47,332
עריכות
שינויים
דף חדש: '''כבילת עובדים זרים למעביד''' הוא חוק בישראל שבו עובד זר שמגיע לישראל "שייך" למעביד בודד, אם הוא "בורח" מה...
'''כבילת עובדים זרים למעביד''' הוא חוק בישראל שבו עובד זר שמגיע לישראל "שייך" למעביד בודד, אם הוא "בורח" מהמעביד הוא נחשב לעובד בלתי חוקי ומותר לגרש אותו מהארץ.
ההצדקה לכבילת עובד למעביד היא לכאורה כדי להקטין את התופעה של מהגרי עבודה שבאים לישראל. אלא שבפועל דבר זה עובד להיפך ומספק תמריץ גדול יותר להעסקת עובדים זרים.
השפעות מדיניות זאת:
* מתגמלת בצורה בלתי הוגנת את המעסיקים.
* מעודדת מעסיקים להביא עובדים זרים ולנצל אותם.
* מעודדת את העובדים הזרים להפוך לבלתי חוקיים.
* פוגעת בציבור הרחב על ידי הגברת נורמות של ניצול עובדים, [[שחיתות]] ופשיעה.
==תקדים היסטורי==
המדיניות הנהוגה כיום בישראל להצמיד עובדים זרים למעביד יחיד גורמת לבעיות רבות. מדיניות דומה היתה נהוגה בארצות הברית החל מהתקופה בה היתה קולוניה בריטית ועד לשנות ה-60, וגם שם נגרמו בעיות דומות.
ב-1964 בוטל החוק שהיה קיים בארצות הברית אשר הצמיד את העובד הזר למעביד שהביא אותו, וחומרתן של הרבה מהבעיות שהוזכרו פחתה.<REF>הערה: המאמר מבוסס בחלקו על הרצאת אורח, של כלכלן ההגירה בארי צ'יזוויק, שהתקיימא בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002.</REF>
==רקע כללי על שוק העבודה==
התרשים מתאר גרף עם שני צירים: ציר העבודה - כמות העובדים במשק, וציר השכר - כמה שקלים כל עובד יקבל לשעת עבודה או לחודש עבודה.
העקומה הכחולה המסומנת ב Supply) S- היצע) היא עקומת היצע העבודה של העובדים. ככל שהשכר המוצא במשק גבוה יותר, יסכימו יותר אנשים לעבוד והם גם יסכימו לעבוד יותר שעות- לכן עקומה זו עולה משמאל לימין.
העקומה השניה היא העקומה הירוקה - עקומת הביקוש לעבודה מצד המעסיקים שמסומנת ב Demand) D היצע). ככל שהשכר שהם צריכים לשלם גבוה יותר הם מוכנים לקלוט פחות עובדים, לכן עקומה זו יורדת משמאל לימין.
המקום בו נחתכות עקומות ההיצע והביקוש היא נקודת שיווי המשקל. נקודה זו קובעת כמה עובדים יעבדו - הדבר מסומן בתרשים ב lo, לציון - Labor עבודה, מצד שני הנקודה מתארת מה יהיה השכר שישולם לעובדים , דבר זה מסומן ב-Wo , לציון - Wage שכר.
ההסבר הזה הוא כמובן כללי ביותר. לעובדים שונים יהיו עקומות היצע שונות, על פי גיל, השכלה, מקצוע וכו'. וגם למעסיקים שונים יהיו עקומות ביקוש שונות על פי סוג העבודה, הרווח שלהם ועוד. למרות זאת, לסקטור עבודה מסויים, ולמספר גדול של אנשים ההסבר הזה מתקרב למציאות.
עקומות הביקוש או ההיצע יכולות להשתנות בגלל סיבות רבות- כלומר תהיה תזוזה של כל העקומה כלפי מעלה או מטה, ונקודת שיווי המשקל תשתנה. לדוגמא בזמן מיתון העקומה הירוקה של הביקוש לעובדים תזוז שמאלה ולמטה
ובנקודת שיווי המשקל החדשה יועסקו פחות עובדים (האבטלה תגדל) וגם השכר ירד.
