47,332
עריכות
שינויים
שיחה:תוכנית להקמת בית ספר מופרט-בתוך-עצמו (הצגת מקור)
גרסה מ־15:44, 20 ביולי 2009
, 15:44, 20 ביולי 2009דף חדש: יש מספר בעיות מובנות בשיטה וכנראה גם בתפיסה מאחוריה. נתחיל מהשני. ל"מוצרים" שונים תכונות שונות ודבר זה ...
יש מספר בעיות מובנות בשיטה וכנראה גם בתפיסה מאחוריה. נתחיל מהשני. ל"מוצרים" שונים תכונות שונות ודבר זה מכתיב כמה ההתנהלות של ההקצאה וההחלטות לגביהם יובילו לתוצאות "טובות" (יעילות, שיפורים וכו'). ספציפית לגבי חינוך יש מספר בעיות מובנות בו (שמבדילות אותו ממוצר צריכה כמו גרביים לדוגמה):
* הצרכן הוא גם התלמיד וגם ההורים (הצלחת המורה תלויה בשניהם),
* חלק חשוב מההנאה של התלמיד היא בבחירה שלו עצמו (לאו דווקא של ההורים) - וקשה לדעת מה חשוב ומעניין לפני ההכרות איתו (רוב הנושאים הם מענינים לאחר שלומדים כמות מספקת מהם).
מעתה נניח שהצרכן הוא רק ההורים לשם פשטות.
* לצרכן אין בהכרח כלים להעריך את טיב המוצר (דבר דומה מתרחש בתחום של רפואה ושל תיקון רכבים). (כשל שוק מסוג מחסור במידע מלא).
* ככל שהצרכן בור יותר, וככל שהוא עסוק יותר בעבודה - כך היכולת שלו להעריך את המוצר נמוכה יותר (חיזוק של [[מלכודת עוני]]).
* לחינוך ולהשכלה יש היבטים של מוצר ציבורי ושל השפעות חיצוניות - אני נהנה מכך שמישהו אחר מחונך ולא מפצח גרעינים בקולנוע.
* למשק כלל ולמשק הישראלי בפרט יש אינטרס לגידול אחוז גבוה של משכילים (בישראל אין כמעט משאבי טבע) - אבל שום פירמה לא תרצה לשלם בעצמה על חינוך האנשים.
* מלכודות עוני - העניים ישלמו מעט מידי על החינוך ולכן ילדיהם יקבלו חינוך נמוך מידי וגם הם יהיו עניים יותר.
* אי הופכיות בזמן וקושי לימוד על פני זמן - ללימודים בגיל צעיר יש חשיבות - רוב האנשים לא יכולים ללמוד שפה בצורה טובה בגיל מבוגר (זה לדגומה חסם כניסה לעבודה בפני האוכלוסיה הערבית בארץ )
* אי הופכיות בזמן (2) - אי אפשר ללמוד פיזיקה בלי לדעת מתמטקיה וזה לוקח זמן.
בעיות ספציפיות להצעה הזו (שהיו יכולות אולי לקטון בהקשר של תלמידי תיכון):
* חלק חשוב מהחוויה של התלמיד הוא לימוד עם בני כיתה אחרים שהוא מכיר
* גם למקום יש חשיבות - ילדי כיתה א' יסבלו אם יעברו כל בין כיתות ותלמידים שונים.
* גם ההורים שלהם יסבלו - הורים נעזרים הרבה בהורים של חברים מהכיתה - כדי לדעת מה קורה (בעיית המידע שוב), וכדי לספק ביחד שירותים (כמו איסוף מהכיתה , בילוי משותף וכו').
* להקניית השכלה יש יתרון לחומר שכבר העבירו - פעם ראשונה שמעבירים חומר היא הכי קשה. הדינאמיות כאן היא לא רק יתרון אלא גם חסרון. (וזה עוד גורם שמייקר את הלימוד)
* יש תחרות - אבל לא בטוח שהתחרות משרתת את האינטרסים של הצרכנים. במיוחד זה נכון לגבי אינטרסים ארוכי טווח יותר.
* אפשר לתת הרצאה ארוכה על ערכו של השעמום. בתרבות המערבית זה אסון. במזרח מבינים "שעמום" זה חלק מהחיים ושכדאי לדעת מה עושים בו.
* הבעיה בה' הידיעה היא הבעיה של אי-שוויון (ובעקבות זה בעיה של מלכודות עוני בחברה ומצבי תת השכלה). אי שוויון בקבלה - כי התלמידים היותר עניים לא יוכלו להכנס לבית ספר כזה - או שיכנסו מעטים על חשבון רבים, אתה מנסה קצת לברוח מזה אבל זה לא יספיק.
* יהיה גם אי שוויון (חזק) בתוך בית הספר - דבר שיוריד את איכות החיים של התלמידים העניים (מחקרים מראים שאנשים מעדיפים להוריד שכר לעצמם ולהיות במקום שויוני יותר מאשר להעלות שכר ולהיות במקום נמוך יותר - אנחנו מודדים את המעמד שלנו יחסית לסביבה הקרובה).
* מה קורה לבן עשירים שלמד 8 שעות ביום, לאחר שנתיים בהם הוא לומד בכיתה עם בני עניים שלמדו 4 שעות ביום?
* ההשערה שלי היא שתקבל תוצאות טובות יותר לכסף (מבחינת השכלה וגם חינוך ערכי) במקום שוויוני יותר
* גם בתוך הכיתה - העשירים יקבלו יחס מועדף מהמורה (מפחד יותר שהם יעזבו).
