47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''תודעה כוזבת''' היא מונח מרכזי בהגות המרקסיסטית המתייחס לחוסר התאמה בין תפיסות, ערכים, השקפות ואידאולוגיה של בני אדם לבין המיקום שלהם במערכת החברתית המעמדית. כלומר, לא לראות את המציות כהווייתה אלא דימוי מלאכותי שלה, מעין "סיפור" ([[נרטיב]]).
'''תודעה כוזבת''' היא מונח מרכזי ב[[מרקסיזם|הגות המרקסיסטית]] המתייחס לחוסר התאמה בין תפיסות, ערכים, השקפות ואידאולוגיה של בני אדם לבין המיקום שלהם במערכת החברתית המעמדית. כלומר, לא לראות את המציאות כהווייתה אלא דימוי מלאכותי שלה, מעין "סיפור" ([[נרטיב]]) או [[מיתוס]].
==התודעה וההוויה==
==התודעה וההוויה==
התודעה והחוויה לפי [[קרל מרקס]] נגזרות מההוויה. למעמד העליון יש אינטרסים אישיים אשר יוצרים תודעה כוזבת במעמד התחתון וב[[פרולטריון]] מה שמכונה "[[אופיום להמונים]]". תודעה זו נוצרת מהאינטרסים של המעמד העליון - ה[[בורגנות]] - לשמר את מקומו.
התודעה והחוויה לפי [[קרל מרקס]] נגזרות מההוויה. למעמד העליון יש אינטרסים אישיים אשר יוצרים תודעה כוזבת במעמד התחתון וב[[פרולטריון]] מה שמכונה "[[אופיום להמונים]]". תודעה זו נוצרת מהאינטרסים של המעמד העליון - ה[[בורגנות]] - לשמר את מקומו הכלכלי בראש החברה.
==תודעה מעמדית==
==תודעה מעמדית==
התודעה הכוזבת יכולה להסביר מדוע בני אדם החיים במערכת קפיטליסטית מודרנית פועלים בניגוד לאינטרסים האמיתיים שלהם לכאורה.
התודעה הכוזבת יכולה להסביר מדוע בני אדם החיים במערכת קפיטליסטית מודרנית פועלים בניגוד לאינטרסים האמיתיים שלהם לכאורה.
==ביקורת==
===מיתוסים הם דבר נפוץ===
לפי יובל נוח הררי, [[קיצור תולדות האנושות]] כל סדר חברתי גדול מכמה מאות אנשים, או [[סדר מדומיין]] חייב להתבסס על [[מיתוס]] כלשהו. לפי הררי, מיתוסים הם הדרך היחידה המוכרת לנו כדי לקיים [[שיתוף פעולה]] בקבוצות גדולות שאין בהן הכרות אישית. לכן בכל חברה, בין אם היא שוויונית יותר או פחות, חייבים להיות "מיתוסים".
בהמשך לפי הררי, כל אידאולוגיה או דת מנסים לצייר מצב אידאלי כלשהו שהוא "טבעי" (באידאולוגיות) או צווה על ידי האל (בדתות), כמובן שדבר זה כולל הן את הקפיטליזם וחברות נוספות והן חברה מרקסיסטית או קומוניסטית.
===קיום המיתוסים נפוץ בכל החברה===
כמו כן לפי הררי, גם המעמדות העליונים, כמו לדוגמה מלך מצרים, לא רק המעמדות הנמוכים, מאמינים בדרך כלל למיתוסים החברתיים הקיימים, וחיים בתוך "תודעה כוזבת". הררי טוען כי מישהו ציני לגמרי, אינו זקוק בעצם לכל העושר והכוח, שכן אלו בדרך כלל משרתים הגברה לחיזוק מיתוס מסויים או לקידום ערכים מסויימים בהם גם החזקים והעשירים מאמינים.
עמדה זו נמצאת בויכוח שכן המעמד החברתי יכול לספק למחזיקים בו בטחון כלכלי, הרגשת אושר ויתרונות ביולוגים.
