47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''אינפלציה''' מוגדרת כירידה בערך ה[[כסף]] לאורך זמן. כלומר תופעה בה לאחר זמן מסויים ניתן לרכוש בכמות מסויימת של [[מטבע]] מסויים פחות מוצרים ושירותים יחסית לתאריך מוקדם יותר. באופן ממשי האינפלציה מתבטאת בעליית מחירים של מוצרים שונים. ההפך מאינפלציה הוא [[דיפלציה]].
==דרכי מדידת האינפלציה==
==דרכי מדידת האינפלציה==
האינפלציה נמדדת על ידי חישוב השינויים במדדי מחירים מסויימים, בעיקר [[מדד המחירים לצרכן]] ו[[מדד יוקר המחייה]] מכיוון ששני מדדים אלו עוקבים אחרי המחירים המשפיעים על הצריכה של משקי הבית. בנוסף קיימים מדדי מחירים אחרים אולם אין להם חשיבות רבה במדידת האינפלציה. נהוג לפרסם את האינפלציה בכל חודש באמצעו.
האינפלציה נמדדת על ידי חישוב השינויים במדדי מחירים מסויימים, בעיקר [[מדד המחירים לצרכן]] ו[[מדד יוקר המחייה]] מכיוון ששני מדדים אלו עוקבים אחרי המחירים המשפיעים על הצריכה של משקי הבית. קיימים מדדי מחירים אחרים, אולם אין להם חשיבות רבה במדידת האינפלציה. נהוג לפרסם את האינפלציה באמצע כל חודש .
==תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה==
==תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה==
בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].<BR>
בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].<BR>
הציפיות לאינפלציה נמדדות ע"י החסרת תשואות איגרות החוב הצמודות (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי האיגרת.
'''הציפיות לאינפלציה''' נמדדות על ידי החסרת תשואות איגרות החוב הצמודות (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח, מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי איגרת החוב.
===הסיבות לאינפלציה===
===הסיבות לאינפלציה===
===אינפלציה בתאוריה הנאו קאלסית===
===אינפלציה בתאוריה הנאו קאלסית===
התיאוריה המקובלת מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'ריאלית' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של הכסף). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית האמיתית. הגורמים לאינפלציה מתחלקים לשני תחומים: אינפלציה של צד ההיצע ואינפלציה של צד הביקוש.
התיאוריה המקובלת בכלכלה ([[כלכלה נאו קלאסית]]) מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'ריאלית' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של הכסף). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית האמיתית. ניתן לחלק את הגורמים לאינפלציה לשני תחומים: אינפלציה של צד ההיצע ואינפלציה של צד הביקוש.
אינפלציה של צד הביקוש מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי בשוק. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה. עודפי הביקוש נוצרים בד"כ משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות היצע הכסף עולה וערכו יורד. כאשר עולה השכר השכירים מוציאים יותר על יותר מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.
אינפלציה של צד הביקוש מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי בשוק. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה. עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.
אינפלציה של צד ה[[היצע]] מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור. מצב זה נגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועלייות שכר. כדי לשמר את המרווח היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים תחול עליית מחירים כללית במשק.
אינפלציה של צד ה[[היצע]] מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור. מצב זה נגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועלייות שכר. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים תחול עליית מחירים כללית במשק.
===הדפסת כסף מסחרית===
===הדפסת כסף מסחרית===
התאוריה הנאו קלאסית מתעלמת מכך שמאז המצאת הבנקים, ובאופן גובר מאז תחילת המאה ה-20, רוב הכסף המשמש בפועל את האנשים הוא לא כסף נייר המודפס על ידי הממשלה אלא כסף שנוצר מחובות, כחלק מ[[בנקאות ברזרבה חלקית]]. אם הבנק המרכזי מאפשר הגדלה של יחס הרזרבה, נוצר תהליך שבו רוב הכסף "מודפס" על ידי הבנקים. תהליך נוסף של "הדפסת" שווי כסף כמו תלושי קנייה, אגרות חוב קונצרניות, כרטיסי "נוסע מתמיד" סוגים שונים של אשראי ועוד.
התאוריה הנאו-קלאסית מתעלמת מכך שמאז המצאת הבנקים, ובאופן גובר מאז תחילת המאה ה-20, רוב הכסף המשמש בפועל את האנשים הוא לא כסף נייר המודפס על ידי הממשלה אלא כסף שנוצר מחובות, כחלק מ[[בנקאות ברזרבה חלקית]]. אם הבנק המרכזי מאפשר הגדלה של יחס הרזרבה, נוצר תהליך שבו רוב הכסף "מודפס" על ידי הבנקים. תהליך נוסף של "הדפסת" שווי כסף כמו תלושי קנייה, אגרות חוב קונצרניות, כרטיסי "נוסע מתמיד" סוגים שונים של אשראי ועוד.
