שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:  
ב-1964 בוטל החוק שהיה קיים בארצות הברית אשר הצמיד את העובד הזר למעביד שהביא אותו, וחומרתן של הרבה מהבעיות שהוזכרו פחתה.<REF>הערה: המאמר מבוסס בחלקו על הרצאת אורח, של כלכלן ההגירה בארי צ'יזוויק, שהתקיימא בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002.</REF>
 
ב-1964 בוטל החוק שהיה קיים בארצות הברית אשר הצמיד את העובד הזר למעביד שהביא אותו, וחומרתן של הרבה מהבעיות שהוזכרו פחתה.<REF>הערה: המאמר מבוסס בחלקו על הרצאת אורח, של כלכלן ההגירה בארי צ'יזוויק, שהתקיימא בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002.</REF>
   −
==רקע כללי על שוק העבודה==
+
 
 +
==רקע כלכלי כלכלת הגירה==
 +
===שוק העבודה ללא עובדים זרים===
 
[[קובץ:F-wage1.gif|שמאל]]
 
[[קובץ:F-wage1.gif|שמאל]]
 
התרשים מתאר גרף עם שני צירים: ציר העבודה - כמות העובדים במשק, וציר השכר - כמה שקלים כל עובד יקבל לשעת עבודה או לחודש עבודה.
 
התרשים מתאר גרף עם שני צירים: ציר העבודה - כמות העובדים במשק, וציר השכר - כמה שקלים כל עובד יקבל לשעת עבודה או לחודש עבודה.
שורה 31: שורה 33:  
המשך המאמר יתמקד בעובדים ישראלים שכירים שמרוויחים שכר קרוב לשכר המינימום - במקצועות כמו מלונאות, סיעוד, בנייה, חקלאות או נקיון. בלשון הכלכלנים עובדים אלו נקראים עובדים עם "כישורים נמוכים" או עובדים "לא מיומנים"- היות ובהשוואה לרופאים או אנשי מחשבים יש צורך בפחות כישורים או השכלה.
 
המשך המאמר יתמקד בעובדים ישראלים שכירים שמרוויחים שכר קרוב לשכר המינימום - במקצועות כמו מלונאות, סיעוד, בנייה, חקלאות או נקיון. בלשון הכלכלנים עובדים אלו נקראים עובדים עם "כישורים נמוכים" או עובדים "לא מיומנים"- היות ובהשוואה לרופאים או אנשי מחשבים יש צורך בפחות כישורים או השכלה.
   −
==סיבות להכנסת מהגרי עבודה לשוק העבודה==
+
===סיבות להכנסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===
 
תהליך ה[[גלובליזציה]] מכתיב תכתיבים שונים למשק הישראלי. מעסיקים שמייצרים כאן נאלצים להתחרות בייבוא מצד אחד, ומצד שני ביצרנים אחרים מרחבי העולם שמתחרים איתם על ייצוא לאירופה או לארה"ב. יש כמה ברירות - לפתח מוצרים חדשניים, לסגור את העסק (כי הוא לא מרוויח), להעביר חלק מהמפעלים למדינה זרה, או להביא מהגרי עבודה.  
 
תהליך ה[[גלובליזציה]] מכתיב תכתיבים שונים למשק הישראלי. מעסיקים שמייצרים כאן נאלצים להתחרות בייבוא מצד אחד, ומצד שני ביצרנים אחרים מרחבי העולם שמתחרים איתם על ייצוא לאירופה או לארה"ב. יש כמה ברירות - לפתח מוצרים חדשניים, לסגור את העסק (כי הוא לא מרוויח), להעביר חלק מהמפעלים למדינה זרה, או להביא מהגרי עבודה.  
   שורה 40: שורה 42:  
לא כל העובדים הישראלים יושפעו באותה מידה מכניסת עובדים זרים למשק. חלק מהעובדים במשרות של צווארון לבן - עובדים משכילים עם משכורות גבוהות יכולים לקבל משכרות גבוהה יותר כתוצאה מכניסת עובדים זרים עם "כישורים נמוכים". עובדים זרים יבצעו את אותה עבודה בשכר נמוך יותר, העסקים ירווחו יותר ולכן התשלום לעובדים משכילים וההוצאה על מכונות תעלה (היות ולעסק משתלם כעת יותר לקלוט עוד עובדים מיומנים או עוד מכונות כדי להגדיל את רווחיו עוד יותר - וכעת יש לו מאיפה לממן את התשלום הזה - מהסכומים שהוא חסך במשכורות לעובדים לא מיומנים). עם זאת, הבעיות שיתוארו בהמשך, יפגעו בכלל החברה בישראל ולא רק בעובדים ללא השכלה.
 