עם זאת, הררי גם מראה דוגמאות רבות, כמו בחברה הבבלית, ההודית או הקפיטליסטית כיצד הדת או "המצב הטבעי" כפי שהעולם "נוצר" הובילה למצב של ריבוד חברתי, וכיצד קיימים מיתוסים מדוע דבר זה הוא "טוב" או מדוע הוא בעצם הכרחי או "הוגן" (ראו [[סדר מדומיין]]).
===האם המאבק המעמדי הוא הדיכוי המרכזי===
הצגת הדיכוי לפי מעמדות אינו בהכרח מאבק הדיכוי המרכזי. לדוגמה אישה במעמד העליון יכולה להיות מדוכאת על ידי בעלה. פעילי [[זכויות בעלי חיים]] יתארו את קו השבר בין יתר בעלי החיים לבין [[בני אדם]] כקו דיכוי אכזרי ומהותי יותר מזה של הדיכוי בין בני האדם, וקיימות מערכות דיכוי ואלימות בין לאומים שונים, קבוצות אתניות וכו'. בגישות של [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] יש הכרה בכך שקיימות [[השפעות סביבתיות של אי שוויון|השלכות לאי שוויון ולריבוד חברתי]], אבל זהו לאו דווקא המאבק העיקרי והיחיד. חברה עלולה להיות בלתי שוויונית אבל בת קיימא (יפן הקיסרית, ראו הספר [[התמוטטות]]) והיא עלולה גם להיות שוויונית למדי אבל בלתי מקיימת.
התפיסה הפוסט- מודרנית מדגישה את החשיבות של תפיסה סובייקטיבית לפיה אין בהכרח מציאות אחת "נכונה" יותר, ואנשים יכולים להיות אומללים או מאושרים לאו דווקא בהתאם למעמדם החברתי.
===מעמד חברתי, אי שוויון ואושר===
{{הפניה לערך מורחב|שביעות רצון מהחיים}}
מדידות [[שביעות רצון מהחיים]] לדוגמה מראות שהיבטים כמו יחסים משפחתיים (כמו נישואין, קשרים עם בני משפחה אחרים) ויחסים חברתיים יכולים להיות משמעותיים לא פחות מהשאלה של [[עושר]] או מעמד חברתי, בעיקר במדינות מפותחות. גם הגישה של [[פסיכולוגיה חיובית]] הולכת בגישה דומה. המושג של [[התרגלות הדונית]] שנחקר במסגרת [[כלכלה התנהגותית]] תומך אף הוא בגישה לפיה כסף ומעמד חברתי אכן תורמים לאושר, אבל הם לאו דווקא היבט מרכזי בו. בגישה של [[סוציוביולוגיה]] אושר הוא בסופו של דבר דבר הנגרם על ידי אותות וחומרים כימיים במוח, לפי גישה זו אדם מאושר יכול להיות איכר במאה ה-14 בבקתה, או מיליונר בוילה ענקית במאה ה-21, ברמה נוריוכימית של המוח לדברים אלה אין משמעות, והאותות חייבים תיווך של מושגים מופשטים כלשהם כדי לחוות אושר. גם הגישה של [[בודהיזם]], ו[[כלכלה בודהיסטית]] אינה מתמקדת דווקא במצב החומרי כתנאי לאושר ותחת זאת מדגישה יותר תחזוקה של מצב נפשי טוב. לפי הבודהיזם אדם יכול להיות עשיר מאד אבל אומלל, והתבוננות בתהליכים הנפשיים שלנו ובדפוסים שלנו והפסקת השתוקקות היא התנאי לאי קיומו של סבל.
לפי רוב הגישות האלה, למעמד חברתי, [[אי שוויון כלכלי]] או ל[[עוני]] יש השלכות על מידת האושר. כך גם לפי הגישה של [[צרכים אנושיים בסיסיים]] או [[כלכלה אקולוגית]]. גם למידת השליטה על החיים יש השפעה מרובה על כמות האושר (ראו [[אמרטיה סן]]). אלא שהסתכלות רק על פערים או מאבק בין מעמדות, לא מייצג תמונה שלמה.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[תעמולה]]
* [[תרבות הצריכה]]
* [[הגמוניה]]
* [[הגמוניה]]
* [[תעמולה]]
* [[תעמולה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:אידאולוגיה]]
[[קטגוריה:אידאולוגיה]]
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]
[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:מידע]]
[[קטגוריה:תקשורת]]