שינויים

נוספו 48 בתים ,  23:34, 17 בדצמבר 2005
שורה 44: שורה 44:  
כל הדיון הכלכלי מתחיל לאחר שהמחסור הינו עובדה קיימת ומתוך הנחה שתהליכים רגשיים, כלכליים חברתיים וביוספריים אינם מגדילים את המחסור. זו הנחה שמאפשרת ניתוח פשוט, בטווח זמן קצר של התנהגות צרכן בשוק מוגבל של סחורות. אבל זו הנחה שגויה בכל הנוגע למיליוני בני אדם, הפועלים לאורך זמן בתוך סביבה בריאותית ונפשית (במישור האישי,  הפיזי והא- פיזי בהתאמה), הנמצאת בעצמה בתוך סביבה טבעית וחברתית (במישור הא- אישי,  הפיזי והא- פיזי בהתאמה).  
 
כל הדיון הכלכלי מתחיל לאחר שהמחסור הינו עובדה קיימת ומתוך הנחה שתהליכים רגשיים, כלכליים חברתיים וביוספריים אינם מגדילים את המחסור. זו הנחה שמאפשרת ניתוח פשוט, בטווח זמן קצר של התנהגות צרכן בשוק מוגבל של סחורות. אבל זו הנחה שגויה בכל הנוגע למיליוני בני אדם, הפועלים לאורך זמן בתוך סביבה בריאותית ונפשית (במישור האישי,  הפיזי והא- פיזי בהתאמה), הנמצאת בעצמה בתוך סביבה טבעית וחברתית (במישור הא- אישי,  הפיזי והא- פיזי בהתאמה).  
   −
במאמר אחר אני מסביר מדוע תאור מדוייק יותר של מה שאנשים קונים בשוק הינו לאו דווקא מוצרים כי אם "חבילות שרותים" או "חבילות תפקודים". כובעים שונים מספקים חבילות של "הגנה משמש", "הגנה מגשם", "צל על העיניים", "מראה יפה", "מראה אופנתי", "חדש", "השתייכות לקבוצה מסויימת" וכו'. מוצר מסויים עשוי להפסיק לספק תפקוד מסויים עבור אדם מסויים ואז בדרך כלל אומרים שהמוצר "לא עובד" (לדוגמא הכובע לא אופנתי, או שגילינו שהוא לא טוב ביום גשום) – כלומר לא מספק לנו תפקוד קריטי שבגללו רכשנו את החבילה הנוכחית של השרותים. לדוגמא, המחשב שלנו עדיין יהיה מועיל בתור מחזיק לדלת גם אם הוא "התקלקל" ולא מספק לנו שרות מרכזי יותר כמו "עיבוד תמלילים".  
+
המאמר [[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]] מסביר מדוע תאור מדוייק יותר של מה שאנשים קונים בשוק הינו לאו דווקא מוצרים כי אם "חבילות שרותים" או "חבילות תפקודים". כובעים שונים מספקים חבילות של "הגנה משמש", "הגנה מגשם", "צל על העיניים", "מראה יפה", "מראה אופנתי", "חדש", "השתייכות לקבוצה מסויימת" וכו'. מוצר מסויים עשוי להפסיק לספק תפקוד מסויים עבור אדם מסויים ואז בדרך כלל אומרים שהמוצר "לא עובד" (לדוגמא הכובע לא אופנתי, או שגילינו שהוא לא טוב ביום גשום) – כלומר לא מספק לנו תפקוד קריטי שבגללו רכשנו את החבילה הנוכחית של השרותים. לדוגמא, המחשב שלנו עדיין יהיה מועיל בתור מחזיק לדלת גם אם הוא "התקלקל" ולא מספק לנו שרות מרכזי יותר כמו "עיבוד תמלילים".  
    
