיכאון קליני גדל בעקבות בעיות ניורלוגיות כמו שבץ, [[מחלת פרקינסון]], או [[טרשת נפוצה]], ובמהלך השנה הראשונה לאחר הלידה. הדיכאון נפוץ יותר גם לאחר מחלת לב-וכלי דם, ומקושר יותר לאירועים חמורים מאשר קלים. אין הסכמה בין החוקרים בקשר לשכיחות גבוה יותר בקרב מבוגרים,  אבל רוב הנתונים מראים שיש ירידה בדיכאון בקבוצת גיל זו. דיכאון קליני הוא נפוץ יותר בסביבה עירונית יחסית לכפרית, וכן באוכלוסיות בעלות בעיות סוציואקונמיות כמו חסרי בית.  
+
שיעור הנשים הלוקות בדיכאון קליני בקרב אוכלוסייה כללית הינו כפול מאשר גברים.אם כי לא ברורה הסיבה לדבר. עם זאת, על פי מחקר שעשו מירנה וייסמן ועמיתיה, נמצא כי בקרב היהודים שיעור הנשים הלוקות בדיכאון דומה לאלו שאינן יהודיות, לעומת אחוז הגברים היהודים הלוקים בדיכאון שהינו כפול לעומת גברים שאינם יהודיים, ודומה לאחוז הנשים היהודיות{{הערה|שם=יובל|[[יורם יובל]], "סערת נפש", עמ' 252}}.
 +
הסבר אחד להבדל בין המינים הוא שיש  הבדלים פיזיולוגיים ו[[הורמונים|הורמונליים]]. נמצא כי הדיכאון מתבטא בקרב נשים בעיקר בתחושות [[חוסר אונים]] והעדר [[תקווה]], ואילו בקרב הגברים בתחושות [[רוגז]] ו[[עצבנות]]- ובשל כך ישנו קושי באבחון.  
    +
מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות‏‏. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג.
 +
 +
אצל ילדים תופעת הדיכאון איננה נפוצה וגם אם יש חשש לדיכאון, קשה לאבחן אותו. ההתנהגות המשתנה אצל ילדים גורמת לחוסר וודאות האם זהו דיכאון או משבר קטן וטבעי שחולף. אצל מתבגרים לעומת זאת, בגלל קשיי גיל העשרה והשינויים החלים עליהם, תופעת הדיכאון במגמת עלייה. כמו אצל [[התבגרות|המתבגרים]], גם [[זקנה|הזקנים]] לוקים בהפרעה באופן שכיח בשל העובדה שהם נמצאים בחלק האחרון של חייהם, דבר שיכול להוביל לעיסוק מוגבר ב[[מוות]] ובדכדוך מתמשך. יש עליה בשכיחות הדיכאון עם הגיל, אבל הדבר לא קשור לגיל כרונולוגי אלא להתפתחות של ההפרעה. אין הסכמה בין החוקרים בקשר לשכיחות גבוה יותר בקרב מבוגרים,  אבל רוב הנתונים מראים שיש ירידה בדיכאון בקבוצת גיל זו.
 +
 +
בני אדם צפויים לסבול מהופעת הדיכאון הראשון שלהם בין גיל 30 ל-40, ויש שיא קטן יותר של התרחשות ההפרעה בין גיל 50 ל-60. הסיכון לדיכאון קליני גדל בעקבות בעיות ניורלוגיות כמו שבץ, [[מחלת פרקינסון]], או [[טרשת נפוצה]], ובמהלך השנה הראשונה לאחר הלידה. הדיכאון נפוץ יותר גם לאחר מחלת לב-וכלי דם, ומקושר יותר לאירועים חמורים מאשר קלים.  דיכאון קליני הוא נפוץ יותר בסביבה עירונית יחסית לכפרית, וכן באוכלוסיות בעלות בעיות סוציואקונמיות כמו חסרי בית.
 +
 +
==השפעות==
 +
הדיכאון הקליני מהווה גורם ראשוני ל[[נכות]] בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], התחזית היא שעד שנת [[2020]] הדיכאון יהפך לסיבה השנייה בעולם לנכות, אחרי [[מחלת לב|מחלות הלב]] <ref>Murray, C.J.L., Lopez, A.D. (1997). "Alternative projections of mortality and disability by cause 1990-2020: Global Burden of Disease Study". Lancet 349: 1498�1504.</ref>.
 +
 +
כ-60% מניסיונות ה[[התאבדות]] נובעים מדיכאון, כאשר מתוכם 15% מצליחים ליטול את חייהם.
    
==סיבות לדיכאון==
 
==סיבות לדיכאון==