בספר [[גבולות לצמיחה]] מובא חשש כי הקשר בין זיהום (לא רק זיהום אוויר (כולל [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]) להקטנת הפריון החקלאי עלול להוות [[איום קיומי]]. התסריט הסטנדרטי בספר עוסק באפשרות של עצירת [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין]] בגלל מגבלה של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]]. אבל במידה וימצאו מאגרים גדולים של משאבים, טוענים הכותבים, ובינהם [[דונאלה מדווז]], כי יכנס מחסום נוסף לצמיחה. החשש הוא כי פליטות גבוהות של זיהום בתעשייה ובתחבורה (עקב גילוי המשאבים המתכלים) יובילו לההורדת הפריון החקלאי בצורה משמעותית וכתוצאה מכך ל[[רעב המוני]]. הטענה היא כי כיום אחוזי הזיהום נמוכים יחסית וכי לכן השפעתם על הפריון החקלאי כמעט בלתי מורגשת. אם יגבר הזיהום , הוא עלול לעבור [[ערך סף]] שבעקבותיו גידול קל בזיהום יגרום לירידה חדה בפריון החקלאי. | בספר [[גבולות לצמיחה]] מובא חשש כי הקשר בין זיהום (לא רק זיהום אוויר (כולל [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]) להקטנת הפריון החקלאי עלול להוות [[איום קיומי]]. התסריט הסטנדרטי בספר עוסק באפשרות של עצירת [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין]] בגלל מגבלה של [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]]. אבל במידה וימצאו מאגרים גדולים של משאבים, טוענים הכותבים, ובינהם [[דונאלה מדווז]], כי יכנס מחסום נוסף לצמיחה. החשש הוא כי פליטות גבוהות של זיהום בתעשייה ובתחבורה (עקב גילוי המשאבים המתכלים) יובילו לההורדת הפריון החקלאי בצורה משמעותית וכתוצאה מכך ל[[רעב המוני]]. הטענה היא כי כיום אחוזי הזיהום נמוכים יחסית וכי לכן השפעתם על הפריון החקלאי כמעט בלתי מורגשת. אם יגבר הזיהום , הוא עלול לעבור [[ערך סף]] שבעקבותיו גידול קל בזיהום יגרום לירידה חדה בפריון החקלאי. |