לא כל העובדים הישראלים יושפעו באותה מידה מכניסת עובדים זרים למשק. חלק מהעובדים במשרות של צווארון לבן - עובדים משכילים עם משכורות גבוהות יכולים לקבל משכרות גבוהה יותר כתוצאה מכניסת עובדים זרים עם "כישורים נמוכים". עובדים זרים יבצעו את אותה עבודה בשכר נמוך יותר, העסקים ירווחו יותר ולכן התשלום לעובדים משכילים וההוצאה על מכונות תעלה (היות ולעסק משתלם כעת יותר לקלוט עוד עובדים מיומנים או עוד מכונות כדי להגדיל את רווחיו עוד יותר - וכעת יש לו מאיפה לממן את התשלום הזה - מהסכומים שהוא חסך במשכורות לעובדים לא מיומנים). עם זאת, הבעיות שיתוארו בהמשך, יפגעו בכלל החברה בישראל ולא רק בעובדים ללא השכלה.
   −
==השפעה כניסת מהגרי עבודה על שוק העבודה==
+
===כניסת מהגרי עבודה לשוק העבודה===
 
[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישרלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק]]
 
[[קובץ:F-wage3.gif|שמאל|thumb|תרשים 3 - כניסת מהגרי עבודה מסין למשק הישראלי. S-סין הוא היצע העובדים הסינים, S0 הוא ההיצע המקורי של עובדים ישרלים לא מיומנים לפני הייב ו-S1 הוא היצע העבודה החדש לאחר כניסה של כמות מסויימת של עובדים זרים למשק]]
 
נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמא מסין, תשפיע על עובדים אלו.  
 
נתמקד בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמא מסין, תשפיע על עובדים אלו.  
שורה 56: שורה 58:  
לכן כניסת עובדים זרים, גורמת להורדת השכר של העובדים הישראלים הלא מיומנים ולהקטנת מספר המועסקים הישראלים.
 
לכן כניסת עובדים זרים, גורמת להורדת השכר של העובדים הישראלים הלא מיומנים ולהקטנת מספר המועסקים הישראלים.
   −
==הגדלת הרווח למעסיקים על ידי הסדר הכבילה==
+
==השפעות הסדר הכבילה ==
במשק הישראלי, אין סתם הגירה של עובדים זרים, כמו במקרה שתואר קודם, אלה הגירה המלווה לכבילה למעביד בודד.  
+
בישראל אין סתם הגירה של עובדים זרים, כמו במקרה שתואר קודם, אלה הגירה המלווה לכבילה למעביד בודד.
 +
 
 +
המצב שנוצר פוגע בסופו של דבר בכלל האוכלוסיה- חוקי מוסר העבודה מתדרדרים, האבטלה גואה, הפשע מתחזק, רשתות הברחת נשק וסמים מתארגנות, המשטרה עסוקה בגרוש ובטיפול בעובדים ששכרם נגזל במקום לטפל בעבריינים
 +
הגדולים, הפער החברתי והכלכלי גדלים.  מאות אלפי אנשים מתהלכים בתוכנו- מנותקים מבחינה תרבותית, חסרי זכויות, כבודם רמוס, מבודדים ומבוהלים. עד כדי כך שבזמן הפיגוע בדרום תל אביב עובדים זרים פחדו לקבל סיוע מכוחות ההצלה.
    +
==הוזלת השימוש בעובדים זרים יחסית למחיר השוק==
 
העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת באופן חוקי, היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.
 
העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר W-סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ W-סין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים שאין להם רשיון ליבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת באופן חוקי, היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.
   שורה 67: שורה 73:     
תודות לסכומים האלה, נוצר אינטרס חזק של המעבידים לשמור על מבנה החוק הקיים. יש עדות מפי שר העבודה והרווחה עצמו (איפה?) לגבי הסכומים האדירים שמתגלגלים בעסק יבוא העובדים הזרים, ולגבי שוחד שמשולם כדי להביא עובדים נוספים. הסיבה לתשלומי שוחד מובאת בהמשך.
 