כולנו יודעים שמי שנבחר למלא תפקיד ציבורי, נוהג בו לא רק על סמך שיקולים של טובת הציבור אלא גם על פי שיקולים אישיים. כלומר לאפשרויות שונות העומדות בפני הציבור (לבנות גשר מעץ או מתכת), יש השלכות פרטיות שונות על ממלא התפקיד הציבורי (לדוגמא בעלי מפעלי העץ והמתכת יתרמו לו סכומי כסף שונים). היחידים שטורחים עדיין להכחיש דבר כזה הם חלק מאלו שמאיישים תפקידים ציבוריים. גם להפך נכון – החלטות פרטיות (בין אם של ייצרן או של צרכן) יש להן השפעות ציבוריות. ההשפעות האלו הן חלשות ובלתי מורגשות בדרך כלל על ידי מי שלוקח אותן, אבל זה לא אומר שהן אינן קיימות, או שהן משניות בחשיבותן. כוחות מולקולריים יכולים להיות חלשים מאוד אבל הקריטיות שלהן למערכת כימית או ביולוגית לא נמדדת בכמות האנרגיה הדרושה כדי להרכיב או לפרק אותן.  
 
כולנו יודעים שמי שנבחר למלא תפקיד ציבורי, נוהג בו לא רק על סמך שיקולים של טובת הציבור אלא גם על פי שיקולים אישיים. כלומר לאפשרויות שונות העומדות בפני הציבור (לבנות גשר מעץ או מתכת), יש השלכות פרטיות שונות על ממלא התפקיד הציבורי (לדוגמא בעלי מפעלי העץ והמתכת יתרמו לו סכומי כסף שונים). היחידים שטורחים עדיין להכחיש דבר כזה הם חלק מאלו שמאיישים תפקידים ציבוריים. גם להפך נכון – החלטות פרטיות (בין אם של ייצרן או של צרכן) יש להן השפעות ציבוריות. ההשפעות האלו הן חלשות ובלתי מורגשות בדרך כלל על ידי מי שלוקח אותן, אבל זה לא אומר שהן אינן קיימות, או שהן משניות בחשיבותן. כוחות מולקולריים יכולים להיות חלשים מאוד אבל הקריטיות שלהן למערכת כימית או ביולוגית לא נמדדת בכמות האנרגיה הדרושה כדי להרכיב או לפרק אותן.  
שורה 58: שורה 58:  
כלכלנים מכנים את חבילות השרותים בשם "טובין" ואת החבילות הרעות בשם "רעים". אבל בעוד שמחקר ה"טובין" פורח ומשגשג, קל להשיג אותם תמורת מחיר מתאים בשוק, וכמותם גדלה במשך הזמן. הרי שלרוב ה"רעים" אין מחיר והם אינם נסחרים בשוק, אין דיון מסודר לגביהם. יש סיכוי טוב שכמותן גדלה עם הזמן (כי הם חלק בלתי נפרד מהחבילות של התפקודים הטובים) אבל אולי בצד הגידול הזה יש מנגנונים אחרים (כמו מנגוני שוק, חוקים, דתות או תנועות חברתיות) הדואגים להקטין את חבילות התפקוד השליליות.  
 
כלכלנים מכנים את חבילות השרותים בשם "טובין" ואת החבילות הרעות בשם "רעים". אבל בעוד שמחקר ה"טובין" פורח ומשגשג, קל להשיג אותם תמורת מחיר מתאים בשוק, וכמותם גדלה במשך הזמן. הרי שלרוב ה"רעים" אין מחיר והם אינם נסחרים בשוק, אין דיון מסודר לגביהם. יש סיכוי טוב שכמותן גדלה עם הזמן (כי הם חלק בלתי נפרד מהחבילות של התפקודים הטובים) אבל אולי בצד הגידול הזה יש מנגנונים אחרים (כמו מנגוני שוק, חוקים, דתות או תנועות חברתיות) הדואגים להקטין את חבילות התפקוד השליליות.  
   −
ההתייחסות אל תפקודים אלו בצורה גורפת כאל "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק), רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת אותן כאל תופעה מיקרו כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו כלכלי  דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט וכלכלה בכלל.  
+
ההתייחסות אל תפקודים אלו בצורה גורפת כאל "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק), רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת אותן כאל תופעה מיקרו כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו כלכלי  דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט וכלכלה בכלל.
    
== מרחבים ==
 
== מרחבים ==