המשך המאמר יתמקד בעובדים ישראלים שכירים שמרוויחים שכר קרוב לשכר המינימום - במקצועות כמו מלונאות, סיעוד, בנייה, חקלאות או נקיון. בלשון הכלכלנים עובדים אלו נקראים עובדים עם "כישורים נמוכים" או עובדים "לא מיומנים"- היות ובהשוואה לרופאים או אנשי מחשבים יש צורך בפחות כישורים או השכלה.
==סיבות להכנסת מהגרי עבודה לשוק העבודה==
תהליך ה[[גלובליזציה]] מכתיב תכתיבים שונים למשק הישראלי. מעסיקים שמייצרים כאן נאלצים להתחרות בייבוא מצד אחד, ומצד שני ביצרנים אחרים מרחבי העולם שמתחרים איתם על ייצוא לאירופה או לארה"ב. יש כמה ברירות - לפתח מוצרים חדשניים, לסגור את העסק (כי הוא לא מרוויח), להעביר חלק מהמפעלים למדינה זרה, או להביא מהגרי עבודה.
יש גם סיבות נוספות. אם מעסיק אחד - לדוגמא חברת בנייה - מתחילה להעסיק עובדים זרים, אזי היא יכולה למכור דירות זולות יותר, לכן גם חברות בניה אחרות צריכות להעסיק עובדים זרים כדי להתחרות איתה. לכן אפשר לראות שעובדים זריםנכנסים למשק על פי ענפים שונים - בחלק מהענפים יש אחוז ניכר של עובדים זרים (בנייה) ובחלק אין כלל (תוכנה).
קל להעסיק עובדים זרים במקצועות שאינם דורשים השכלה גבוהה או הכשרה מסובכת שדורשת תקשורת מורכבת עם המעביד או הלקוח הישראלי. כמו כן ישנו הנושא הפוליטי. יבוא של מתכנים מהודו, או כלכלנים מרומניה לא יתקבל בברכה על ידי השכבות העשירות של שכירים בישראל - ולאלו יש יותר כוח פוליטי מאשר לשכירים שמקבלים שכר מינימום.
לא כל העובדים הישראלים יושפעו באותה מידה מכניסת עובדים זרים למשק. חלק מהעובדים במשרות של צווארון לבן - עובדים משכילים עם משכורות גבוהות יכולים לקבל משכרות גבוהה יותר כתוצאה מכניסת עובדים זרים עם "כישורים נמוכים". עובדים זרים יבצעו את אותה עבודה בשכר נמוך יותר, העסקים ירווחו יותר ולכן התשלום לעובדים משכילים וההוצאה על מכונות תעלה (היות ולעסק משתלם כעת יותר לקלוט עוד עובדים מיומנים או עוד מכונות כדי להגדיל את רווחיו עוד יותר - וכעת יש לו מאיפה לממן את התשלום הזה - מהסכומים שהוא חסך במשכורות לעובדים לא מיומנים). עם זאת, הבעיות שיתוארו בהמשך, יפגעו בכלל החברה בישראל ולא רק בעובדים ללא השכלה.
==השפעה כניסת מהגרי עבודה על שוק העבודה==
נתמקד כאמור בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמא מסין, תשפיע על עובדים אלו. הקו הכחול שמסומן ב-Sסין הוא עקומת היצע העבודה של הפועלים הסינים. יש מאות מיליוני סינים שמוכנים לעבוד כאן בשכר נמוך (W סין) - ולכן הקו -Sסין הוא אופקי.
המדינה מתירה לייבא כמות מסויימת של עובדים סיניים )lסין(. כל עובד מוצמד למעסיק אחד, ולכן המעביד יכול לקבוע את שכרו להיות W סין. העובד הזר אינו יכול לבחור מעסיק אחר בצורה חוקית ולכן לא יכול לקבל שכר גבוה מזה. סך כל היצע העבודה של עובדים בלתי מיומנים במשק הישראלי (זרים וישראלים) מסומן ב- 1S -הקו הסגול. הביקוש לעבודה מצד המעסיקים שמסומן בקו הירוק אינו משתנה. נקודת החיתוך בין הקו הסגול לקו הירוק מייצגת שיווי משקל חדש בשוק העבודה- ומסומנת בנקודה האדומה.