תודות לסכומים האלה, נוצר אינטרס חזק של המעבידים לשמור על מבנה החוק הקיים. יש עדות מפי שר העבודה והרווחה עצמו (איפה?) לגבי הסכומים האדירים שמתגלגלים בעסק יבוא העובדים הזרים, ולגבי שוחד שמשולם כדי להביא עובדים נוספים. הסיבה לתשלומי שוחד מובאת בהמשך.
  −
==השפעות כלכליות נוספות של הכבילה==
  −
המצב שנוצר פוגע בסופו של דבר בכלל האוכלוסיה- חוקי מוסר העבודה מתדרדרים, האבטלה גואה, הפשע מתחזק, רשתות הברחת נשק וסמים מתארגנות, המשטרה עסוקה בגרוש ובטיפול בעובדים ששכרם נגזל במקום לטפל בעבריינים
  −
הגדולים, הפער החברתי והכלכלי גדלים.  מאות אלפי אנשים מתהלכים בתוכנו- מנותקים מבחינה תרבותית, חסרי זכויות, כבודם רמוס, מבודדים ומבוהלים. עד כדי כך שבזמן הפיגוע בדרום תל אביב עובדים זרים פחדו לקבל סיוע מכוחות ההצלה.
      
===הגדלת הביקוש לעובדים זרים===
 
===הגדלת הביקוש לעובדים זרים===
שורה 81: שורה 83:     
===עידוד המעסיקים לעבור על החוק===
 
===עידוד המעסיקים לעבור על החוק===
כדי לשמור שהעובדים לא יברחו, למעבידים לא חוקיים שיכולים להציע שכר משתלם יותר, המעבידים נוקטים באיומים, אלימות או צעדים לא חוקיים.  גם המצב המוזר של עובד שדומה לקניין מעודד התייחסות של ניצול. צעד מקובל למניעת בריחה של העובד הזר הוא החרמת הדרכון שלו על ידי המעביד. קיימות גם דרכים אחרות, מנתוני המשרד לעבודה בשנים 1997-8 67% מהעובדים הזרים קיבלו פחות משכר מינימום. חלק מהמעבידים מנצלים את העובדים הזרים בצורות אחרות כמו "השכרה" של מגורים שאורגנו על ידי המעסיק.  
+
כדי לשמור שהעובדים לא יברחו, למעבידים לא חוקיים שיכולים להציע שכר משתלם יותר, המעבידים נוקטים באיומים, אלימות או צעדים לא חוקיים.  גם המצב המוזר של עובד שדומה לקניין מעודד התייחסות של ניצול. צעד מקובל למניעת בריחה של העובד הזר הוא החרמת הדרכון שלו על ידי המעביד, צעד אחר הוא הקמת "קרן ביטוח" שבה העובד הזר שם את כספו כדי להבטיח שלא יברח.  
 +
 
 +
קיימות דרכי ניצול אחרות, מנתוני המשרד לעבודה בשנים 1997-8 67% מהעובדים הזרים קיבלו פחות משכר מינימום. חלק מהמעבידים מנצלים את העובדים הזרים בצורות אחרות כמו "השכרה" של מגורים שאורגנו על ידי המעסיק.  
    
כמות גדולה של עובדים לא חוקיים פירושה גם שהמשטרה אינה מטפלת בתביעות שלהם כנגד מעבידים, אלא עוצרת אותם מיידית - תהליך שמביא לעיתים קרובות לגירושם מהארץ ללא שקיבלו כל שכר עבור עמלם. ממצב זה יכולים גם המעסיקים שמעבידים עובדים זרים חוקיים להנות מהמצב, ולגרש מהארץ עובדים שמעיזים להתלונן על תנאי השכר או העבודה.
 
כמות גדולה של עובדים לא חוקיים פירושה גם שהמשטרה אינה מטפלת בתביעות שלהם כנגד מעבידים, אלא עוצרת אותם מיידית - תהליך שמביא לעיתים קרובות לגירושם מהארץ ללא שקיבלו כל שכר עבור עמלם. ממצב זה יכולים גם המעסיקים שמעבידים עובדים זרים חוקיים להנות מהמצב, ולגרש מהארץ עובדים שמעיזים להתלונן על תנאי השכר או העבודה.
    
