שינויים

שורה 31: שורה 31:  
==הגדרת הצרכן==
 
==הגדרת הצרכן==
 
הנחת היסוד שלי היא אכן שהצרכן הוא ההורה. אני לא רואה בעיה בהנחת היסוד הזו. העדפותיו של הילד, והעובדה שהוא קבל את המוצר, אינה הופכת אותו לצרכן מכיוון שהוא לא בגיר ואינו כשיר לתעדף את רצונותיו. הורה שיעדיף שיטת חינוך נוקשה שלא מתחשבת באינטרסים קצרי הטווח של הילד, הוא הורה המעדיף שיטת חינוך לגיטימית. אני מאמין שרוב ההורים ידעו לחפש, לכל הפחות, את האיזון.
 
הנחת היסוד שלי היא אכן שהצרכן הוא ההורה. אני לא רואה בעיה בהנחת היסוד הזו. העדפותיו של הילד, והעובדה שהוא קבל את המוצר, אינה הופכת אותו לצרכן מכיוון שהוא לא בגיר ואינו כשיר לתעדף את רצונותיו. הורה שיעדיף שיטת חינוך נוקשה שלא מתחשבת באינטרסים קצרי הטווח של הילד, הוא הורה המעדיף שיטת חינוך לגיטימית. אני מאמין שרוב ההורים ידעו לחפש, לכל הפחות, את האיזון.
 +
: זה פורמליקה בלבד. למי אכפת שהוא לא בגיר. הוא יצור אנושי וככזה יש לו רצונות וצרכים. מי אתה שתקבע שהוא לא כשיר לתעדף את רצונותיו? בניתוח כלכלי אין לזה בכלל משמעות - האם חוסר היכולת התאורטי הנ"ל משפיע על הצלחה כלכלית של מקדונלס או פיצה האט? סיגריות מפרסמות בעיקר לקטינים. מבחינה חוקית אתה יכול לקבוע שהצרכן הוא ההורה, מבחינה אמיתית הילד הוא גם צרכן - לפחות במערכת שאתה בנית.  יש דוגמאות לזה שההורים כציבור דווקא מעדיפים היום את האינטרס קצר הטווח של הילד ("הילד תמיד צודק") גם כשזה בסופו של דבר הרסני ליכולת של המערכת לחנך תלמידים, להעיף תלמידים מפריעים ולהקנות השכלה. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 22:12, 21 ביולי 2009 (IDT)
    
מבחינת היותו של המוצר מוצר ציבורי בעל השפעות חיצוניות: אכן, במידה מסויימת צרכן החינוך הוא גם הציבור בכללו. אלא שמדובר בצריכה רחבה ביותר, שאופיה נתון במחלוקת רבה. אין לנו ידע שיכול לתמחר תועלות משיטות חינוך שונות - אחדים טוענים ששיטה אחת תועיל לחברה יותר מהאחרת, ואחרים חולקים עליהם. אי אפשר לתעדף עידוד מערכות חינוך שונות, כיוון שכל עידוד כזה כרוך בהנחות מוקדמות של ידע על מטרות החינוך ויכולותיו, ידע שאיננו קיים למעשה.
 
מבחינת היותו של המוצר מוצר ציבורי בעל השפעות חיצוניות: אכן, במידה מסויימת צרכן החינוך הוא גם הציבור בכללו. אלא שמדובר בצריכה רחבה ביותר, שאופיה נתון במחלוקת רבה. אין לנו ידע שיכול לתמחר תועלות משיטות חינוך שונות - אחדים טוענים ששיטה אחת תועיל לחברה יותר מהאחרת, ואחרים חולקים עליהם. אי אפשר לתעדף עידוד מערכות חינוך שונות, כיוון שכל עידוד כזה כרוך בהנחות מוקדמות של ידע על מטרות החינוך ויכולותיו, ידע שאיננו קיים למעשה.