ניתן לראות שבנקודה זו נקבע שכר חדש - W1 שהוא נמוך יותר מהשכר הקודם W0. כמו כן כמות העובדים הכוללת -l1 , קטנה יותר מהחיבור של כמות העובדים הסינים lסין, עם כמות העבודים הישראלים ההתחלתית l0. פרוש
הדבר שחלק מהעובדים הישראלים פוטרו והם מובטלים שלא נקלטו חזרה בשוק עבודה זה.
לכן כניסת עובדים זרים, גורמת להורדת השכר של העובדים הישראלים הלא מיומנים ולהקטנת מספר המועסקים הישראלים. אולם המצב בישראל גרוע יותר.
שימו לב שבמשק הישראלי, העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר -W סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ Wסין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים ללא רשיון יבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת - היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.
מה התמריץ של המעסיקים לתמוך בבשיטה מוזרה כזו של הצמדת עובד למעביד, שיטה שמזכירה עבדות? התשובה נמצאת בריבוע האדום בתרשים - סך ההפרש בשכר בין W1 לבין W סין, כפול כמות העובדים הזרים - זהו סכום נכבד בן כמה מיליארדי שקלים שהמעסקים מרווחים. הרווח נוצר לא מעצם הבאת העובדים הזרים (הרווח הזה הוא ההפרש בין השכר המקורי W1 לבין השכר החדש W0 כפול כמות העובדים שיש למעסיק) אלא מעצם השיטה המעוותת של הצמדת עובד
למעביד.
תודות לסכומים האלה, נוצר אינטרס חזק של המעבידים לשמור על מבנה החוק הקיים. יש עדות מפי שר העבודה והרווחה עצמו (איפה) לגבי הסכומים האדירים שמתגלגלים בעסק יבוא העובדים הזרים, ולגבי שוחד שמשולם כדי להביא עובדים נוספים. הסיבה לתשלומי שוחד מובאת בהמשך
==השפעות כלכליות נוספות של הכבילה==
===הגדלת הביקוש לעובדים זרים===
אם העובדים הזרים בורחים מהמעביד החוקי שלהם, אזי חסרים לו עובדים זרים והוא פונה לייבא עוד עובדים זרים.
נחזור רגע לעובדים הזרים שברחו מהמעסיק המקורי שלהם אל מעסיק אחר שהבטיח להם משכורת גבוהה יותר. כיוון שהבריחה גרמה להם להיות בלתי חוקיים, וכיוון שהמשטרה אינה מתמקדת בטיפול במעבידים אלא רק בעובדים זרים לא חוקיים, קורה לא פעם שהמעביד החדש לא ישלם להם כלל, יכלא אותם, או ישכור בריונים שיכו ויפחידו אותם אם יעזו להתלונן או לדרוש את שכרם. למעשה, שום דבר לא מבטיח את קיום תשלום השכר מלבד רצונו הטוב של המעסיק החדש - והרצון הטוב הזה לא תמיד קיים.
המצב מעודד מעסיקים לעבור על החוק ומצד שני להפר את החוזה ולהעסיק עובדים בשכר קרוב לחינם - דבר שמגדיל את הביקוש לעובדים זרים זוזלים.
==עידוד מעסיקים לעבור על החוק==
כדי לשמור שהעובדים לא יברחו המעבידים נוקטים באיומים, אלימות או צעדים לא חוקיים
כמו החרמת דרכונים.