===עידוד של שחיתות ושחד===
 
===עידוד של שחיתות ושחד===
שחיתות ושוחד - במצב הנוכחי למעסיקים ולחברות המייבאות עובדים זרים יש אינטרס לשחד פקידים, שוטרים, פוליטיקאים, עיתונאים וכל מי שיכול להשפיע על המצב - החינגה נמשכת וכספים ממנה מרפדים את האנשים הנכונים.
+
עקב הכבילה למעסיקים, יש למעסיקים ולחברות המייבאות עובדים זרים אינטרס לשחד פקידים, שוטרים, פוליטיקאים, עיתונאים וכל מי שיכול להשפיע על המצב. על פי עדויות של שרים ופעילים
    
===פגיעה בישראלים עניים ===
 
===פגיעה בישראלים עניים ===
שורה 100: שורה 104:     
חלק מהישראלים תומכים בגרוש, ומובן גם למה - הם רוצים לנקום בעובדים הזרים שפגעו בפרנסתם. אבל גרוש העובדים הזרים הוא חלק מקו שתכליתו להוריד עוד יותר את השכר והתנאים של העובדים הזרים בארץ - ולכן להפוך את הבאתם לכדאית יותר, וכן להוריד את השכר של העובדים הישראלים המתחרים מולם. אילו היו מבטלים את הצמדת העובד הזר למעביד, שכר העובדים הזרים היה עולה ל - 1W וכדאיות הבאת עובדים נוספים היתה קטנה בהרבה. כמו כן התמריץ של עובד זר להפוך לבלתי חוקי היה קטן, כך שמחול השדים היה נפסק - לא היה צורך לגרש עובדים זרים היות ומלכתחילה היו מביאים פחות מהם.
 
חלק מהישראלים תומכים בגרוש, ומובן גם למה - הם רוצים לנקום בעובדים הזרים שפגעו בפרנסתם. אבל גרוש העובדים הזרים הוא חלק מקו שתכליתו להוריד עוד יותר את השכר והתנאים של העובדים הזרים בארץ - ולכן להפוך את הבאתם לכדאית יותר, וכן להוריד את השכר של העובדים הישראלים המתחרים מולם. אילו היו מבטלים את הצמדת העובד הזר למעביד, שכר העובדים הזרים היה עולה ל - 1W וכדאיות הבאת עובדים נוספים היתה קטנה בהרבה. כמו כן התמריץ של עובד זר להפוך לבלתי חוקי היה קטן, כך שמחול השדים היה נפסק - לא היה צורך לגרש עובדים זרים היות ומלכתחילה היו מביאים פחות מהם.
 +
 +
==חלופות להסדר הכבילה==
 +
 +
===העסקה על ידי חברות קבלן===
 +
באפריל 2002 מינה שר האוצר צוות בין-משרדי שיבדוק את הנושא. הצוות מנה 10 פקידים ממשרדי האוצר, העבודה המשפטים ומשירות התעסוקה. בראש הצוות סגנית הממונה על התקציבים, הגב’ יעל אנדורן-ורמוס.
 +
 +
המלצות הצוות היא ייבוא של מכסת עובדים זרים לכל ענף במקום כבילה אישית למעביד. העובדים הזרים יועסקו על ידי חברות כוח-אדם שידאגו גם להבאתם. מעסיקים בענף שיש לו היתר יוכלו לשלם לחברת כוח האדם תמורת עובדים זרים. בעיה אחת של הצעה זו היא הקושי לאכוף חוזים הוגנים בין חברות כוח אדם גדולות לבין עובדים עניים. גם כאשר העובדים הם ישראלים פעמים רבות יש ניצול של העובדים ואי כיבוד של החוק.
 +
 +
===רשיון לעבודה בענף לתקופה מוגבלת===
 +
על פי אפשרות זו,  עובד זר יכול לבוא בענף מסויים לתקופה מוגבלת, ללא תיווך כשהוא חופשי לעבור ממעסיק למעסיק באותו הענף. דבר זה יעלה את מחיר העסקת העובד הזר למחיר השוק, ויבטל את רוב ההשפעות שהוזכרו קודם.
 +
 +
בעמדה זו מצדד בנק ישראל במסמך משנת 2000. בשנת 2002 הציעו האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, "קו לעובד" והתוכנית למשפט ולחברה באוניברסיטת תל-אביב תוכנית דומה הכוללת רישום של העובדים הזרים לשם הגבלת מספרם. הצוות הבין-משרדי דן באפשרות זו והגיע למסקנה כי דבר זה יגרום לניצול של העובד הזר על ידי המעסיק בגלל שהעובד הזר נמצא במקום לא מוכר, לא מאורגן, אינו יודע את זכויותיו וכו'.
    
==נסיונות לבטל את הסדר הכבילה==
 
==נסיונות לבטל את הסדר הכבילה==