שינויים

מאת [[הרמן דיילי]]  

מאת [[הרמן דיילי]]  

הראשון הוא הברור מכל במקום להחליף פרה בשקי תפוזים ניתן למדוד ערך ביחידות כל שהן (שקל, דולר, חרוזים) וכל עוד הן שומרות על ערכן אז גם לא צריך למצוא דברים מקבילים בערכם כדי להצליח בחליפין. ברור שזה יעיל בהרבה מלמצוא תמיד את מי שצריך משהוא ספציפי שיש לך ולהגיע לערך שווה באותה נקודה בזמן בשני צידי המשוואה. אם כולם מסכימים להחליף את הסחורות בכסף אז הוא מהווה מכנה משותף מועיל לכל. בשפה גרפית הוא מפריד עסקת חליפין מסובכת לשני מהלכים פשוטים:

הראשון הוא הברור מכל במקום להחליף פרה בשקי תפוזים ניתן למדוד ערך ביחידות כל שהן (שקל, דולר, חרוזים) וכל עוד הן שומרות על ערכן אז גם לא צריך למצוא דברים מקבילים בערכם כדי להצליח בחליפין. ברור שזה יעיל בהרבה מלמצוא תמיד את מי שצריך משהוא ספציפי שיש לך ולהגיע לערך שווה באותה נקודה בזמן בשני צידי המשוואה. אם כולם מסכימים להחליף את הסחורות בכסף אז הוא מהווה מכנה משותף מועיל לכל. בשפה גרפית הוא מפריד עסקת חליפין מסובכת לשני מהלכים פשוטים:

על פי מרקס סחר חליפין נראה כך:

על פי מרקס סחר חליפין נראה כך:

  ס – ס*

  ס – ס*

סחורה ס מוחלפת בסחורה ס*. אם אתה מעונין בשלי ואני בשלך הרי ששנינו העלנו בכך את ערך השימוש של הסחורה שעכשיו בידינו. במקרה כזה ערך החליפין שווה לערך למשתמש. אין צורך בכסף אך יש צורך במזל למצוא אחד את השני.

סחורה ס מוחלפת בסחורה ס*. אם אתה מעונין בשלי ואני בשלך הרי ששנינו העלנו בכך את ערך השימוש של הסחורה שעכשיו בידינו. במקרה כזה ערך החליפין שווה לערך למשתמש. אין צורך בכסף אך יש צורך במזל למצוא אחד את השני.

בשלב הבא אצל מרקס מדובר בייצור פשוט ואז נכנס הכסף:

בשלב הבא אצל מרקס מדובר בייצור פשוט ואז נכנס הכסף:

ס – כ – ס*

ס – כ – ס*

ערך החליפין הוא סכום הכסף כ, הוא מאפשר להעלות את ערך השימוש על ידי כך שמקל על החליפין. התהליך מעלה את ערך השימוש לשני המשתמשים ואינו מעלה את ערך החליפין.

ערך החליפין הוא סכום הכסף כ, הוא מאפשר להעלות את ערך השימוש על ידי כך שמקל על החליפין. התהליך מעלה את ערך השימוש לשני המשתמשים ואינו מעלה את ערך החליפין.

השלב הבא אצל מרקס הוא המחזור הקפיטלסטי שם המצב מתהפך:

השלב הבא אצל מרקס הוא המחזור הקפיטלסטי שם המצב מתהפך:

כ – ס - כ*

כ – ס - כ*

כלומר לקפיטליסט יש הון התחלתי, סכום הכסף כ,  הוא משתמש בו לייצור הסחורה ס, למוכרה במחיר כ* שאמור להיות גבוה מ כ, כך ש:

כלומר לקפיטליסט יש הון התחלתי, סכום הכסף כ,  הוא משתמש בו לייצור הסחורה ס, למוכרה במחיר כ* שאמור להיות גבוה מ כ, כך ש:

כ* - כ = Δכ.

כ* - כ = Δכ.

