47,332
עריכות
שינויים
←הפרעות קשב וריכוז
המוח שלנו, שהתפתח במשך מיליוני שנים, פרש סוג כזה של רעשים כדבר חשוב מאד. לפי ד"ר דויד סרוואן-שרייבר , יש מנגנונים ל"עקיפת" המוח החושב לצרכי פעולה מהירה או תגובה לאירוע חשוב. מסיבה זו אנו יכולים "להתעורר" ולפעול במהירות במהלך נסיעה כאשר פתאום אנו מבחינים במשאית מאיימת, או להשתתקות של שני גברים העסוקים בשיחה כאשר לחדר פוסעת אישה יפה. <ref name="prozak">ד"ר דויד סרוואן-שרייבר , ללא פרויד, ללא פרוזאק: דרכים חדשות ויעילות לטיפול במצבי לחץ, חרדה ודיכאון, "מטר" 2004</ref> בעוד דברים אלה משרתים אותנו בעולם האמיתי, הם יכולים להוות בעיה כאשר יש חשיפה חוזרת עליהם כחוויה יומיומית בטלוויזיה או במשחקי ווידאו.
המוח שלנו, שהתפתח במשך מיליוני שנים, פרש סוג כזה של רעשים כדבר חשוב מאד. לפי ד"ר דויד סרוואן-שרייבר , יש מנגנונים ל"עקיפת" המוח החושב לצרכי פעולה מהירה או תגובה לאירוע חשוב. מסיבה זו אנו יכולים "להתעורר" ולפעול במהירות במהלך נסיעה כאשר פתאום אנו מבחינים במשאית מאיימת, או להשתתקות של שני גברים העסוקים בשיחה כאשר לחדר פוסעת אישה יפה. <ref name="prozak">ד"ר דויד סרוואן-שרייבר , ללא פרויד, ללא פרוזאק: דרכים חדשות ויעילות לטיפול במצבי לחץ, חרדה ודיכאון, "מטר" 2004</ref> בעוד דברים אלה משרתים אותנו בעולם האמיתי, הם יכולים להוות בעיה כאשר יש חשיפה חוזרת עליהם כחוויה יומיומית בטלוויזיה או במשחקי ווידאו.
===השמנה והרגלי תזונה===
===פרסום מוצרי מזון והקניית הרגלי אכילה===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תרבות הצריכה]], [[אומת המזון המהיר]]}}
בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה כוללה רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>
בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/>
מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות, במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, כאשר השחקנים שותים או אוכלים משקה של חברה מסויימת.
הפרסומות משפיעות על צריכת המזון במגוון צורות (כתלות בגיל הילדים), החל מנדנוד להורים, עבור דרך בהשפעה על סל הקניות המשפחתי וכלה ב"חינוך" הילדים לסוג המזונות אותם הם צורכים כבני נוער וכמבוגרים.<ref name="shtern"/>
===השמנה בקרב ילדים===
מנתוני [[ארגון הבריאות העולמי]] מתברר כי ישראל נמנית על עשר המדינות המובילות בעליית שיעורי ההשמנה בעולם. <ref name="shtern"/> באופן כללי הפרסומות עובדות והצריכה של מזונות לא בריאים כמו ג'אנק פוד, חטיפים מלוחים וממתקים עולה. במקביל עולות גם בעיות השמנה ובעיות בריאות ונפש אחרות הקשורות למזון לא בריא כמו בעיות קשב וריכוז, [[סוכרת מסוג 2]], אנרוקסיה ועוד.
מסיבות אלה מתפתחת בשנים האחרונות מודעות בקרב גופי חקיקה ובריאות בעולם כדי להגביל פרסומות למזון לא בריא המיועדות לילדים ולנוער.
במרץ 2011 יצא אירגון הבריאות העולמי בהמלצה המעודדת את המדינות החברות לזהות מידע על ההיקף, האופי וההשפעות של שיווק מזון לילדים. כמו כן, מעודדת ההמלצה לתמוך במחקר המתמקד ביישום והערכה של מדיניות שמטרתה להקטין את השפעת שיווק מזונות עתירי שומן רווי, שומן טרנס, סוכרים פשוטים ומלח. הארגון הציע לנטר את השפעות שיווק המזון על התפיסה, ההעדפות והתנהגות האכילה של ילדים באמצעות סקרים על התנהגות קניה ודוחות עסקי המזון על מכירות ומגמות קניה.<ref name="shtern"/>
ב- 36 מדינות בעולם, כולל במדינות האיחוד האירופי, יש הגבלות על פרסום ועל שיווק של מזון בעל ערך תזונתי נמוך המכוונים לילדים, בחלקן באמצעות חקיקה ובחלקן באמצעות הטלת האחריות על תעשיית המזון.<ref name="shtern"/>
==השלכות חברתיות של הטלוויזיה==
==השלכות חברתיות של הטלוויזיה==