הכמות הגדולה של עובדים לא חוקיים משרתת היטב את האינטרס של המעסיקים. הם נהנים משפע של עובדים זרים זולים, שלעיתים ניתן להתחמק מלשלם להם אפילו את השכר הנמוך Wסין. כמות גדולה של עובדים לא חוקיים פירושה גם שהמשטרה אינה מטפלת בתביעות שלהם כנגד מעבידים, אלא עוצרת אותם מיידית - תהליך שמביא לעיתים קרובות לגירושם מהארץ ללא שקיבלו כל שכר עבור עמלם. כעת יכולים גם המעסיקים שמעבידים עובדים זרים חוקיים להנות מהמצב, ולגרש מהארץ עובדים שמעיזים להתלונן על תנאי השכר או העבודה.
כעת אולי ברור, מדוע בישראל יש מחזות אבסורד של ייבוא עובדים מצד אחד, וגרוש עובדים מצד שני - היבוא והגרוש משרתים את אותו אינטרס. שפע של עובדים זרים לא חוקיים דרוש כדי להרע את מצבם של העובדים החוקיים.
וההצמדה של העובד למעביד, מבטיחה שיהיו שפע של עובדים זרים לא חוקיים. המעבידים נהנים מכל העולמות.
חלק מהישראלים תומכים בגרוש, ומובן גם למה - הם רוצים לנקום בעובדים הזרים שפגעו בפרנסתם. אבל גרוש העובדים הזרים הוא חלק מקו שתכליתו להוריד עוד יותר את השכר והתנאים של העובדים הזרים בארץ - ולכן להפוך
את הבאתם לכדאית יותר, וכן להוריד את השכר של העובדים הישראלים המתחרים מולם. אילו היו מבטלים את הצמדת העובד הזר למעביד, שכר העובדים הזרים היה עולה ל - 1W וכדאיות הבאת עובדים נוספים היתה קטנה בהרבה. כמו כן התמריץ של עובד זר להפוך לבלתי חוקי היה קטן, כך שמחול השדים היה נפסק - לא היה צורך לגרש עובדים זרים היות ומלכתחילה היו מביאים פחות מהם.
===נזקים נוספים===
שחיתות ושוחד - במצב הנוכחי למעסיקים יש אינטרס לשחד פקידים, שוטרים, פוליטיקאים, עיתונאים וכל מי שיכול להשפיע על המצב - החינגה נמשכת וכספים ממנה מרפדים את האנשים הנכונים.
פגיעה בישראלים עניים - ככל שמצב העובדים הזרים גרוע יותר, כך גרוע יותר מצבן של השכבות החלשות. ככל שהשכר שמשולם להם נמוך יותר (או שלא משלמים להם כלל) הדבר מהווה תמריץ גדול יותר למעסיקים להעסיק עובד זר ולא ישראלי.
עידוד פשיעה- עוון מוליד פשע. היות ושוחד, שחיתות, רמיה, התעללות, בריונות ועוד מעלות טובות נקשרו בעובדים הזרים, הדבר מעודד תעשיית פשע שלמה שעולה כפורחת. אם לייבא עובדים זרים תוך מעבר על החוק, למה לא לייבא גם זונות, סמים, נשק וכו'? אם מותר לכלוא עובדים זרים או לשחד שוטרים, למה לא לפתוח בתי עסק לזנות? לא פלא שבד בבד עם היותה מעצמה בתחום ייבוא העובדים הזרים, ישראל מככבת בשנים האחרונות בתחומים אחרים של הפשע הבינלאומי - מסחר בבני אדם, זנות, סמים ועוד.
המצב שנוצר פוגע בסופו של דבר בכלל האוכלוסיה- חוקי מוסר העבודה מתדרדרים, האבטלה גואה, הפשע מתחזק, רשתות הברחת נשק וסמים מתארגנות, המשטרה עסוקה בגרוש ובטיפול בעובדים ששכרם נגזל במקום לטפל בעבריינים
הגדולים, הפער החברתי והכלכלי גדלים. מאות אלפי אנשים מתהלכים בתוכנו- מנותקים מבחינה תרבותית, חסרי זכויות, כבודם רמוס, מבודדים ומבוהלים. עד כדי כך שבזמן הפיגוע בדרום תל אביב עובדים זרים פחדו לקבל סיוע מכוחות ההצלה.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]
ההצדקה לכבילת עובד למעביד היא לכאורה כדי להקטין את התופעה של מהגרי עבודה שבאים לישראל. אלא שבפועל דבר זה עובד להיפך ומספק תמריץ גדול יותר להעסקת עובדים זרים.
