שינויים

בולדינג היה המייסד של פרוייקטים איטלקטואליים רבים שנמשכים עד היום בכלכלה ובמדעי החברה. הוא תואר בתור "למדן של כל המערכות", הוא פרסם למעלה מ-36 ספרים ולמעלה מ-1200 מאמרים. טקסטים עכשויים מצאו שהוא אחד מהכותבים הנדירים שכתביהם הם "ציטוטים קלאסיים". למעשה, הוא הכותב של שני קלסיקות מצוטטות: '''[[התמונה:ידע בחיים והחברה]]''' (1956) ו'''[[קונפליקט והגנה: תאוריה כללית]]''' (1962).  

בולדינג היה המייסד של פרוייקטים איטלקטואליים רבים שנמשכים עד היום בכלכלה ובמדעי החברה. הוא תואר בתור "למדן של כל המערכות", הוא פרסם למעלה מ-36 ספרים ולמעלה מ-1200 מאמרים. טקסטים עכשויים מצאו שהוא אחד מהכותבים הנדירים שכתביהם הם "ציטוטים קלאסיים". למעשה, הוא הכותב של שני קלסיקות מצוטטות: '''[[התמונה:ידע בחיים והחברה]]''' (1956) ו'''[[קונפליקט והגנה: תאוריה כללית]]''' (1962).  

בולדינג היה הנשיא של אגודות מלומדים רבות כולל [[האגודה האמריקנית לכלכלה]], [[האגודה למחקר של מערכות  כלליות]], והאגודה האמריקנית לקידום המדע. הוא לא היה רק כותב פורה, ואינטגרטור יצירתי של ידע, אלא איש אקדמיה בשעור קומה עולמי - דמות מלכותית בדיספלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה וסוציולוגיה לא היו מדעים חברתיים - תחת זאת הם היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות האנושיות והיחסים בינהם (ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציונית]] (במקום זו של [[שיווי משקל סטטי]]) בכלכלה. (ראו הגישה האבולציונית של קנת בולדינג).

 

בולדינג היה הנשיא של אגודות מלומדים רבות. הוא היה הנשיא [[האגודה למחקר של מערכות  כלליות]] (the Society for General Systems Research ) בשנים 1955-9, נשיא [[האגודה האמריקנית לכלכלה]] (1968), נשיא החברה הבינלואמית לחקר השלום (1969-70), נשיא Association for the Study of the Grants Economy  בשנים 1970-89, נשיא האגודה למחקרים בינלואמיים, נשיא האגודה האמריקאית לקידום המדע (1979), ונשיא המחלקה לכלכלה של האיגוד הבריטי לקידום המדע בשנים 1982-3. הוא היא חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (נבחר בשנת 1975), במכון לרפואה, ובאקדמיה האמריקאית לאמונות ולמדע.<ref name="Emmett_2006"/>

 

הוא לא היה רק כותב פורה, ואינטגרטור יצירתי של ידע, אלא איש אקדמיה בשעור קומה עולמי - דמות מלכותית בדיספלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה ו[[סוציולוגיה]] לא היו מדעים חברתיים - תחת זאת הם היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות האנושיות והיחסים בינהם (ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציונית]] (במקום זו של [[שיווי משקל סטטי]]) בכלכלה.  

הרבה מעובדותו היה נסיון להתקדם מעבר לראייה הצרה של [[האדם הכלכלי]] ש[[מיקסום תועלת|ממקסם תועלת]] באופן [[ראציונאליזם|ראציונלי]], לכיוון של מדע חברתי רחב יותר תוך ניצול רחב יותר של הידע ברשונתו. הוא לא ידוע בתרומה יחידה וגדולה לתאוריה הכלכלית, אלא בתור אחד שהביעה תובנות רבות, שבהן הגישה הצרה של [[כלכלה נאו קלאסית]] לא הצליחה להכיל.<ref name="Emmett_2006"/>

בולדינג הדגיש כי הכלכלה האנושית והתנהגויות אחרות הינן טבועות בתוך [[מערכות מורכבות|מערכת]] מחברת גדולה יותר: כדי להבין את ההשפעות של ההתנגות שלנו, כלכלית או אחרת, קודם עלינו לחקור ולפתח הבנה מדעית של הדינמיקה של המערכת הכללית, החברה העולמית שבה אנו חיים. בולדינג האמין, שבהעדר מאמץ מחוייב למחקר והבנה הנכונים של מדעי החברה, המין האנושי עלול להכחד. אבל הוא מת אופטימי, כשהוא מאמין שהמסע האבולוציוני שלנו רק החל את דרכו.

בולדינג הדגיש כי הכלכלה האנושית והתנהגויות אחרות הינן טבועות בתוך [[מערכות מורכבות|מערכת]] מחברת גדולה יותר: כדי להבין את ההשפעות של ההתנגות שלנו, כלכלית או אחרת, קודם עלינו לחקור ולפתח הבנה מדעית של הדינמיקה של המערכת הכללית, החברה העולמית שבה אנו חיים. בולדינג האמין, שבהעדר מאמץ מחוייב למחקר והבנה הנכונים של מדעי החברה, המין האנושי עלול להכחד. אבל הוא מת אופטימי, כשהוא מאמין שהמסע האבולוציוני שלנו רק החל את דרכו.