47,332
עריכות
שינויים
←היסטוריה
הגישה של עשה זאת בעצמך היתה מקובלת מאוד בתקופה הפרה-קפיטליסטית, ולפני התפתחות הייצור ההמוני. קרנה ירדה במאה ה-19 וה-20 עם הכניסה של [[תרבות הצריכה]], ירידת מחירי המוצרים ועליית העלות הכלכלית של הזמן הפנוי. אם כי היום דווקא הזמן הפנוי שמתאפשר לחלק מהאנשים בחברה המודרנית הוא זה שמאפשר תרבות זו. הפילוסופיה של עשה זאת בעצמך קשורה לתנועת [[ארטס אנד קרפטס]] של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. חלק מהדוגלים בגישה או תרבות של "עשה זאת בעצמך" מחזיקים בגישה דומה של "העדר נשמה" בייצור התעשייתי, וחלק עושים זאת מטעמים של [[סביבתנות]], [[העצמה]], חסכנות או [[פשטות מרצון]].
הגישה של עשה זאת בעצמך היתה מקובלת מאוד בתקופה הפרה-קפיטליסטית, ולפני התפתחות הייצור ההמוני. קרנה ירדה במאה ה-19 וה-20 עם הכניסה של [[תרבות הצריכה]], ירידת מחירי המוצרים ועליית העלות הכלכלית של הזמן הפנוי. אם כי היום דווקא הזמן הפנוי שמתאפשר לחלק מהאנשים בחברה המודרנית הוא זה שמאפשר תרבות זו. הפילוסופיה של עשה זאת בעצמך קשורה לתנועת [[ארטס אנד קרפטס]] של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. חלק מהדוגלים בגישה או תרבות של "עשה זאת בעצמך" מחזיקים בגישה דומה של "העדר נשמה" בייצור התעשייתי, וחלק עושים זאת מטעמים של [[סביבתנות]], [[העצמה]], חסכנות או [[פשטות מרצון]].
===עשה זאת בעצמך מסחרי===
בעשורים האחרונים של [[המאה העשרים]], מגמה זו צוברת תאוצה מחודשת בתחום הבנייה והריהוט בעיקר, עם הקמתן של רשתות חנויות המתמחות בנושא, ועם התפתחותם של כלי עזר חשמליים שקידמו מאוד את אפשרויות העבודה בבית. עם זאת, מסחור התחום הפך את העבודה עצמה לשוק כלכלי. בנגרות לדוגמה, גישת "עשה זאת בעצמך" הישנה יותר כוללת את תחזוקת כלי הנגרות עצמם, בניית חלק מכלי העזר (כמו שולחן עבודה) באופן עצמאי וכו', בעוד שככל שהתחום הפך למסחרי יש מעבר לכלי עבודה חשמליים ויקרים יותר. כלים אלה מכילים רכיבים חד פעמיים, דורשים אנרגיית חשמל, מסוכנים יותר להפעלה, ודורשים הפעלה פחותה יותר של הגוף.
בעשורים האחרונים של [[המאה העשרים]], מגמה זו צוברת תאוצה מחודשת בתחום הבנייה והריהוט בעיקר, עם הקמתן של רשתות חנויות המתמחות בנושא, ועם התפתחותם של כלי עזר חשמליים שקידמו מאוד את אפשרויות העבודה בבית. עם זאת, מסחור התחום הפך את העבודה עצמה לשוק כלכלי. בנגרות לדוגמה, גישת "עשה זאת בעצמך" הישנה יותר כוללת את תחזוקת כלי הנגרות עצמם, בניית חלק מכלי העזר (כמו שולחן עבודה) באופן עצמאי וכו', בעוד שככל שהתחום הפך למסחרי יש מעבר לכלי עבודה חשמליים ויקרים יותר. כלים אלה מכילים רכיבים חד פעמיים, דורשים אנרגיית חשמל, מסוכנים יותר להפעלה, ודורשים הפעלה פחותה יותר של הגוף.
ב[[ישראל]] הנטייה לעשייה עצמית קיבלה חיזוק ב[[שנות התשעים]], עם הקמתן של רשתות בתחום, שהגדולה שבהן היא "[[הום סנטר]]".
ב[[ישראל]] הנטייה לעשייה עצמית קיבלה חיזוק ב[[שנות התשעים]], עם הקמתן של רשתות בתחום, שהגדולה שבהן היא "[[הום סנטר]]".
===עשה זאת בעצמך בקוד פתוח===
בניגוד למגמה המסחרית, איפשרו האינטרנט , טכנולוגיות שיתוף ידע כמו [[ויקי]] ותנועת [[הקוד הפתוח]] פיתוח גדל והולך של פרוייקטים של "עשה זאת בעצמך" בקוד פתוח. פרוייקטים אלה כוללים את:
* '''[[ויקי איך]]''' - ויקי שמאפשר למשתמשים שלו לתאר בניית פרוייקטי "עשה זאת בעצמך", שלב אחר שלב
* '''[[Appropedia]]''' ויקי שמתמקד בקידום [[טכנולוגיה נאותה]] לפתרונות שיתופיים של קיימות, הפחתת עוני ופיתוח בינלאומי.
* '''[[Global Village Construction Set]]''' - קוד פתוח עבור חומרה מתקדמת כמו בניית טרקרטור, מחרטה, טורבינת רוח וכו' - הרעיון הוא לאפשר יכולת תמיכה עצמית לקהילות.
* '''[[קח את הקיימות בייידים]]''' בלוג ישראלי בנושא איך להקים פתרונות [[פרמקלצ'ר]] וקיימות במו ידיך.
פרוייקטי "עשה זאת בעצמך" של קוד פתוח כוללים דגש חזק יותר על שימוש בחומרים מקומיים, שימוש בחומרים מתחדשים, שימוש בכלי עבודה פשוטים וזולים. חסרון אפשרי של פרוייקטים כאלה הוא שהם עלולים להיות פחות נוחים לאדם מתחיל, היות והם לא כוללים קיטים מסודרים, חוברות הדרכה שעברו הגהה טכנית. מצד שני, פרוייקטים אלה יכולים לעבור אבולוציה שתשדרג אותם מבחינת יכולות, פשטות ותעוד. כמו כן, בפרוייקטים כמו אפרופדיה, מושם דגש חזק על שימוש בחומרי גלם זולים מקומיים ובקלות הכנה, כדי להתאים את הטכנולוגיה למשתמשים במדינות עניות.
==תחומים==
==תחומים==