שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:  
המדיניות הנהוגה כיום בישראל להצמיד עובדים זרים למעביד יחיד גורמת לבעיות רבות. מדיניות דומה היתה נהוגה בארצות הברית החל מהתקופה בה היתה קולוניה בריטית ועד לשנות ה-60, וגם שם נגרמו בעיות דומות.
 
המדיניות הנהוגה כיום בישראל להצמיד עובדים זרים למעביד יחיד גורמת לבעיות רבות. מדיניות דומה היתה נהוגה בארצות הברית החל מהתקופה בה היתה קולוניה בריטית ועד לשנות ה-60, וגם שם נגרמו בעיות דומות.
   −
ב-1964 בוטל החוק שהיה קיים בארצות הברית אשר הצמיד את העובד הזר למעביד שהביא אותו, וחומרתן של הרבה מהבעיות שהוזכרו פחתה.<REF>הערה: המאמר מבוסס בחלקו על הרצאת אורח, של כלכלן ההגירה בארי צ'יזוויק, שהתקיימא בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002.</REF>
+
ב-1964 בוטל החוק שהיה קיים בארצות הברית אשר הצמיד את העובד הזר למעביד שהביא אותו, וחומרתן של הרבה מהבעיות שהוזכרו פחתה.<REF name="tlu">הרצאת אורח, של כלכלן ההגירה בארי צ'יזוויק, שהתקיימא בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002.</REF>
 
      
==רקע כלכלי כלכלת הגירה==
 
==רקע כלכלי כלכלת הגירה==
שורה 64: שורה 63:  
הגדולים, הפער החברתי והכלכלי גדלים.  מאות אלפי אנשים מתהלכים בתוכנו- מנותקים מבחינה תרבותית, חסרי זכויות, כבודם רמוס, מבודדים ומבוהלים. עד כדי כך שבזמן הפיגוע בדרום תל אביב עובדים זרים פחדו לקבל סיוע מכוחות ההצלה.
 
הגדולים, הפער החברתי והכלכלי גדלים.  מאות אלפי אנשים מתהלכים בתוכנו- מנותקים מבחינה תרבותית, חסרי זכויות, כבודם רמוס, מבודדים ומבוהלים. עד כדי כך שבזמן הפיגוע בדרום תל אביב עובדים זרים פחדו לקבל סיוע מכוחות ההצלה.
   −
==הוזלת השימוש בעובדים זרים יחסית למחיר השוק==
+
===הוזלת השימוש בעובדים זרים יחסית למחיר השוק===
 
העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת באופן חוקי, היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.
 
העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת באופן חוקי, היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.
   שורה 91: שורה 90:  
===עידוד של שחיתות ושחד===
 
===עידוד של שחיתות ושחד===
 
עקב הכבילה למעסיקים, יש למעסיקים ולחברות המייבאות עובדים זרים אינטרס לשחד פקידים, שוטרים, פוליטיקאים, עיתונאים וכל מי שיכול להשפיע על המצב. על פי עדויות של שרים ופעילים  
 
עקב הכבילה למעסיקים, יש למעסיקים ולחברות המייבאות עובדים זרים אינטרס לשחד פקידים, שוטרים, פוליטיקאים, עיתונאים וכל מי שיכול להשפיע על המצב. על פי עדויות של שרים ופעילים  
 +
 +
{{ציטוט|תוכן=זו שחיתות שמגלגלת מיליארדים|מקור = מאיר שטרית, מפי בן דרור ימיני, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/922/469.html הטיפול בפליטים, בין דמוגיה לשחיתות] מעריב, 28.7.09}}
    
===פגיעה בישראלים עניים ===
 
===פגיעה בישראלים עניים ===
שורה 116: שורה 117:     
בעמדה זו מצדד בנק ישראל במסמך משנת 2000. בשנת 2002 הציעו האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, "קו לעובד" והתוכנית למשפט ולחברה באוניברסיטת תל-אביב תוכנית דומה הכוללת רישום של העובדים הזרים לשם הגבלת מספרם. הצוות הבין-משרדי דן באפשרות זו והגיע למסקנה כי דבר זה יגרום לניצול של העובד הזר על ידי המעסיק בגלל שהעובד הזר נמצא במקום לא מוכר, לא מאורגן, אינו יודע את זכויותיו וכו'.  
 
בעמדה זו מצדד בנק ישראל במסמך משנת 2000. בשנת 2002 הציעו האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, "קו לעובד" והתוכנית למשפט ולחברה באוניברסיטת תל-אביב תוכנית דומה הכוללת רישום של העובדים הזרים לשם הגבלת מספרם. הצוות הבין-משרדי דן באפשרות זו והגיע למסקנה כי דבר זה יגרום לניצול של העובד הזר על ידי המעסיק בגלל שהעובד הזר נמצא במקום לא מוכר, לא מאורגן, אינו יודע את זכויותיו וכו'.  
 +
===ביטוח יציאה===
 +
בשנת 2009 הציע חבר הכנסת מאיר שטרית, מי שהיה שר הפנים הצעה המבוססת על 3 עקרונות. האחד הוא ביטול חברות כוח האדם המייבאות את העובדים. השני הוא להעסיק את העובדים המקומיים במקום לייבא עובדים נוספים. העקרון השלישי הוא כי חלק משכרו של העובד הזר יופקד בקופה מיוחדת והוא יפסד כסף זה אם לא יצא מהארץ במועד הנקוב. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/925/985.html]
    
==נסיונות לבטל את הסדר הכבילה==
 
==נסיונות לבטל את הסדר הכבילה==