שורה 1: |
שורה 1: |
| [[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|ימין|ממוזער|250px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר ]]. זיהום אוויר הוא אחד המקורות העיקריים לפליטה של [[גזי חממה]] שמקורם בפעילות אנושית]] | | [[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|ימין|ממוזער|250px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר ]]. זיהום אוויר הוא אחד המקורות העיקריים לפליטה של [[גזי חממה]] שמקורם בפעילות אנושית]] |
| | | |
− | '''אפקט החממה''' הוא תהליך שבו [[גזי חממה]] באטמוספירה של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה אלקטרומגנטית אינפרה אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו. מקור השם הוא באנלוגיה מוטעית לחימום של אוויר בתוך חממה יחסית לאוויר מחוץ לה. הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של [[כדור הארץ]] עומדת על כ-15 מעלות צלזיוס. בהעדר אפקט החממה הטמפרטורה היתה קרה יותר בכ-33 מעלות צלזיוס - מתחת לנקודת הקפאון של מים. המודל הוצע לראשונה על ידי הכימאיהשבדי סוונטה אוגוסט אהרניוס בשנת 1896. | + | '''אפקט החממה''' הוא תהליך שבו [[גזי חממה]] ב[[אטמוספירה]] של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה אלקטרומגנטית אינפרה אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו. מקור השם הוא באנלוגיה מוטעית לחימום של אוויר בתוך חממה יחסית לאוויר מחוץ לה (ראו הסבר בהמשך). הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של [[כדור הארץ]] עומדת על כ-15 מעלות צלזיוס. בהעדר אפקט החממה הטמפרטורה היתה קרה יותר בכ-33 מעלות צלזיוס - מתחת לנקודת הקפאון של מים. המודל הוצע לראשונה על ידי הכימאיהשבדי סוונטה אוגוסט אהרניוס בשנת 1896. |
| {{תבנית:התחממות עולמית}} | | {{תבנית:התחממות עולמית}} |
− | כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה גורמת ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/306/5702/1686]. | + | כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה של כדור הארץ, שמקורה בפעילות של בני אדם (בעיקר פליטת גזי חממה), גורמת ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/306/5702/1686]. |
| | | |
| + | ==אפקט החממה בכוכבים אחרים== |
| כוכב הלכת נוגה הוא בעל אטמוספירה דחוסה המורכבת מגזי חממה רבים, בהתאם לכך הוא הכוכב בעל אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש, ובעל טמפרטורת פני השטח של 460 מעלות צלזיוס. וכך, נוגה חם יותר מכוכב חמה אף על פי שהוא מקבל רק רבע מכמות קרינת השמש יחסית אליו. | | כוכב הלכת נוגה הוא בעל אטמוספירה דחוסה המורכבת מגזי חממה רבים, בהתאם לכך הוא הכוכב בעל אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש, ובעל טמפרטורת פני השטח של 460 מעלות צלזיוס. וכך, נוגה חם יותר מכוכב חמה אף על פי שהוא מקבל רק רבע מכמות קרינת השמש יחסית אליו. |
| | | |
− | אפקט החממה האטמוספרי שונה מהמנגנון שפועל בחממה רגילה, שמתבסס בעיקר על כליאת אוויר שמונעת העברת חום. בחממה מעשה ידי אדם, אור נכנס פנימה דרך חלונות הזכוכית, פוגע באדמה וגורם לה לפלוט קרינה אינפרה אדומה שמחממת את האוויר. האוויר החם לכוד בחממה ואינו יכול לצאת. אם פותחים פתח קטן בקצה העליון של החממה, הטמפרטורה בה יורדת באופן משמעותי, שכן היבט זה הולך לאיבוד. | + | ==ההבדל בין אפקט החממה לחממה== |
| + | אפקט החממה האטמוספרי שונה מהמנגנון שפועל בחממה רגילה, שמתבסס בעיקר על כליאת אוויר שמונעת העברת חום. בחממה מעשה ידי אדם, אור נכנס פנימה דרך חלונות הזכוכית, פוגע באדמה וגורם לה לפלוט קרינה אינפרה אדומה שמחממת את האוויר. האוויר החם לכוד בחממה ואינו יכול לצאת. אם פותחים פתח קטן בקצה העליון של החממה, הטמפרטורה בה יורדת באופן משמעותי, שכן היבט זה הולך לאיבוד. לעומת זאת, אפקט החממה האטמוספרי, מבוסס על אפקט אחר - בדומה למראה שמחזירה אור נראה, גזי חממה מחזירים קרינה אלקטרומגנטית אינפה ארומה שנפלטת מכדור הארץ, וזו מחממת את כדור הארץ. |
| + | |
| + | ==ההבדל בין אפקט החממה להתחממות עולמית== |
| + | גזי חממה עובדים בצורה של בליעת קרינה של חלקים מהספקטרום האלקרומגנטי (בתחום התת אדום) המוחזר מכדור הארץ. הגזים השונים משפיעים על איזורי אורך-גל שונים, ובין חלק מהם יש חפיפה באיזורי הספקטרום. בנוסף לכך, בחלק מאורכי הגל קיים כבר כיום אפקט חממה קרוב ל-100%. הוספת גזי חממה שישפיעו על אורכי גל אלה, משפיעה מעט על הגידול בהתחממות. באורכי גל אחרים, כמות הבליעה נמוכה, ותוספת של גזי חממה בהם היא משמעותית יותר. זו אחת הסיבות מדוע התרומה של גז חממה לאפקט החממה הקיים שונה מתרומת אותו גז לההתחממות העולמית. |
| + | |
| + | בעוד שאדי מים הם גז החממה העיקרי בכדור הארץ, והם התורמים העיקריים לאפקט החממה הנוכחי, הם בעלי השפעה מוגבלת על תהליך ההתחממות העולמי. הכמות המקסימלית של קיבול אדי המים באטמוספירה נקבעת על ידי הטמפרטורה שלה. כאשר האטמוספירה מתחממת היא יכולה להכיל כמות גבוה יותר של אדי מים. אם מוסיפים עוד אדי מים מעל יכולת הקיבול, הם מתעבים בצורת משקעים שונים כמו טל או גשם. מסיבה זו, בטמפרטורה מסויימת כמות אדי המים היא מוגבלת. הכמות האמיתית של אדי מים באטמוספירה משתנה במהירות על ידי אירועי מזג אוויר - בתוך ימים מספר. לעומת זאת גזי חממה כמו [[פחמן דו חמצני]] או [[מתאן]] נמצאים באטמופסירה במשך עשרות שנים. |
| + | |
| + | הדבר דומה לשימוש בשמיכות שונות. בעוד שאדי מים מייצגים שמיכה "חמה" יותר (שגורמת לבידוד טוב יותר) - לדוגמה שמיכת פוך, פחמן דו חמצני הוא שמיכה "חמה" פחות - לדוגמה שמיכת צמר. אבל הוספת שמיכת הפוך נמשכת למשך שניות בודדות, לפני שהיא נזרקת, בעוד ששמיכת הצמר נשארת כל הלילה. במצב זה שמיכת הצמר גרמה לתוספת חום רבה הרבה יותר גבוהה יחסית לשמיכת הפוך, למרות שהיא מבודדת פחות. |
| + | |
| + | |
| | | |
| [[קטגוריה:שינויי אקלים]] | | [[קטגוריה:שינויי אקלים]] |