47,332
עריכות
שינויים
העתקה מויקיפידה העברית.
'''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (מ[[אנגלית]]: '''SLAPP''',{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}} ראשי תיבות של "strategic lawsuit against public participation") היא איום או הגשת [[דיון אזרחי|תביעה משפטית]] נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על זכותו הלגיטימית, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני [[פרופסור]]ים מ[[אוניברסיטת דנוור]], פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[אקטיביזם|פעילי]] [[איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For
Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}
הפעולה ננקטת ברוב המקרים על ידי [[תאגיד]]ים שפועלים נגד [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות ה[[עסק]]ית של מיזם שלהם. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום ב[[תביעת נזיקין]] בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט - התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו".
במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, מה שמקשה מאוד על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעת אחרים מלהשתתף בדיון.
ב[[קנדה]] ובכ-30 מדינות ב[[ארצות הברית]] נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה ל[[חופש הביטוי]] של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון ב[[ניו יורק]] ג'יי ניקולס קולאבלה, "למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר ל[[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|תיקון הראשון לחוקת ארצות הברית]]".{{הערה|Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}
ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט.
==מקרים בולטים==
דוגמאות לתביעות שהוגדרו כתביעות אסטרטגיות או שהדיון הציבורי מתייחס אליהם ככאלה:
<br />
'''ישראל''':
*באוקטובר 2006 תבע [[ארקדי גאידמק]] תביעת דיבה נגד עיתון "[[הארץ]]" ו[[יוסי שריד]] בעקבות פרסום מאמר פרי עטו של האחרון בעיתון. שריד פתח את מאמרו במילים: "האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק?". בהמשך נכתב, בין השאר: "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקאות של נשק ויהלומים באנגולה". סכום התביעה עומד על 45 מיליון ש"ח. העיתון דרש לבטל את התביעה ולחייב את גאידמק בהוצאות משפט<ref>יואב קניג, [http://archive.scoop.co.il/article.html?id=5438 פרקליטי "הארץ" רומזים: ארקדי גאידמק הוא סוכן רוסי], באתר Scoop.co.il,{{כ}} 7 בינואר 2007</ref>. ב-2009 ביטל גאידמק את התביעה{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד ו"הארץ"|1000439754|1 באפריל 2009}}}}{{הערה|1=יוסי מלמן (מאמר בלוג), [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1188209 אני לא מיקי רוזנטל], באתר [[TheMarker]],{{כ}} 22 באוגוסט 2009}}.
* בשנת 2008 הגישה [[משפחת עופר]] תביעת דיבה על סכום עתק נגד העיתונאי [[מיקי רוזנטל]], בעקבות סרטו [[שיטת השקשוקה]] שעסק בקשרי הון-שלטון בישראל דרך הצגת הקשרים בין המדינה לבין משפחת עופר.{{הערה|{{ynet||האחים עופר: סרט מלחמה|3583905|19.8.2008|}}}}. התמיכה הציבורית הרחבה ברוזנטל הביאה יותר מאלף גולשי אינטרנט לחתום על כתב התחייבות, בו כל אחד מהם יישא באלפית מהסכום שרוזנטל יידרש לשלם, אם משפחת עופר תזכה בתביעה<ref> [http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=10132 באתר פונדרדד]</ref>. התביעה הוסרה לבסוף לאחר שעידן עופר התבקש על ידי בית המשפט לספק פרטים בנוגע לחברות אליהן קשורים בני המשפחה.{{הערה|[http://www.themarker.com/law/1.502943 באתר דה מרקר]}}
*בתחילת 2011 תבע [[שי טובלי]] את חוקר הדתות תומר פרסיקו על הוצאת [[לשון הרע]]<ref>{{nrg|עדי דקל-קורן|טובלי VS פרסיקו: סתימת פיות או לשון הרע?|225/068|23/3/2011||55|2}}</ref>. התביעה הוגשה אחרי שפרסיקו פרסם בבלוג שלו רשומה תחת הכותרת "הכת של שי טובלי – עדות מבפנים",<ref>[http://tomerpersico.com/2011/01/30/tubalis_cult/ הכת של שי טובלי: עדות מבפנים]</ref> אשר לפי כתב התביעה "קיבלה הד גדול בקרב קהל הלקוחות הקיים/הפוטנציאלי של התובעים". בדיון ראשוני החליט בית המשפט לדחות את בקשת טובלי לצו עשה, עד למועד בירור התביעה{{הערה|{{nrg|עדי דקל-קורן|הרוח מתחממת: טובלי VS פרסיקו, חלק ב'|227/798|31/3/2011||55|2}}}}, לאור כך שטובלי עצמו פרסם בעבר דברים דומים.<ref>שי טובלי, [http://www.portal-asakim.com/Articles/Article2649.aspx אהבת גברים: סדנאות טנטרה לגברים בלבד], 8 בנובמבר 2008</ref> טובלי משך את התביעה לאחר שלטענתו אזלו לו האמצעים הכספיים שהיו ברשותו לשם כך.<ref>עדי דקל-קורן, [http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/229/743.html סוף המערכה: טובלי VS פרסיקו, פרק סיום], [[nrg מעריב]], 6 באפריל 2011</ref>
'''אירופה''':
*בשנת 1990 תבעה חברת [[מקדונלד'ס]] שני פעילים בריטיים של [[גרינפיס]] ב[[לונדון]] שחילקו עלונים שבהם האשמות נגד החברה. ההליך המשפטי המפרך, שזכה לכינוי [[משפט מקלייבל]], נמשך לאורך שנים, ובסופו הוכחו כאמת חלק מטענות הפעילים, אך הם חויבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס.