השפעות מדיניות זאת:
* מתגמלת בצורה בלתי הוגנת את המעסיקים.
* מעודדת מעסיקים להביא עובדים זרים ולנצל אותם.
* מעודדת את העובדים הזרים להפוך לבלתי חוקיים.
* פוגעת בציבור הרחב על ידי הגברת נורמות של ניצול עובדים, [[שחיתות]] ופשיעה.
==תקדים היסטורי==
המדיניות הנהוגה כיום בישראל להצמיד עובדים זרים למעביד יחיד גורמת לבעיות רבות. מדיניות דומה היתה נהוגה בארצות הברית החל מהתקופה בה היתה קולוניה בריטית ועד לשנות ה-60, וגם שם נגרמו בעיות דומות.
ב-1964 בוטל החוק שהיה קיים בארצות הברית אשר הצמיד את העובד הזר למעביד שהביא אותו, וחומרתן של הרבה מהבעיות שהוזכרו פחתה.<REF>הערה: המאמר מבוסס בחלקו על הרצאת אורח, של כלכלן ההגירה בארי צ'יזוויק, שהתקיימא בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002.</REF>
==רקע כללי על שוק העבודה==
התרשים מתאר גרף עם שני צירים: ציר העבודה - כמות העובדים במשק, וציר השכר - כמה שקלים כל עובד יקבל לשעת עבודה או לחודש עבודה.
העקומה הכחולה המסומנת ב Supply) S- היצע) היא עקומת היצע העבודה של העובדים. ככל שהשכר המוצא במשק גבוה יותר, יסכימו יותר אנשים לעבוד והם גם יסכימו לעבוד יותר שעות- לכן עקומה זו עולה משמאל לימין.
העקומה השניה היא העקומה הירוקה - עקומת הביקוש לעבודה מצד המעסיקים שמסומנת ב Demand) D היצע). ככל שהשכר שהם צריכים לשלם גבוה יותר הם מוכנים לקלוט פחות עובדים, לכן עקומה זו יורדת משמאל לימין.
המקום בו נחתכות עקומות ההיצע והביקוש היא נקודת שיווי המשקל. נקודה זו קובעת כמה עובדים יעבדו - הדבר מסומן בתרשים ב lo, לציון - Labor עבודה, מצד שני הנקודה מתארת מה יהיה השכר שישולם לעובדים , דבר זה מסומן ב-Wo , לציון - Wage שכר.
ההסבר הזה הוא כמובן כללי ביותר. לעובדים שונים יהיו עקומות היצע שונות, על פי גיל, השכלה, מקצוע וכו'. וגם למעסיקים שונים יהיו עקומות ביקוש שונות על פי סוג העבודה, הרווח שלהם ועוד. למרות זאת, לסקטור עבודה מסויים, ולמספר גדול של אנשים ההסבר הזה מתקרב למציאות.
עקומות הביקוש או ההיצע יכולות להשתנות בגלל סיבות רבות- כלומר תהיה תזוזה של כל העקומה כלפי מעלה או מטה, ונקודת שיווי המשקל תשתנה. לדוגמא בזמן מיתון העקומה הירוקה של הביקוש לעובדים תזוז שמאלה ולמטה
ובנקודת שיווי המשקל החדשה יועסקו פחות עובדים (האבטלה תגדל) וגם השכר ירד.
המשך המאמר יתמקד בעובדים ישראלים שכירים שמרוויחים שכר קרוב לשכר המינימום - במקצועות כמו מלונאות, סיעוד, בנייה, חקלאות או נקיון. בלשון הכלכלנים עובדים אלו נקראים עובדים עם "כישורים נמוכים" או עובדים "לא מיומנים"- היות ובהשוואה לרופאים או אנשי מחשבים יש צורך בפחות כישורים או השכלה.
