שורה 20: |
שורה 20: |
| | | |
| ==חוק לייביג וכלכלה אקולוגית== | | ==חוק לייביג וכלכלה אקולוגית== |
− | בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]] פונקציית הייצור מורכבת ממשוואת כפל Y=KL, שטוענת כי כמות התוצר של מפעל או פירמה תלויה בכמות העובדים כפול כמות ההון. דבר זה מתאים לתהליכים מקבילים ותהליכים שבהם עובדים יכולים לעבוד ללא הון - כמו קטיף תפוזים בפרדס לדוגמה. אבל בקו ייצור כמו מכונת טוויה נוסחה זו אינה מוצלחת. עובדים ללא מכונות לא יוכלו להגדיל את התפוקה בקו הייצור, ובאופן דומה מכונות שדורשות עובדים ועובדים אלה לא מצויים לא יוכלו לעבוד. | + | בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]] [[פונקציית הייצור]] הנפוצה ביותר ב[[מיקרו כלכלה]] מורכבת ממשוואת כפל Y=KL ([[משוואת קוב דאגלאס]]. משוואה זו מציגה מצב בו כמות התוצר של מפעל או פירמה תלויה בכמות העובדים כפול כמות ה[[הון]]. דבר זה מתאים לתהליכים מקבילים - כמו קטיף תפוזים בפרדס לדוגמה. אבל בקו ייצור בתהליך סדרתי, כמו מכונת טוויה נוסחה זו אינה מוצלחת. עובדים ללא מכונות לא יוכלו להגדיל את התפוקה בקו הייצור, ובאופן דומה הסופת מכונות שדורשות עובדים כאשר עובדים אלה לא בנמצא לא יוכלו לעבוד לא יגידילו את התפוקה. הדבר דומה לחבית לייבג שבה הארכנו רק לוח אחד - ובמצב זה הקיבולת של החבית לא תעלה. |
| | | |
| באופן דומה, מניחים בתאוריה הנאו קלאסית כי כל סוגי ההון - [[הון טבעי]], [[הון תעשייתי]], [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] הם תחליפיים לגמרי. הנחה בתאוריה של חלק מהזרמים של [[כלכלה אקולוגית]] היא כי אין תחליפיות בין סוגי ההון או כי יש תחילפיות חלשה. בעיקר הדברים אמורים לגבי תחליפיות בין הון תעשייתי והון אנושי לבין הון טבעי. | | באופן דומה, מניחים בתאוריה הנאו קלאסית כי כל סוגי ההון - [[הון טבעי]], [[הון תעשייתי]], [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] הם תחליפיים לגמרי. הנחה בתאוריה של חלק מהזרמים של [[כלכלה אקולוגית]] היא כי אין תחליפיות בין סוגי ההון או כי יש תחילפיות חלשה. בעיקר הדברים אמורים לגבי תחליפיות בין הון תעשייתי והון אנושי לבין הון טבעי. |
| | | |
− | עמדה של העדר חלופיות בין סוגי ההון, שמקובלת בקרב חלק מההוגים ב[[כלכלה אקולוגית]] היא שאם [[דייג יתר]] גורם לדלדול אוכלוסיות הדגים בים, אנו מורידם את כמות ההון הטבעי. כך שגם אם נגדיל את ההון התעשייתי - לדוגמה אם נבנה עוד סירות דיג או מכמורות משוכללות יותר - לא נדוג יותר דגים. זאת מכיוון שהגורם המגביל במקרה זה מושתת על חוק החבית של לייבג - כמות הדגים לא מוגבלת בשל מספר סירות הדיג שיש לנו, אלא בשל כמות הדגים בים וקצב ההתחדשות של אוכלוסיות הדגים. | + | עמדה של העדר חלופיות בין סוגי ההון, היא שאם [[דייג יתר]] גורם לדלדול אוכלוסיות הדגים בים, אנו מורידם את כמות ההון הטבעי. כך שגם אם נגדיל את ההון התעשייתי - לדוגמה אם נבנה עוד סירות דיג או מכמורות משוכללות יותר - לא נדוג יותר דגים. זאת מכיוון שהגורם המגביל במקרה זה מושתת על חוק החבית של לייבג - כמות הדגים שנדוג לא מוגבלת בשל מספר סירות הדיג שיש לנו, אלא בשל כמות הדגים בים ו[[קצב ההתחדשות]] של אוכלוסיות הדגים. |
| | | |
− | עמדה של חלופיות חלשה בין סוגי ההון, תגיד שכאשר יש מחסור בדגים בים, כלומר ירידה בהון הטבעי, הון תעשייתי יכול להגדיל את כמות הדגים שמגיעה לשוק על ידי בניית בריכות דגים. עם זאת, דבר זה מהווה חלופיות חלשה, שכן כמות ההון שיש להשקיע בהקמה ובתחזוקה של בריכת דגים גבוה יותר יחסית (לצרכי הדיון) מכמות ההון שנדרשת כדי להחזיק ספינת דיג. | + | עמדה של חלופיות חלשה בין סוגי ההון, גורסת שכאשר יש מחסור בדגים בים, כלומר ירידה בהון הטבעי, הון תעשייתי יכול להגדיל את כמות הדגים שמגיעה לשוק על ידי בניית בריכות דגים. עם זאת, דבר זה מהווה חלופיות חלשה, שכן כמות ההון שיש להשקיע בהקמה ובתחזוקה של בריכת דגים גבוה יותר יחסית (לצרכי הדיון) מכמות ההון שנדרשת כדי להחזיק ספינת דיג. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |