שינויים

'''טביעת רגל אקולוגית''' (Ecological Footprint) או '''מדרך אקולוגי''' הוא מדד כמותי חד מימדי שנותן הערכה לכמות משאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.  

'''טביעת רגל אקולוגית''' (Ecological Footprint) או '''מדרך אקולוגי''' הוא מדד כמותי חד מימדי שנותן הערכה לכמות משאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.  

[[תמונה:Highlight Findings of the WA S0E 2007 report .gif|left|thumb|250px|השוואת טביעת רגל אקולוגית מול [[מדד הפיתוח האנושי]] בנתוני 2007. ניתן לראות שיש מתאם בין 2 המדדים, וכן כי יש מדינות מערביות בעלות נתונים גבוהים במדד הפיתוח האנושי, אבל בעלי טביעת רגל אקולוגית צנועה יותר יחסית למדינות מערביות אחרות.]]

[[קובץ:Green foot print.png|ממוזער|150px|סמל של טביעת רגל אקולוגית ]]

כל אדם מנצל שטח מסויים בצורה ישירה כדי לחיות בו. אולם יש צורך בשטחים נוספים כדי לתמוך בדרך חיים של אדם, לדוגמה יש צורך בכך וכך שטחי אדמה כדי לגדל מזון, שטח נוסף כדי לטהר את מי השתייה של האדם וכו'. סך השטחים מהווים את טביעת הרגל האקולוגית של האדם.  

כל אדם מנצל שטח מסויים בצורה ישירה כדי לחיות בו. אולם יש צורך בשטחים נוספים כדי לתמוך בדרך חיים של אדם, לדוגמה יש צורך בכך וכך שטחי אדמה כדי לגדל מזון, שטח נוסף כדי לטהר את מי השתייה של האדם, שטח שנדרש לשם הטמעת רעלים שנוצרים על ידי האדם בגלל צריכת מוצרים וכו'. סך השטחים מהווים את טביעת הרגל האקולוגית של האדם.  

==אנליזה של טביעת רגל אקולוגית==

==אנליזה של טביעת רגל אקולוגית==

==נתונים==

==נתונים==

על פי הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה]] , נכון ל-2004 [[אכולסיית העולם|המין האנושי]] היה בעל טביעת רגל אקולוגית גדולה ב-20% מהגודל המקיים של טביעת הרגל האקולוגית. נתונים דומים אפשר למצוא בדו"ח מטעם ארגון [[להגדיר מחדש את הקידמה]] משנת 2004 [http://www.rprogress.org/newpubs/2004/footprintnations2004.pdf]. לפי הדו"ח, טביעת הרגל העולמית עמדה בשנת 2000 על 13.4 מילארד הקטר או 34 מילארד אקר, לעומת 27 מיליארד אקר שמייצגים טביעת רגל מקיימת. הגידול השנתי של טביעת הרגל האקולוגית היה 147 מיליון הקטר יחסית לשנת 1999.  

על פי הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה]] , נכון ל-2004 [[אכולסיית העולם|המין האנושי]] היה בעל טביעת רגל אקולוגית גדולה ב-20% מהגודל המקיים של טביעת הרגל האקולוגית. נתונים דומים אפשר למצוא בדו"ח מטעם ארגון [[להגדיר מחדש את הקידמה]] משנת 2004 [http://www.rprogress.org/newpubs/2004/footprintnations2004.pdf]. לפי הדו"ח, טביעת הרגל העולמית עמדה בשנת 2000 על 13.4 מילארד הקטר או 34 מילארד אקר, לעומת 27 מיליארד אקר שמייצגים טביעת רגל מקיימת. הגידול השנתי של טביעת הרגל האקולוגית היה 147 מיליון הקטר יחסית לשנת 1999.  

בניגוד למגמה הכוללת של עליה, טביעת הרגל האקולוגית לנפש ירדה בכחצי הקטר לאדם, החל משנות ה-80' עת היתה 2.7 הקטר ל-2.2 הקטר לאדם בשנת 2000. דבר זה נובע בעיקר מגידול אוכלוסין בעולם השלישי, והקטנה יחסית של אוכלוסיית העולם המערבי. ארה"ב היא המדינה בעלת טביעת הרגל האקולוגית לנפש הגדולה ביותר עם 9.57 הקטר לנפש נכון לשנת 2000. הגרעון בשטח לאדם עמד בשנת 2000 על 1 אקר לאדם.

