47,332
עריכות
שינויים
מתוך ויקיפידה
==נסיונות לבטל את הסדר הכבילה==
==נסיונות לבטל את הסדר הכבילה==
בבג"ץ קו לעובד נגד ממשלת ישראל]]<ref>[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O28/02045420.O28.htm בג"ץ 4542/02 '''עמותת קו לעובד נ. ממשלת ישראל''']</ref> שניתן ב-30 במרץ 2006, פסק השופט מיכאל חשין כי הסדר הכבילה למעביד אינו חוקי, וכי אין לקשור בין חוקיות שהיית העובד בישראל, לבין עבודתו אצל המעסיק שהזמינו. נקבע שההסדר פוגע בזכויות יסוד של העובד - בחופש הבחירה עם מי להתקשר בחוזה עבודה, בפגיעה באפשרותו לשאת ולתת על תנאי עבודתו, משכורתו, וזכויותיו. ביקורתו של השופט [[אדמונד לוי]] על ההסדר הייתה חריפה, ובין היתר כינה הסדר זה, בעקבות טענות העותרים, "מעין עבדות בגרסה מודרנית" בחסות המדינה. למדינה ניתנה ארכה בת שישה חודשים לגיבוש הסדר חדש.
חשין: "עיון בהסדר הכבילה שיצרה המדינה והשליטה אותו על עובדים זרים - עלובי נפש שנפרדו ממשפחותיהם לחודשים ואף שנים - מעלה תמיהה מהולה ברוגז, כיצד זה שבעלי סמכות בארצנו נוהגים כך בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת לחם למשפחתם?"
חשין: "עיון בהסדר הכבילה שיצרה המדינה והשליטה אותו על עובדים זרים - עלובי נפש שנפרדו ממשפחותיהם לחודשים ואף שנים - מעלה תמיהה מהולה ברוגז, כיצד זה שבעלי סמכות בארצנו נוהגים כך בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת לחם למשפחתם?"
ב"זכותון לעובד הזר"<ref>[http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/3E8413EA-F5FD-45EB-8CD7-5964EC8E4B1D/0/hebrewn.pdf זכותון לעובד הזר], באתר משרד התמ"ת</ref>, שפרסם משרד התמ"ת, נאמר "בהתאם לנוהלי משרד הפנים, עובד המבקש לעזוב או להחליף מעסיק אינו זקוק להסכמת מעסיקו הראשוני, אך עליו לדווח על כך לרשויות." עם זאת, מבהיר הזכותון, "לאחר הגעתו לישראל, לא יותר לעובד לעבור לעבוד במקצוע שונה מזה שהותר לו לעבוד בו מלכתחילה . כך, למשל, עובד המגיע לישראל לצורך מתן טיפול סיעודי, או עובד שהגיע כטבח אתני, לא יקבל רשות להחליף מעסיקים לצורך ביצוע עבודה בבנין או בתעשייה, ולהפך".
באוגוסט 2008, כשנתיים וחצי לאחר שניתן פסק-הדין בעניין הסדר הכבילה, פנו ארגוני [[זכויות אדם]] לבית-המשפט העליון בנושא, בבקשה שיקבע שהמדינה מבזה את בית-המשפט בכך שהיא מפרה את הוראות פסק-הדין [http://oded.feller.googlepages.com/KvilaBizion.pdf]. בנובמבר אותה השנה, כתב השופט לוי כי המדינה בזתה את פסק הדין של בג"ץ בכך שלא טרחה לבטל את הכבילה. "חרף חלוף השנים טרם מילאו המשיבים אחר פסק דינו של בית משפט זה, ונדמה כי מיותר להדגיש את חומרתו של עניין זה, ובעיקר את המסר שהוא משגר לבעלי דין ש"ייחוסם" פחות מזה של המשיבים", כתב השופט לוי, והוסיף כי " אנו רואים בחומרה מחדל זה עמו לא נוכל להשלים, במיוחד נוכח טענתם של העותרים כי הסדרי הכבילה מוסיפים להתקיים, ועובדים זרים מוכרזים כשוהים בלתי חוקיים ונכלאים רק משום שהחליטו לעזוב את מעסיקם."[http://elyon2.court.gov.il/files/02/420/045/O39/02045420.O39.htm].
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==