שינויים

כיום המצב רע כי אין סטנדרט זהב ושערי החליפין הם גמישים אך לא פועלים בשוק עולמי משוכלל ללא הגבלות הנחשב לא מספיק יציב לעולם הסחר של היום (או שלא הבנתי נכון את שהוא אומר או שהנקודה לא ברורה לי- הוא מפנה לפרק 19 בספר שאין לי). אספקת הכסף נקבעת בידי הבנקים המסחריים בעולם בהשפעה מסוימת של קביעות הפד.  

כיום המצב רע כי אין סטנדרט זהב ושערי החליפין הם גמישים אך לא פועלים בשוק עולמי משוכלל ללא הגבלות הנחשב לא מספיק יציב לעולם הסחר של היום (או שלא הבנתי נכון את שהוא אומר או שהנקודה לא ברורה לי- הוא מפנה לפרק 19 בספר שאין לי). אספקת הכסף נקבעת בידי הבנקים המסחריים בעולם בהשפעה מסוימת של קביעות הפד.  

 

הפדרל ריזרב או הפד, הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוואות שנותנים). הכלים שבידיו הם:

הפדרל ריזרב או הפד, הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוואות שנותנים). הכלים שבידיו הם:

קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק).  קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוואות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוואות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע. ושלישית הוא קובע את כמות הכסף באמצעות מכירת אגרות חוב של הממשלה. כשהפד מוכר אג"ח אספקת הכסף מצטמצמת וכשהוא קונה הוא מפקיד עבורם כסף חדש בבנקים שאותו הם מלווים הלאה ואז האספקה גדלה.

* קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק).   

* קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוואות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוואות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע.  

* ושלישית הוא קובע את כמות הכסף באמצעות מכירת אגרות חוב של הממשלה. כשהפד מוכר אג"ח אספקת הכסף מצטמצמת וכשהוא קונה הוא מפקיד עבורם כסף חדש בבנקים שאותו הם מלווים הלאה ואז האספקה גדלה.

הנובל של סודי היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונאלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השניה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד בכסף. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף ואם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה.

הנובל של סודי היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונאלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השניה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד בכסף. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף - אם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה.

ואז פיסקה שלמה על המשמעות של גידול אקספוננציאלי עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים.  

ואז פיסקה שלמה על המשמעות של גידול אקספוננציאלי עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים.  

המשוואה כ-ס-כ* הראתה כיצד הפך הכסף מכלי לייעול החליפין למטרה בפני עצמה. אך כיום גם המשוואה הזו גומדה בידי הספקולוציות הפיננסיות כך שכיום רק 3% מהעסקאות מייצגות סחורות ושירותים וכל היתר זה ספקולציה. כבר קיינס קבע שספקולציה אינה מסוכנת כבועות על זרם מים יצרני אך כשהפעילות היצרנית הופכת בועה המערבולת ספקולטיבית המצב חמור. (במאמרים האחרונים של לורי וולך היא כותבת שזה כל כך חמור שאפילו בנקי השקעות כמו מריל לינץ' המרוויחים מהספקולציה מזהירים מפני קריסה מתקרבת). האם הגידול הספקולטיבי (של עושר וירטואלי) יכול להימשך בלי סוף?

 

המשוואה כ-ס-כ* הראתה כיצד הפך הכסף מכלי לייעול החליפין למטרה בפני עצמה. אך כיום גם המשוואה הזו גומדה בידי הספקולוציות הפיננסיות כך שכיום רק 3% מהעסקאות מייצגות סחורות ושירותים וכל היתר זה ספקולציה. כבר [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] קבע שספקולציה אינה מסוכנת כבועות על זרם מים יצרני אך כשהפעילות היצרנית הופכת בועה המערבולת ספקולטיבית המצב חמור. (במאמרים האחרונים של [[לורי וולך]] היא כותבת שזה כל כך חמור שאפילו בנקי השקעות כמו מריל לינץ' המרוויחים מהספקולציה מזהירים מפני קריסה מתקרבת). האם הגידול הספקולטיבי (של עושר וירטואלי) יכול להימשך בלי סוף?

לצמיחה כספית אין ערך ללא גידול בעושר. אך האם הצמיחה האדירה שראינו בכסף הביאה באמת לגידול בעושר? חלק מהכסף הספקולטיבי שמושקע באפיק מנייתי מביא לפעילות מוגברת של החברות המושקעות. אך לדברי דיילי מדובר רק בכ 4% מההשקעות הספקולטיביות (לא ברור לי לחלוטין מה הוא מודד אבל כנראה שהשקעה מנייתית מול ספקולציות שערי מטבע). קניות המטבע התאורטיות לא מייצרות שום ערך אמיתי. להפך בעולם האמיתי לדבריו קורה ההפך כך שכשמתהפכת ההשקעה הספקולטיבית והמטבע המושקע נמכר בכמות גדולה כמו בקוריאה הכלכלה מתפרקת והפעילות היצרנית קטנה מאוד. (גם פה לא ברור לי לגמרי איך משפיעה הספקולציה). דוגמה לכך שיש מרוויחים ברורים מהספקולציה הוא רואה ברווח של מיליארד דולר בתוך יום אחד שעשה סורוס מההימור נגד הפאונד. כך שמה שקורה בפועל הוא מעבר כסף מיצרני ערך לספקולנטים.

לצמיחה כספית אין ערך ללא גידול בעושר. אך האם הצמיחה האדירה שראינו בכסף הביאה באמת לגידול בעושר? חלק מהכסף הספקולטיבי שמושקע באפיק מנייתי מביא לפעילות מוגברת של החברות המושקעות. אך לדברי דיילי מדובר רק בכ 4% מההשקעות הספקולטיביות (לא ברור לי לחלוטין מה הוא מודד אבל כנראה שהשקעה מנייתית מול ספקולציות שערי מטבע). קניות המטבע התאורטיות לא מייצרות שום ערך אמיתי. להפך בעולם האמיתי לדבריו קורה ההפך כך שכשמתהפכת ההשקעה הספקולטיבית והמטבע המושקע נמכר בכמות גדולה כמו בקוריאה הכלכלה מתפרקת והפעילות היצרנית קטנה מאוד. (גם פה לא ברור לי לגמרי איך משפיעה הספקולציה). דוגמה לכך שיש מרוויחים ברורים מהספקולציה הוא רואה ברווח של מיליארד דולר בתוך יום אחד שעשה סורוס מההימור נגד הפאונד. כך שמה שקורה בפועל הוא מעבר כסף מיצרני ערך לספקולנטים.

לסיכום האשליה שכסף יכול לצמוח ללא גבול נובעת משלושה דברים. ראשית ככל ש"העוגה באמת גדלה" צריך יותר כסף לחלק הזה יש הצדקה בגידול בפעילות יצרנית, אך זו מוגבלת במגבלות הפיזיות של הפלנטה.

לסיכום, האשליה שכסף יכול לצמוח ללא גבול נובעת משלושה דברים.  

 

ככל שגדלים הכלים הפיננסיים כך גדל הצורך בכסף, אך למרות שיש ביקוש אמיתי לכלים אלה זו בועה החייבת להתפוצץ. ושלישית (ובעיקר) השיטה מחזקת את החזקים על חשבון החלשים ומעבירה את העושר מהעוסקים בפעילות יצרנית לספקולנטים המייצרים כסף ובאמצעותה משתלטים על הייצרנים. מעבר כזה גם מוגבל במגבלות פיזיות אך קשה לנו בשלב זה לראות אותם בבירור בגלל שעדיין יש לנו רוב הזמן גם צמיחה אמיתית בפעילות יצרנית.

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:כסף]]