בניגוד למגמה של עליה בטביעת הרגל האקולוגית של כלל המין. טביעת הרגל האקולוגית לנפש ירדה בכחצי הקטר לאדם, החל משנות ה-80' עת היתה 2.7 הקטר ל-2.2 הקטר לאדם בשנת 2000. דבר זה נובע בעיקר מגידול אוכלוסין בעולם השלישי, והקטנה יחסית של אוכלוסיית העולם המערבי. [[ארצות הברית]] היא המדינה בעלת טביעת הרגל האקולוגית לנפש הגדולה ביותר מבין מדינות העולם, עם 9.57 הקטר לנפש נכון לשנת 2000. הגרעון בשטח לאדם עמד בשנת 2000 על 1 אקר לאדם.

==משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים ==

==משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים ==

אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקלוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי [[חקלאות]]) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש במשאבים שאינם-מתחדשים (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] המחדשים משאבים אלא.   

אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקלוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי [[חקלאות]]) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש ב[[משאבים מתכלים]] (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] המחדשים משאבים אלא.   

על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי "להיטען בחזרה". בנוסף, בני אדם יכולים לחיות ללא משאבים לא-מתכלים כמו מתכות או דלקים מחצביים. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, אנו וכל המינים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים.

על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את [[המערכות האקולוגיות]] בכך שלא ניתן להן די זמן כדי לעבור תהליכי שיקום והבראה. בנוסף, בני אדם יכולים בעקרון לחיות ללא משאבים כמו מתכות או [[דלקים מחצביים]]. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם, כמו כל היצורים החיים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. מספר משברים הקשורים לבריאותן של מערכות טבעיות והביאו לקריסת חברות אנושיות בעבר מתוארים בספר "[[התמוטטות]]".

הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלבת עם הכרות עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע להבנת הנקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו בכמה אנו משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.

הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלבת עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע לחידוד נקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו בכמה אנו משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.

==נתוני טביעת רגל לאומות==

==נתוני טביעת רגל לאומות==

נכון לנתונים משנת 2003, טביעת הרגל העולמית האנושית הממוצעת היתה 22 דונם לאדם (או  2.2 הקטר, הקטר = עשרה דונם), לעומת 18 דונם לאדם שהיו זמינים. טביעת הרגל האקולוגית יכולה להיות גדולה יותר מהשטח האקולוגי הזמין לאנשים תודות למערכות טבעיות המתפקדות כמאגרים המספקים שירותים אקולוגיים. מאגרים אלה, בדומה לחשבון בנק של אדם שמושך יותר כסף ממה שהוא מכניס, הולכים ומתכלים.  

נכון לנתונים משנת 2003, טביעת הרגל העולמית האנושית הממוצעת היתה 22 דונם לאדם (או  2.2 הקטר, הקטר = עשרה דונם), לעומת 18 דונם לאדם שהיו זמינים. טביעת הרגל האקולוגית יכולה להיות גדולה יותר מהשטח האקולוגי הזמין לאנשים למשך זמן מוגבל. הדבר אפשרי תודות למערכות טבעיות המתפקדות כמאגרים המספקים [[שירותים אקולוגיים]]. מאגרים אלה, בדומה לחשבון בנק של אדם שמושך יותר כסף ממה שהוא מכניס, הולכים ומתכלים.  

טביעת הרגל של אזרחי המדינות שיש בהן הכנסה גבוהה, עמדה בממוצע על 64 דונם, בהשוואה ל-33 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות בעלות הכנסה בינונית היו בעלי טביעת רגל של 19 דונם לאדם לעומת 21 דונם שעמדו לרשותם ואזרחי המדינות העניות היו בעלי טביעת רגל אקולוגית של 8 דונם בלבד, אך עמד לרשותם "שטח" של 7 דונם לאדם בלבד.  