==סיבות להכנסת מהגרי עבודה לשוק העבודה==
תהליך ה[[גלובליזציה]] מכתיב תכתיבים שונים למשק הישראלי. מעסיקים שמייצרים כאן נאלצים להתחרות בייבוא מצד אחד, ומצד שני ביצרנים אחרים מרחבי העולם שמתחרים איתם על ייצוא לאירופה או לארה"ב. יש כמה ברירות - לפתח מוצרים חדשניים, לסגור את העסק (כי הוא לא מרוויח), להעביר חלק מהמפעלים למדינה זרה, או להביא מהגרי עבודה.
יש גם סיבות נוספות. אם מעסיק אחד - לדוגמא חברת בנייה - מתחילה להעסיק עובדים זרים, אזי היא יכולה למכור דירות זולות יותר, לכן גם חברות בניה אחרות צריכות להעסיק עובדים זרים כדי להתחרות איתה. לכן אפשר לראות שעובדים זריםנכנסים למשק על פי ענפים שונים - בחלק מהענפים יש אחוז ניכר של עובדים זרים (בנייה) ובחלק אין כלל (תוכנה).
קל להעסיק עובדים זרים במקצועות שאינם דורשים השכלה גבוהה או הכשרה מסובכת שדורשת תקשורת מורכבת עם המעביד או הלקוח הישראלי. כמו כן ישנו הנושא הפוליטי. יבוא של מתכנים מהודו, או כלכלנים מרומניה לא יתקבל בברכה על ידי השכבות העשירות של שכירים בישראל - ולאלו יש יותר כוח פוליטי מאשר לשכירים שמקבלים שכר מינימום.
לא כל העובדים הישראלים יושפעו באותה מידה מכניסת עובדים זרים למשק. חלק מהעובדים במשרות של צווארון לבן - עובדים משכילים עם משכורות גבוהות יכולים לקבל משכרות גבוהה יותר כתוצאה מכניסת עובדים זרים עם "כישורים נמוכים". עובדים זרים יבצעו את אותה עבודה בשכר נמוך יותר, העסקים ירווחו יותר ולכן התשלום לעובדים משכילים וההוצאה על מכונות תעלה (היות ולעסק משתלם כעת יותר לקלוט עוד עובדים מיומנים או עוד מכונות כדי להגדיל את רווחיו עוד יותר - וכעת יש לו מאיפה לממן את התשלום הזה - מהסכומים שהוא חסך במשכורות לעובדים לא מיומנים). עם זאת, הבעיות שיתוארו בהמשך, יפגעו בכלל החברה בישראל ולא רק בעובדים ללא השכלה.
==השפעה כניסת מהגרי עבודה על שוק העבודה==
נתמקד כאמור בשוק העובדים הלא מיומנים, ונראה כיצד כניסה של עובדים זרים - לדוגמא מסין, תשפיע על עובדים אלו. הקו הכחול שמסומן ב-Sסין הוא עקומת היצע העבודה של הפועלים הסינים. יש מאות מיליוני סינים שמוכנים לעבוד כאן בשכר נמוך (W סין) - ולכן הקו -Sסין הוא אופקי.
המדינה מתירה לייבא כמות מסויימת של עובדים סיניים )lסין(. כל עובד מוצמד למעסיק אחד, ולכן המעביד יכול לקבוע את שכרו להיות W סין. העובד הזר אינו יכול לבחור מעסיק אחר בצורה חוקית ולכן לא יכול לקבל שכר גבוה מזה. סך כל היצע העבודה של עובדים בלתי מיומנים במשק הישראלי (זרים וישראלים) מסומן ב- 1S -הקו הסגול. הביקוש לעבודה מצד המעסיקים שמסומן בקו הירוק אינו משתנה. נקודת החיתוך בין הקו הסגול לקו הירוק מייצגת שיווי משקל חדש בשוק העבודה- ומסומנת בנקודה האדומה.
ניתן לראות שבנקודה זו נקבע שכר חדש - W1 שהוא נמוך יותר מהשכר הקודם W0. כמו כן כמות העובדים הכוללת -l1 , קטנה יותר מהחיבור של כמות העובדים הסינים lסין, עם כמות העבודים הישראלים ההתחלתית l0. פרוש
הדבר שחלק מהעובדים הישראלים פוטרו והם מובטלים שלא נקלטו חזרה בשוק עבודה זה.
