שינויים

שורה 71: שורה 71:  
* '''מטבע המומר בסחורה לפי דרישה''' כמו סטנדרט הזהב הידוע שהכריח את הממשל של ארה"ב לשמור רזרבות זהב כדי להעניק לכל דורש זהב כנגד הדולרים שבידיו.
 
* '''מטבע המומר בסחורה לפי דרישה''' כמו סטנדרט הזהב הידוע שהכריח את הממשל של ארה"ב לשמור רזרבות זהב כדי להעניק לכל דורש זהב כנגד הדולרים שבידיו.
   −
(זה חוזר לאותה בעיה שלי מקודם של קיבוע המטבע לסחורות ממשיות אני לא בטוח שאני מבין את ההבדל בין 2 ל3 אני זוכר שיש על זה דיון מקיף באקולוגיה של הכסף של Douthwaite אבל מזמן לא קראתי אותו)
+
(זה חוזר לאותה בעיה שלי מקודם של קיבוע המטבע לסחורות ממשיות אני לא בטוח שאני מבין את ההבדל בין 2 ל3 אני זוכר שיש על זה דיון מקיף באקולוגיה של הכסף של Douthwaite אבל מזמן לא קראתי אותו)<הבדל מהותי: בהצמדה לסחורות רואים בכח הייצור של המשק ערובה למטבע, בלי לשמור בפועל סחורה לגיבוי ערך המטבע במרתפי המדינה, כמו באפשרות השלישית>
    
במטבע מקומי כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוואות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה.
 
במטבע מקומי כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוואות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה.
45

עריכות