47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''דיכאון''' (Depression) היא [[הפרעה נפשית]] נפוצה, המסווגת כ[[הפרעת מצב רוח]], ומתאפיינת במצב מתמשך של חוסר [[אושר]], [[הערכה עצמית]] נמוכה ושקיעה לתוך [[עצב (רגש)|עצבות]] ו[[ייאוש]] עמוקים. לעתים הדיכאון כולל גם אובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים ואף תחושת [[התאבדות|אובדנות]]. אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). בנוסף לביטוי הנפשי, לדיכאון ביטויים גם בתפקוד ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] וכן שינויים [[נוירופיזיולוגיה|נוירו-פיזיולוגיים]] ב[[מוח]]. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון, זאת על מנת להבדיל אותו מ[[דכדוך]] שהוא [[רגש]] זמני של [[מצב רוח]] ירוד.
'''דיכאון''' (Depression) היא [[הפרעה נפשית]] נפוצה, המסווגת כ[[הפרעת מצב רוח]], ומתאפיינת במצב מתמשך של חוסר [[אושר]], [[הערכה עצמית]] נמוכה ושקיעה לתוך [[עצב (רגש)|עצבות]] ו[[ייאוש]] עמוקים. לעתים הדיכאון כולל גם אובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים ואף תחושת [[התאבדות|אובדנות]]. אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). בנוסף לביטוי הנפשי, לדיכאון ביטויים גם בתפקוד ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] וכן שינויים [[נוירופיזיולוגיה|נוירו-פיזיולוגיים]] ב[[מוח]]. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון, זאת על מנת להבדיל אותו מ[[דכדוך]] שהוא [[רגש]] זמני של [[מצב רוח]] ירוד.
'''דיכאון קליני''' (Clinical depression או Major depressive disorder, בקיצור MDD), שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, ואשר יש גם להבדילו מדיסתימיה, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר ולרוב דורשת טיפול.
==אפידמיולוגיה==
דיכאון הוא סיבת מוות מרכזית ברחבי העולם. שכיחות הדכאון במהלך החיים שונה מאד בין מדינות. מ-3% ביפן ועד 17% בארצות הברית. ברוב המדינות מספר האנשים במהלך חייהם נע בין 8-12%. בצפון אמריקה, הסיכוי לסבול מדיכאון קליני בתוך שנה אחת הוא 3-5% לגברים ו8-10% לנשים. מחקרים באוכלוסיות הראו באופן עקבי כי דיכאון קליני נפוץ בערך פי 2 בקרב נשים לעומת גברים, אם כי לא ברורה הסיבה לדבר. יש עליה בשכיחות הדיכאון עם הגיל, אבל הדבר לא קשור לגיל כרונולוגי אלא להתפתחות של ההפרעה.
בני אדם צפויים לסבול מהופעת הדיכאון הראשון שלהם בין גיל 30 ל-40, ויש שיא קטן יותר של התרחשות ההפרעה בין גיל 50 ל-60. הסיכון לדיכאון קליני גדל בעקבות בעיות ניורלוגיות כמו שבץ, [[מחלת פרקינסון]], או [[טרשת נפוצה]], ובמהלך השנה הראשונה לאחר הלידה. הדיכאון נפוץ יותר גם לאחר מחלת לב-וכלי דם, ומקושר יותר לאירועים חמורים מאשר קלים. אין הסכמה בין החוקרים בקשר לשכיחות גבוה יותר בקרב מבוגרים, אבל רוב הנתונים מראים שיש ירידה בדיכאון בקבוצת גיל זו. דיכאון קליני הוא נפוץ יותר בסביבה עירונית יחסית לכפרית, וכן באוכלוסיות בעלות בעיות סוציואקונמיות כמו חסרי בית.
==סיבות לדיכאון==
==סיבות לדיכאון==
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Major_depressive_disorder דיכאון קליני] בויקיפדיה האנגלית.
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]