===אינפלציה מתהליכים עולמיים===
===אינפלציה מתהליכים עולמיים===
עוד הסבר חלופי לאינפלציה מקומית הוא יחסים של ייבוא ויצוא ויחסי שערי מטבע. לרוב אין התייחסות לזה בהסברים המקובלים לאינפלציה בגלל שרוב הספרות הכלכלית נכתבה בהנחה כי משק של מדינה הוא משק סמי-אותרקי שבו רוב הפעילות הכלכלית היא פנימית. במצב של התייקרות מטבעות ממדינות מהם מתבצע ייבוא של מוצרים חיוניים כמו אנרגיה, מזון , או מצב של פיחות במטבע המקומי גורמים לאינפלציה דה-פאקטו.
עוד הסבר חלופי לאינפלציה מקומית הוא יחסים של ייבוא ויצוא ויחסי שערי מטבע. לרוב אין התייחסות לדבר זה בהסברים המקובלים לאינפלציה בגלל שרוב הספרות הכלכלית נכתבה בהנחה כי משק של מדינה הוא משק סמי-אותרקי שבו רוב הפעילות הכלכלית היא פנימית. במצב של התייקרות מטבעות ממדינות מהם מתבצע ייבוא של מוצרים חיוניים כמו [[אנרגיה]], מזון, או במצב של פיחות במטבע המקומי גורמים לאינפלציה דה-פאקטו.
מגנון נוסף של אינפלציה מקומית הוא הגדלת הביקוש לדיור באיזור מסויים, בלי שיש באיזור זה עליה בהכנסה. באיזורים כמו ערים גדולות בעולם, כמו גם בערים ירושלים ותל אביב בישראל, חוו אינפלציה של מחירי הדיור בגלל כניסה של קונים מארצות אחרות, שהיה להם הרבה כסף יחסית לשוק הדירות המקומי. כך מחירי הדירות עלו ואיתם יוקר המחייה של דיירים משכירים. לעומת זאת, לא הייתה עליה של השכר והתוצאה היא אינפלציה במשק הדיור.
מגנון נוסף של אינפלציה מקומית הוא הגדלת הביקוש לדיור באיזור מסויים, בלי שיש באיזור זה עליה בהכנסה. איזורים כמו ערים גדולות בעולם, כמו גם בערים ירושלים ותל אביב בישראל, חוו אינפלציה של מחירי הדיור בגלל כניסה של קונים מארצות אחרות, שהיה להם הרבה כסף יחסית לשוק הדירות המקומי. כך, מחירי הדירות עלו ואיתם יוקר המחייה של דיירים משכירים. לעומת זאת, לא הייתה עליה של השכר והתוצאה היא אינפלציה במשק הדיור. מנגנון של אינפלציה בגלל גידול באי השוויון במשק מתרחש בגלל [[המחלה ההולנדית]]
===אינפלציה בגלל השפעות סביבתיות===
===אינפלציה בגלל השפעות סביבתיות===
בניתוח הנאו-קאלסי והמקובל הטבע הוא שחקן פאסיבי שאינו מגיב ואינו משתנה על פני זמן. לכן כל שינוי כלכלי, לרבות שינויים אינפלציונייים מיוחסים לפעולה אנושית. בפועל הטבע הוא דינאמי, ומספק מספר מנגונים בהם יכולה להתרחש אינפלציה של צד היצע הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך:
בניתוח הנאו-קאלסי והמקובל הטבע הוא שחקן פאסיבי שאינו מגיב ואינו משתנה על פני זמן. לכן כל שינוי כלכלי, לרבות שינוי אינפלציוניי, מיוחסים לפעולה אנושית. בפועל הטבע הוא דינאמי, ומספק מספר מנגונים בהם יכולה להתרחש אינפלציה של צד היצע הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך:
* בצורת , הצפות או בעיה אקלימית אחרת הגורמת למחסור במזון בטווח הקצר.
* בצורת , הצפות או [[שינויי אקלים|בעיה אקלימית]] אחרת הגורמים למחסור במזון בטווח הקצר.
* [[שינויי אקלים]] שיכולים לגרום לבעיות בריאות ובעיות מזון בטוווח הארוך.
* [[שינויי אקלים]] שיכולים לגרום לבעיות בריאות ו[[ביטחון תזונתי|בעיות מזון]] בטוווח הארוך.
* בעיות אחרות של [[ביטחון תזונתי]] כמו [[סחף קרקע]] שיכולים לייקר את הפקת המזון.
* בעיות אחרות של [[ביטחון תזונתי]] כמו [[סחף קרקע]] שיכולים לייקר את הפקת המזון.
* [[שיא תפוקת הנפט]] ושיאי תפוקה של מחצבי אנרגיות אחרים הגורמים להתייקרות אנרגטית שמייקרת את כלל המוצרים.
* [[שיא תפוקת הנפט]] ושיאי תפוקה של [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] אחרים הגורמים להתייקרות אנרגטית שמייקרת את כלל המוצרים.