טביעת הרגל של אזרחי המדינות שיש בהן הכנסה גבוהה, עמדה בממוצע על 64 דונם, בהשוואה ל-33 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות בעלות הכנסה בינונית היו בעלי טביעת רגל של 19 דונם לאדם לעומת 21 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות העניות היו בעלי טביעת רגל אקולוגית של 8 דונם בלבד, אך עמד לרשותם "שטח" של 7 דונם לאדם בלבד.  

נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים (בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם)).  

נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים (בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם)).  

==טביעת רגל של מוצרים==

==טביעת רגל של מוצרים==

במאמר מפברואר 2008 ב[[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]<ref> Ecological footprint accounting in the life cycle assessment of products - [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]] Volume 64, Issue 4, 1 February 2008, Pages 798-807</ref> בחנו המחברים את טביעת הרגל האקולוגית 2630 של  מוצרים ושירותים שנצרכים בחברה המערבית על סמך [[ניתוח מחזור חיים]] שלהם. הנתונים כללו צריכת אנרגיה, חומרי גלם, תובלה, טיפול בפסולת ותהליכים תשתית. לפי החוקרים טביעת הרגל של רוב המוצרים הושפעה בעיקר מצריכת האנרגיה הבלתי מתחדשת שלהם. יוצאים מהכלל הם אנרגיית ביו-מאסה, אנרגיה הידרו אלקטרית, נייר וקרטון וכן מוצרים חקלאיים שדורשים יחסית קרקע רבה.  

במאמר מפברואר 2008 ב[[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]<ref> Ecological footprint accounting in the life cycle assessment of products - [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]] Volume 64, Issue 4, 1 February 2008, Pages 798-807</ref> בחנו המחברים את טביעת הרגל האקולוגית 2630 של  מוצרים ושירותים שנצרכים בחברה המערבית על סמך [[ניתוח מחזור חיים]] שלהם. הנתונים כללו [[צריכת אנרגיה]], [[חומרי גלם]], תובלה, [[טיפול בפסולת]] ותהליכי תשתית. לפי החוקרים, טביעת הרגל של רוב המוצרים הושפעה בעיקר מצריכת האנרגיה הבלתי מתחדשת שלהם. יוצאים מהכלל הם אנרגיית ביו-מאסה, אנרגיה הידרו אלקטרית, נייר וקרטון וכן מוצרים חקלאיים שדורשים יחסית קרקע רבה.  

החוקרים גם השיוו את טביעת הרגל האקלוגית לשיטה מקובלת של [[ניתוח מחזור חיים]] Ecoindicator 99 (EI) - רוב המוצרים היו בעלי יחס קבוע של EF/EI בסביבות 30 m2-eq עם שונות נמוכה. החוקרים מסיקים שהשונות הנמוכה נובעת מכך שהשימוש ב[[דלק מחצבי]] ושימוש ישיר בקרקע הם גורמים חזקים בהשפעה הסביבתית. עם זאת החוקרים טוענים כי טביעת רגל אקולוגית כמדד הערכה סביבתית מוגבל עבור מוצרים שמחזור החיים שלהם מכיל צריכה גבוה יחסית של מינרלים או תהליכים הפולטים כמות גבוה של מתכות ואבק (עבור מוצרים אלה יש שונות גבוהה מהשונות הממוצעת בין יחס של שני המדדים).

החוקרים השוו גם את טביעת הרגל האקלוגית לשיטה מקובלת של [[ניתוח מחזור חיים]] Ecoindicator 99 (EI) - רוב המוצרים היו בעלי יחס קבוע של EF/EI בסביבות 30 m2-eq עם שונות נמוכה. החוקרים מסיקים שהשונות הנמוכה נובעת מכך שהשימוש ב[[דלק מחצבי]] ושימוש ישיר בקרקע הם גורמים חזקים בהשפעה הסביבתית. עם זאת החוקרים טוענים כי טביעת רגל אקולוגית כמדד הערכה סביבתית מוגבל עבור מוצרים שמחזור החיים שלהם מכיל צריכה גבוה יחסית של מינרלים או תהליכים הפולטים כמות גבוה של מתכות ואבק (עבור מוצרים אלה יש שונות גבוהה מהשונות הממוצעת בין יחס של שני המדדים).

==ביקורת==

==ביקורת==