 

Δכ הוא הרווח או הערך המוסף בשפה המרקסית. אצל מרקס ערך מוסף הוא ביסוד תורת העבודה (באופן בסיסי דברים שווים לפי חומר הגלם שלהם + העבודה והידע שהוכנסו לעבד אותו) אבל לצורך העניין זה לא חשוב משנה רק שבמעבר האחרון עוברים מהמטרה של העלאת ערך השימוש למעורבים להעלאת ערך החליפין.

Δכ הוא הרווח או הערך המוסף בשפה המרקסית. אצל מרקס ערך מוסף הוא ביסוד תורת העבודה (באופן בסיסי דברים שווים לפי חומר הגלם שלהם + העבודה והידע שהוכנסו לעבד אותו) אבל לצורך העניין זה לא חשוב משנה רק שבמעבר האחרון עוברים מהמטרה של העלאת ערך השימוש למעורבים להעלאת ערך החליפין.

ערך שימוש הוא ערך גשמי של שימוש שניתן לעשות במוצר פיזי. ערך חליפין הוא יצוג ארטילאי כמו כסף. סחורות של עושר גשמי מצייתות לחוקי התרמודינמיקה. ייצוגם לעומת זאת אינו מחוייב לתכתיבים פיזיים. לערך שימוש קיימים מגבלות פיזיים שלא קיימים עבור ערכים יצוגיים.

ערך שימוש הוא ערך גשמי של שימוש שניתן לעשות במוצר פיזי. ערך חליפין הוא יצוג ארטילאי כמו כסף. סחורות של עושר גשמי מצייתות לחוקי התרמודינמיקה. ייצוגם לעומת זאת אינו מחוייב לתכתיבים פיזיים. לערך שימוש קיימים מגבלות פיזיים שלא קיימים עבור ערכים יצוגיים.

ואז פיסקה שלמה על המשמעות של גידול אקספוננציאלי עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים.  

ואז פיסקה שלמה על המשמעות של גידול אקספוננציאלי עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים.  

ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר אינפלציה שתקרב חזרה את הכסף המודפס ככה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הוירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשרותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות).

ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר אינפלציה שתקרב חזרה את הכסף המודפס ככה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הוירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשרותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות).

המשוואה כ-ס-כ* הראתה כיצד הפך הכסף מכלי לייעול החליפין למטרה בפני עצמה. אך כיום גם המשוואה הזו גומדה בידי הספקולוציות הפיננסיות כך שכיום רק 3% מהעסקאות מייצגות סחורות ושירותים וכל היתר זה ספקולציה. כבר קיינס קבע שספקולציה אינה מסוכנת כבועות על זרם מים יצרני אך כשהפעילות היצרנית הופכת בועה המערבולת ספקולטיבית המצב חמור. (במאמרים האחרונים של לורי וולך היא כותבת שזה כל כך חמור שאפילו בנקי השקעות כמו מריל לינץ' המרוויחים מהספקולציה מזהירים מפני קריסה מתקרבת). האם הגידול הספקולטיבי (של עושר וירטואלי) יכול להימשך בלי סוף?

המשוואה כ-ס-כ* הראתה כיצד הפך הכסף מכלי לייעול החליפין למטרה בפני עצמה. אך כיום גם המשוואה הזו גומדה בידי הספקולוציות הפיננסיות כך שכיום רק 3% מהעסקאות מייצגות סחורות ושירותים וכל היתר זה ספקולציה. כבר קיינס קבע שספקולציה אינה מסוכנת כבועות על זרם מים יצרני אך כשהפעילות היצרנית הופכת בועה המערבולת ספקולטיבית המצב חמור. (במאמרים האחרונים של לורי וולך היא כותבת שזה כל כך חמור שאפילו בנקי השקעות כמו מריל לינץ' המרוויחים מהספקולציה מזהירים מפני קריסה מתקרבת). האם הגידול הספקולטיבי (של עושר וירטואלי) יכול להימשך בלי סוף?