*בשנת 2010 נתבע בלוגר צרפתי פעמיים על-ידי חברת התקשורת "קומטיק" (Cometik), לאחר שחשף את שיטת המכירה המהירה של החברה. החברה הגישה ערעור לאחר ששתי תביעותיה לא התקבלו. בהחלטת הערעור זכתה החברה בהרשעה חמורה של הבלוגר, שנדרש לצנזר כל התייחסות לחברה בבלוג, לפרסם את ההחלטה המשפטית במשך 3 חודשים, לשלם 2000 € דמי נזיקין, 2000 € דמי ניהול המשפט, וכן תשלום כל יתר הוצאות המשפט.
'''ארצות הברית''':
*בשנת 2003 תבעה השחקנית ברברה סטרייסנד צלם שצילם מהאוויר את בית מגוריה המפואר, במסגרת פרויקט "רישום אזורי החוף בקליפורניה". הפרוייקט הגיש תביעה נגדית בהתאם לחוקים נגד תביעות אסטרטגיות בקליפורניה. הניסיון להסתיר גרם לעניין ציבורי נרחב אף יותר בתמונה, תופעה שזכתה לכינוי [[אפקט סטרייסנד]].{{הערה|[http://www.californiacoastline.org/streisand/lawsuit.html באתר californiacoastline]}}
==קישורים חיצוניים==
*מיכאל בירנהק, [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/190711_SLAPP_2_point_0.aspx סלאפ"פ 2.0], באתר [[העין השביעית]], 19 ביולי 2011
*משה בר-עם, [http://www.clb.ac.il/journal/aly_mishpat/2007/135-210.pdf הליכי סרק אזרחיים], עלי משפט ו' 135 (2007), באתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן {{PDF}}
*{{TheMarker|[[אורית קמיר]]|אחרי הפשרה בין מיקי רוזנטל למשפחת עופר: "שמישהו יעז להגיד שלכסף אין השפעה על חופש הביטוי"|advertising/1.575107}}
*{{TheMarker|גיא גרימלנד|לא מפנים את הלחי השנייה: הבלוגרים הישראלים מסרבים להיכנע לתביעות|hitech/1.670344|18 ביולי 2011}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}
הפעולה ננקטת ברוב המקרים על ידי [[תאגיד]]ים שפועלים נגד [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות ה[[עסק]]ית של מיזם שלהם. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום ב[[תביעת נזיקין]] בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט - התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו".
במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, מה שמקשה מאוד על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעת אחרים מלהשתתף בדיון.
ב[[קנדה]] ובכ-30 מדינות ב[[ארצות הברית]] נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה ל[[חופש הביטוי]] של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון ב[[ניו יורק]] ג'יי ניקולס קולאבלה, "למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר ל[[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|תיקון הראשון לחוקת ארצות הברית]]".{{הערה|Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}
ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט.
==מקרים בולטים==
דוגמאות לתביעות שהוגדרו כתביעות אסטרטגיות או שהדיון הציבורי מתייחס אליהם ככאלה:
<br />
'''ישראל''':
*באוקטובר 2006 תבע [[ארקדי גאידמק]] תביעת דיבה נגד עיתון "[[הארץ]]" ו[[יוסי שריד]] בעקבות פרסום מאמר פרי עטו של האחרון בעיתון. שריד פתח את מאמרו במילים: "האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק?". בהמשך נכתב, בין השאר: "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקאות של נשק ויהלומים באנגולה". סכום התביעה עומד על 45 מיליון ש"ח. העיתון דרש לבטל את התביעה ולחייב את גאידמק בהוצאות משפט<ref>יואב קניג, [http://archive.scoop.co.il/article.html?id=5438 פרקליטי "הארץ" רומזים: ארקדי גאידמק הוא סוכן רוסי], באתר Scoop.co.il,{{כ}} 7 בינואר 2007</ref>. ב-2009 ביטל גאידמק את התביעה{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד ו"הארץ"|1000439754|1 באפריל 2009}}}}{{הערה|1=יוסי מלמן (מאמר בלוג), [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1188209 אני לא מיקי רוזנטל], באתר [[TheMarker]],{{כ}} 22 באוגוסט 2009}}.