* בעיית סמכות ההורים מול המורה - התלמידים וההורים הם מול המורה - הוא צריך למצוא חן בעיניהם - זה קצת בעייתי בהקשר של חינוך. גם בהקשר של מתן ציונים והשכלה זה בעייתי. [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1136220&utm_source=gmail.com&utm_medium=email&utm_content=text&utm_campaign=Daily_mail]
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 16:44, 20 ביולי 2009 (IDT)
* הצרכן הוא גם התלמיד וגם ההורים (הצלחת המורה תלויה בשניהם),
* חלק חשוב מההנאה של התלמיד היא בבחירה שלו עצמו (לאו דווקא של ההורים) - וקשה לדעת מה חשוב ומעניין לפני ההכרות איתו (רוב הנושאים הם מענינים לאחר שלומדים כמות מספקת מהם).
מעתה נניח שהצרכן הוא רק ההורים לשם פשטות.
* לצרכן אין בהכרח כלים להעריך את טיב המוצר (דבר דומה מתרחש בתחום של רפואה ושל תיקון רכבים). (כשל שוק מסוג מחסור במידע מלא).
* ככל שהצרכן בור יותר, וככל שהוא עסוק יותר בעבודה - כך היכולת שלו להעריך את המוצר נמוכה יותר (חיזוק של [[מלכודת עוני]]).
* לחינוך ולהשכלה יש היבטים של מוצר ציבורי ושל השפעות חיצוניות - אני נהנה מכך שמישהו אחר מחונך ולא מפצח גרעינים בקולנוע.
* למשק כלל ולמשק הישראלי בפרט יש אינטרס לגידול אחוז גבוה של משכילים (בישראל אין כמעט משאבי טבע) - אבל שום פירמה לא תרצה לשלם בעצמה על חינוך האנשים.
* מלכודות עוני - העניים ישלמו מעט מידי על החינוך ולכן ילדיהם יקבלו חינוך נמוך מידי וגם הם יהיו עניים יותר.
* אי הופכיות בזמן וקושי לימוד על פני זמן - ללימודים בגיל צעיר יש חשיבות - רוב האנשים לא יכולים ללמוד שפה בצורה טובה בגיל מבוגר (זה לדגומה חסם כניסה לעבודה בפני האוכלוסיה הערבית בארץ )
* אי הופכיות בזמן (2) - אי אפשר ללמוד פיזיקה בלי לדעת מתמטקיה וזה לוקח זמן.
בעיות ספציפיות להצעה הזו (שהיו יכולות אולי לקטון בהקשר של תלמידי תיכון):
* חלק חשוב מהחוויה של התלמיד הוא לימוד עם בני כיתה אחרים שהוא מכיר
* גם למקום יש חשיבות - ילדי כיתה א' יסבלו אם יעברו כל בין כיתות ותלמידים שונים.
* גם ההורים שלהם יסבלו - הורים נעזרים הרבה בהורים של חברים מהכיתה - כדי לדעת מה קורה (בעיית המידע שוב), וכדי לספק ביחד שירותים (כמו איסוף מהכיתה , בילוי משותף וכו').
* להקניית השכלה יש יתרון לחומר שכבר העבירו - פעם ראשונה שמעבירים חומר היא הכי קשה. הדינאמיות כאן היא לא רק יתרון אלא גם חסרון. (וזה עוד גורם שמייקר את הלימוד)
* יש תחרות - אבל לא בטוח שהתחרות משרתת את האינטרסים של הצרכנים. במיוחד זה נכון לגבי אינטרסים ארוכי טווח יותר.
* אפשר לתת הרצאה ארוכה על ערכו של השעמום. בתרבות המערבית זה אסון. במזרח מבינים "שעמום" זה חלק מהחיים ושכדאי לדעת מה עושים בו.
* הבעיה בה' הידיעה היא הבעיה של אי-שוויון (ובעקבות זה בעיה של מלכודות עוני בחברה ומצבי תת השכלה). אי שוויון בקבלה - כי התלמידים היותר עניים לא יוכלו להכנס לבית ספר כזה - או שיכנסו מעטים על חשבון רבים, אתה מנסה קצת לברוח מזה אבל זה לא יספיק.
* יהיה גם אי שוויון (חזק) בתוך בית הספר - דבר שיוריד את איכות החיים של התלמידים העניים (מחקרים מראים שאנשים מעדיפים להוריד שכר לעצמם ולהיות במקום שויוני יותר מאשר להעלות שכר ולהיות במקום נמוך יותר - אנחנו מודדים את המעמד שלנו יחסית לסביבה הקרובה).
* מה קורה לבן עשירים שלמד 8 שעות ביום, לאחר שנתיים בהם הוא לומד בכיתה עם בני עניים שלמדו 4 שעות ביום?
* ההשערה שלי היא שתקבל תוצאות טובות יותר לכסף (מבחינת השכלה וגם חינוך ערכי) במקום שוויוני יותר
* גם בתוך הכיתה - העשירים יקבלו יחס מועדף מהמורה (מפחד יותר שהם יעזבו).
* בעיית סמכות ההורים מול המורה - התלמידים וההורים הם מול המורה - הוא צריך למצוא חן בעיניהם - זה קצת בעייתי בהקשר של חינוך. גם בהקשר של מתן ציונים והשכלה זה בעייתי. [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1136220&utm_source=gmail.com&utm_medium=email&utm_content=text&utm_campaign=Daily_mail]
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 16:44, 20 ביולי 2009 (IDT)