לצמיחה כספית אין ערך ללא גידול בעושר. אך האם הצמיחה האדירה שראינו בכסף הביאה באמת לגידול בעושר? חלק מהכסף הספקולטיבי שמושקע באפיק מנייתי מביא לפעילות מוגברת של החברות המושקעות. אך לדברי דיילי מדובר רק בכ 4% מההשקעות הספקולטיביות (לא ברור לי לחלוטין מה הוא מודד אבל כנראה שהשקעה מנייתית מול ספקולציות שערי מטבע). קניות המטבע התאורטיות לא מייצרות שום ערך אמיתי. להפך בעולם האמיתי לדבריו קורה ההפך כך שכשמתהפכת ההשקעה הספקולטיבית והמטבע המושקע נמכר בכמות גדולה כמו בקוריאה הכלכלה מתפרקת והפעילות היצרנית קטנה מאוד. (גם פה לא ברור לי לגמרי איך משפיעה הספקולציה). דוגמה לכך שיש מרוויחים ברורים מהספקולציה הוא רואה ברווח של מיליארד דולר בתוך יום אחד שעשה סורוס מההימור נגד הפאונד. כך שמה שקורה בפועל הוא מעבר כסף מיצרני ערך לספקולנטים.

לצמיחה כספית אין ערך ללא גידול בעושר. אך האם הצמיחה האדירה שראינו בכסף הביאה באמת לגידול בעושר? חלק מהכסף הספקולטיבי שמושקע באפיק מנייתי מביא לפעילות מוגברת של החברות המושקעות. אך לדברי דיילי מדובר רק בכ 4% מההשקעות הספקולטיביות (לא ברור לי לחלוטין מה הוא מודד אבל כנראה שהשקעה מנייתית מול ספקולציות שערי מטבע). קניות המטבע התאורטיות לא מייצרות שום ערך אמיתי. להפך בעולם האמיתי לדבריו קורה ההפך כך שכשמתהפכת ההשקעה הספקולטיבית והמטבע המושקע נמכר בכמות גדולה כמו בקוריאה הכלכלה מתפרקת והפעילות היצרנית קטנה מאוד. (גם פה לא ברור לי לגמרי איך משפיעה הספקולציה). דוגמה לכך שיש מרוויחים ברורים מהספקולציה הוא רואה ברווח של מיליארד דולר בתוך יום אחד שעשה סורוס מההימור נגד הפאונד. כך שמה שקורה בפועל הוא מעבר כסף מיצרני ערך לספקולנטים.

לסיכום האשליה שכסף יכול לצמוח ללא גבול נובעת משלושה דברים. ראשית ככל ש"העוגה באמת גדלה" צריך יותר כסף לחלק הזה יש הצדקה בגידול בפעילות יצרנית, אך זו מוגבלת במגבלות הפיזיות של הפלנטה.

לסיכום האשליה שכסף יכול לצמוח ללא גבול נובעת משלושה דברים. ראשית ככל ש"העוגה באמת גדלה" צריך יותר כסף לחלק הזה יש הצדקה בגידול בפעילות יצרנית, אך זו מוגבלת במגבלות הפיזיות של הפלנטה.

ככל שגדלים הכלים הפיננסיים כך גדל הצורך בכסף, אך למרות שיש ביקוש אמיתי לכלים אלה זו בועה החייבת להתפוצץ. ושלישית (ובעיקר) השיטה מחזקת את החזקים על חשבון החלשים ומעבירה את העושר מהעוסקים בפעילות יצרנית לספקולנטים המייצרים כסף ובאמצעותה משתלטים על הייצרנים. מעבר כזה גם מוגבל במגבלות פיזיות אך קשה לנו בשלב זה לראות אותם בבירור בגלל שעדיין יש לנו רוב הזמן גם צמיחה אמיתית בפעילות יצרנית.

ככל שגדלים הכלים הפיננסיים כך גדל הצורך בכסף, אך למרות שיש ביקוש אמיתי לכלים אלה זו בועה החייבת להתפוצץ. ושלישית (ובעיקר) השיטה מחזקת את החזקים על חשבון החלשים ומעבירה את העושר מהעוסקים בפעילות יצרנית לספקולנטים המייצרים כסף ובאמצעותה משתלטים על הייצרנים. מעבר כזה גם מוגבל במגבלות פיזיות אך קשה לנו בשלב זה לראות אותם בבירור בגלל שעדיין יש לנו רוב הזמן גם צמיחה אמיתית בפעילות יצרנית.