* בשנת 2008 הגישה [[משפחת עופר]] תביעת דיבה על סכום עתק נגד העיתונאי [[מיקי רוזנטל]], בעקבות סרטו [[שיטת השקשוקה]] שעסק בקשרי הון-שלטון בישראל דרך הצגת הקשרים בין המדינה לבין משפחת עופר.{{הערה|{{ynet||האחים עופר: סרט מלחמה|3583905|19.8.2008|}}}}. התמיכה הציבורית הרחבה ברוזנטל הביאה יותר מאלף גולשי אינטרנט לחתום על כתב התחייבות, בו כל אחד מהם יישא באלפית מהסכום שרוזנטל יידרש לשלם, אם משפחת עופר תזכה בתביעה<ref> [http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=10132 באתר פונדרדד]</ref>. התביעה הוסרה לבסוף לאחר שעידן עופר התבקש על ידי בית המשפט לספק פרטים בנוגע לחברות אליהן קשורים בני המשפחה.{{הערה|[http://www.themarker.com/law/1.502943 באתר דה מרקר]}}
*בתחילת 2011 תבע [[שי טובלי]] את חוקר הדתות תומר פרסיקו על הוצאת [[לשון הרע]]<ref>{{nrg|עדי דקל-קורן|טובלי VS פרסיקו: סתימת פיות או לשון הרע?|225/068|23/3/2011||55|2}}</ref>. התביעה הוגשה אחרי שפרסיקו פרסם בבלוג שלו רשומה תחת הכותרת "הכת של שי טובלי – עדות מבפנים",<ref>[http://tomerpersico.com/2011/01/30/tubalis_cult/ הכת של שי טובלי: עדות מבפנים]</ref> אשר לפי כתב התביעה "קיבלה הד גדול בקרב קהל הלקוחות הקיים/הפוטנציאלי של התובעים". בדיון ראשוני החליט בית המשפט לדחות את בקשת טובלי לצו עשה, עד למועד בירור התביעה{{הערה|{{nrg|עדי דקל-קורן|הרוח מתחממת: טובלי VS פרסיקו, חלק ב'|227/798|31/3/2011||55|2}}}}, לאור כך שטובלי עצמו פרסם בעבר דברים דומים.<ref>שי טובלי, [http://www.portal-asakim.com/Articles/Article2649.aspx אהבת גברים: סדנאות טנטרה לגברים בלבד], 8 בנובמבר 2008</ref> טובלי משך את התביעה לאחר שלטענתו אזלו לו האמצעים הכספיים שהיו ברשותו לשם כך.<ref>עדי דקל-קורן, [http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/229/743.html סוף המערכה: טובלי VS פרסיקו, פרק סיום], [[nrg מעריב]], 6 באפריל 2011</ref>
'''אירופה''':
*בשנת 1990 תבעה חברת [[מקדונלד'ס]] שני פעילים בריטיים של [[גרינפיס]] ב[[לונדון]] שחילקו עלונים שבהם האשמות נגד החברה. ההליך המשפטי המפרך, שזכה לכינוי [[משפט מקלייבל]], נמשך לאורך שנים, ובסופו הוכחו כאמת חלק מטענות הפעילים, אך הם חויבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס.
*בשנת 2010 נתבע בלוגר צרפתי פעמיים על-ידי חברת התקשורת "קומטיק" (Cometik), לאחר שחשף את שיטת המכירה המהירה של החברה. החברה הגישה ערעור לאחר ששתי תביעותיה לא התקבלו. בהחלטת הערעור זכתה החברה בהרשעה חמורה של הבלוגר, שנדרש לצנזר כל התייחסות לחברה בבלוג, לפרסם את ההחלטה המשפטית במשך 3 חודשים, לשלם 2000 € דמי נזיקין, 2000 € דמי ניהול המשפט, וכן תשלום כל יתר הוצאות המשפט.
'''ארצות הברית''':
*בשנת 2003 תבעה השחקנית ברברה סטרייסנד צלם שצילם מהאוויר את בית מגוריה המפואר, במסגרת פרויקט "רישום אזורי החוף בקליפורניה". הפרוייקט הגיש תביעה נגדית בהתאם לחוקים נגד תביעות אסטרטגיות בקליפורניה. הניסיון להסתיר גרם לעניין ציבורי נרחב אף יותר בתמונה, תופעה שזכתה לכינוי [[אפקט סטרייסנד]].{{הערה|[http://www.californiacoastline.org/streisand/lawsuit.html באתר californiacoastline]}}
==קישורים חיצוניים==
*מיכאל בירנהק, [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/190711_SLAPP_2_point_0.aspx סלאפ"פ 2.0], באתר [[העין השביעית]], 19 ביולי 2011
*משה בר-עם, [http://www.clb.ac.il/journal/aly_mishpat/2007/135-210.pdf הליכי סרק אזרחיים], עלי משפט ו' 135 (2007), באתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן {{PDF}}
*{{TheMarker|[[אורית קמיר]]|אחרי הפשרה בין מיקי רוזנטל למשפחת עופר: "שמישהו יעז להגיד שלכסף אין השפעה על חופש הביטוי"|advertising/1.575107}}
*{{TheMarker|גיא גרימלנד|לא מפנים את הלחי השנייה: הבלוגרים הישראלים מסרבים להיכנע לתביעות|hitech/1.670344|18 ביולי 2011}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]
[[קטגוריה:תקשורת]]