230
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''דיכאון''' (Depression) היא הפרעה נפשית נפוצה, המסווגת כהפרעת מצב רוח, ומתאפיינת במצב מתמש..."
'''דיכאון''' (Depression) היא [[הפרעה נפשית]] נפוצה, המסווגת כ[[הפרעת מצב רוח]], ומתאפיינת במצב מתמשך של חוסר [[אושר]], [[הערכה עצמית]] נמוכה ושקיעה לתוך [[עצב (רגש)|עצבות]] ו[[ייאוש]] עמוקים. לעתים הדיכאון כולל גם אובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים ואף תחושת [[התאבדות|אובדנות]]. אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). בנוסף לביטוי הנפשי, לדיכאון ביטויים גם בתפקוד ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] וכן שינויים [[נוירופיזיולוגיה|נוירו-פיזיולוגיים]] ב[[מוח]]. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון, זאת על מנת להבדיל אותו מ[[דכדוך]] שהוא [[רגש]] זמני של [[מצב רוח]] ירוד.
==סיבות לדיכאון==
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], משברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תופעות לוואי של תרופות ועוד. ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון גדולה כפליים בקרב נשים מאשר בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים <ref>Levav I, Kohn R, Golding JM, Weissman MM, "Vulnerability of Jews to affective disorders", Am J Psychiatry. 1997 Jul;154(7):941-7.</ref>. מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב בני משפחה של חולי דיכאון. אחוז התאימות בקרב [[תאומים]] זהים הוא כ-50 אחוזים, ואחוז התאימות בקרב תאומים לא זהים הוא בין 10 ל-25 אחוזים. עד כה אותרו מספר [[גן (ביולוגיה)|גנים]] הקשורים בדיכאון, אך אף אחד מאלו אינו יכול להסביר התפתחות של דיכאון ללא תנאים נוספים.
הסבר נוסף לדיכאון הינו דיכוי יתר של אזור ה-MTL במח על ידי אזור ה-MPFC, וכן פגיעה או צמצום בגודלו של איבר ההיפוקמפוס.
התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים.
בנוסף לגורמים בעלי אוריינטציה פסיכולוגית, דיכאון יכול להיגרם גם כתוצאה מסיבות פיזיולוגיות. ביניהן נמנה מחסור בוויטמינים (כגון [[ויטמין B6]] ו-[[ויטמין B12]]), חוסר איזון ביוכימי במוח (רמות נמוכות של סרוטונין, נוראדרנלין ולפעמים דופמין שחל בעיקר כלל אצל חולי פרקינסון), וחוסר איזון הורמונלי (ב[[בלוטת יותרת הכליה]]\[[בלוטת התריס]]), מקרים בהם [[טיפול הורמונלי]] יכול לעזור.
דיכאון הוא לעתים קרובות סימפטום נלווה ל[[פיברומיאלגיה]] ול[[תסמונת התשישות הכרונית]] כמו גם לסרטן.
==סיבות לדיכאון==
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], משברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תופעות לוואי של תרופות ועוד. ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון גדולה כפליים בקרב נשים מאשר בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים <ref>Levav I, Kohn R, Golding JM, Weissman MM, "Vulnerability of Jews to affective disorders", Am J Psychiatry. 1997 Jul;154(7):941-7.</ref>. מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב בני משפחה של חולי דיכאון. אחוז התאימות בקרב [[תאומים]] זהים הוא כ-50 אחוזים, ואחוז התאימות בקרב תאומים לא זהים הוא בין 10 ל-25 אחוזים. עד כה אותרו מספר [[גן (ביולוגיה)|גנים]] הקשורים בדיכאון, אך אף אחד מאלו אינו יכול להסביר התפתחות של דיכאון ללא תנאים נוספים.
הסבר נוסף לדיכאון הינו דיכוי יתר של אזור ה-MTL במח על ידי אזור ה-MPFC, וכן פגיעה או צמצום בגודלו של איבר ההיפוקמפוס.
התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים.
בנוסף לגורמים בעלי אוריינטציה פסיכולוגית, דיכאון יכול להיגרם גם כתוצאה מסיבות פיזיולוגיות. ביניהן נמנה מחסור בוויטמינים (כגון [[ויטמין B6]] ו-[[ויטמין B12]]), חוסר איזון ביוכימי במוח (רמות נמוכות של סרוטונין, נוראדרנלין ולפעמים דופמין שחל בעיקר כלל אצל חולי פרקינסון), וחוסר איזון הורמונלי (ב[[בלוטת יותרת הכליה]]\[[בלוטת התריס]]), מקרים בהם [[טיפול הורמונלי]] יכול לעזור.
דיכאון הוא לעתים קרובות סימפטום נלווה ל[[פיברומיאלגיה]] ול[[תסמונת התשישות הכרונית]] כמו גם לסרטן.