* התייקרות של הפקת מחבצים בגלל [[תפוקה שולית פוחתת]] - ככל שמנצלים יותר עופרות, העופרות עניות יותר במתכת ובמחצבים וקשה יותר להפיק את העופרות.
* התייקרות של הפקת מחבצים בגלל [[תפוקה שולית פוחתת]] - ככל שמנצלים יותר עופרות, העופרות עניות יותר במתכת ובמחצבים וקשה יותר להפיק את העופרות.
* כילוי לא מתחדש של מוצרים טבעיים מתחדשים כמו מים ([[זיהום מים]] והמלחתם), מוצרי עץ ([[בירוא יערות]]), דיג יתר, חקלאות לא מתחדשת ועוד.
* כילוי לא מתחדש של מוצרים טבעיים מתחדשים כמו מים ([[זיהום מים]] והמלחתם), מוצרי עץ ([[בירוא יערות]]), [[דיג יתר]], חקלאות לא מתחדשת ועוד.
===הרס שירותי חינם של הטבע והחברה===
===הרס שירותי חינם של הטבע והחברה===
מנגנון דומה הוא הרס של שירותי חינם של הטבע או של הסביבה. דבר זה גורם לכך שכמות הסחורות המבוקשת על ידי האוכלוסיה גדלה, אבל כוח הקניה אינו משתנה. מצב זה שונה מאחרים בגלל שלא מדובר בהתייקרות של סל נתון של מוצרים, אלא של ייצור מחסור שגורם להגדלת הביקוש למוצרי שוק, בנסיון לשמור על רמה נתונה של רווחה.
מנגנון דומה הוא הרס של שירותי חינם של הטבע או של הסביבה. דבר זה גורם לכך שכמות הסחורות המבוקשת על ידי האוכלוסיה גדלה, אבל כוח הקניה אינו משתנה. מצב זה שונה מאחרים בגלל שלא מדובר בהתייקרות של סל נתון של מוצרים, אלא של ייצור מחסור שגורם להגדלת הביקוש למוצרי שוק, בנסיון לשמור על רמה נתונה של רווחה.
דוגמאות ל[[שירותי המערכת האקולוגית]] כוללים שירותי חינם כמו טיהור מים, טיהור אוויר, מיזוג אוויר, החדרת מי תהום ועוד. דוגמאות לשירותים קהילתיים כוללים אכיפה של קהילות נגד פשיעה, ערבות הדדית, תמיכה נפשית, עזרה בגידול ילדים, העברה של מידע על תפקוד מערכות (כמו עצות בנושאי בריאות או גידול ילדים) ועל טיבם ומחירם של מוצרי שוק ועוד.
===הקשר בין אינפלציה, אבטלה ומיתון===
===הקשר בין אינפלציה, אבטלה ומיתון===
במחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] ישנו קשר הפוך בין אינפלציה ל[[אבטלה]]. אינפלציה (סבירה) מייצגת מצב של [[צמיחה]], עליית ביקושים, התרחבו המשק וכו'. בעוד אינפלציה נמוכה או שלילית מאפיינת תקופות של [[מיתון]], עקב התמעטות הביקושים יורדים המחירים. רעיון זה נולד ע"י הכלכלן הבריטי פיליפס אשר ניסח את [[עקומת פיליפס]]. רעיון הקשר בין אינפלציה לאבטלה, הורחב ע"י [[סמואלסון]] ו[[סולו]] והפך לרעיון לפיו הממשלה יכולה לבחור בין רמת האינפלציה לרמת האבטלה.
במחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] ישנו קשר הפוך בין אינפלציה ל[[אבטלה]]. אינפלציה (סבירה) מייצגת מצב של [[צמיחה]], עליית ביקושים, התרחבו המשק וכו'. בעוד אינפלציה נמוכה או שלילית מאפיינת תקופות של [[מיתון]], עקב התמעטות הביקושים יורדים המחירים. רעיון זה נולד על ידי הכלכלן הבריטי פיליפס אשר ניסח את [[עקומת פיליפס]]. רעיון הקשר בין אינפלציה לאבטלה, הורחב ע"י [[סמואלסון]] ו[[סולו]] והפך לרעיון לפיו הממשלה יכולה לבחור בין רמת האינפלציה לרמת האבטלה.
==ביקורת על התיאוריה של האינפלציה==
==ביקורת על התיאוריה של האינפלציה==
במאה האחרונה התגלתה תופעה הסותרת את התיאוריה המקובלת על אינפציה, תופעת ה[[סטגפלציה]], בתופעה זו מיתון מלווה באינפלציה גבוהה, בניגוד לתיאוריה.<BR>
במאה האחרונה התגלתה תופעה הסותרת את התיאוריה המקובלת על אינפציה, תופעת ה[[סטגפלציה]], בתופעה זו מיתון מלווה באינפלציה גבוהה, בניגוד לתיאוריה.<BR>
[[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תיאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.
הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תיאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.
בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תיאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטים מגדילים את כוחם ע"י העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.
בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תיאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטים מגדילים את כוחם ע"י העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.