לכן כניסת עובדים זרים, גורמת להורדת השכר של העובדים הישראלים הלא מיומנים ולהקטנת מספר המועסקים הישראלים. אולם המצב בישראל גרוע יותר.
שימו לב שבמשק הישראלי, העובדים הישראלים מקבלים שכר W1 והעובדים הזרים שכר נמוך יותר -W סין. ההפרש הזה בשכר מהווה תמריץ כלכלי עבור העובד הזר לעזוב את המעביד החוקי שלו, לעבור לעבודה אחרת (באופן בלתי חוקי) ולהרוויח יותר מ Wסין. כמו כן, הוא מהווה תמריץ עבור מעסיקים ישראלים ללא רשיון יבוא עובדים, להעסיק עובדים זרים בשכר נמוך מ W1. אילו יכלו העובדים הזרים לבחור מעסיק, הם היו יכולים לעבור למעסיק אחר ולקבל שכר של W1. הם אינם יכולים לעשות זאת - היות ועל פי החוק הישראלי הנוכחי הם קשורים למעסיק שייבא אותם.
מה התמריץ של המעסיקים לתמוך בבשיטה מוזרה כזו של הצמדת עובד למעביד, שיטה שמזכירה עבדות? התשובה נמצאת בריבוע האדום בתרשים - סך ההפרש בשכר בין W1 לבין W סין, כפול כמות העובדים הזרים - זהו סכום נכבד בן כמה מיליארדי שקלים שהמעסקים מרווחים. הרווח נוצר לא מעצם הבאת העובדים הזרים (הרווח הזה הוא ההפרש בין השכר המקורי W1 לבין השכר החדש W0 כפול כמות העובדים שיש למעסיק) אלא מעצם השיטה המעוותת של הצמדת עובד
למעביד.
תודות לסכומים האלה, נוצר אינטרס חזק של המעבידים לשמור על מבנה החוק הקיים. יש עדות מפי שר העבודה והרווחה עצמו (איפה) לגבי הסכומים האדירים שמתגלגלים בעסק יבוא העובדים הזרים, ולגבי שוחד שמשולם כדי להביא עובדים נוספים. הסיבה לתשלומי שוחד מובאת בהמשך
==השפעות כלכליות נוספות של הכבילה==
===הגדלת הביקוש לעובדים זרים===
אם העובדים הזרים בורחים מהמעביד החוקי שלהם, אזי חסרים לו עובדים זרים והוא פונה לייבא עוד עובדים זרים.
נחזור רגע לעובדים הזרים שברחו מהמעסיק המקורי שלהם אל מעסיק אחר שהבטיח להם משכורת גבוהה יותר. כיוון שהבריחה גרמה להם להיות בלתי חוקיים, וכיוון שהמשטרה אינה מתמקדת בטיפול במעבידים אלא רק בעובדים זרים לא חוקיים, קורה לא פעם שהמעביד החדש לא ישלם להם כלל, יכלא אותם, או ישכור בריונים שיכו ויפחידו אותם אם יעזו להתלונן או לדרוש את שכרם. למעשה, שום דבר לא מבטיח את קיום תשלום השכר מלבד רצונו הטוב של המעסיק החדש - והרצון הטוב הזה לא תמיד קיים.
המצב מעודד מעסיקים לעבור על החוק ומצד שני להפר את החוזה ולהעסיק עובדים בשכר קרוב לחינם - דבר שמגדיל את הביקוש לעובדים זרים זוזלים.
==עידוד מעסיקים לעבור על החוק==
כדי לשמור שהעובדים לא יברחו המעבידים נוקטים באיומים, אלימות או צעדים לא חוקיים
כמו החרמת דרכונים.
הכמות הגדולה של עובדים לא חוקיים משרתת היטב את האינטרס של המעסיקים. הם נהנים משפע של עובדים זרים זולים, שלעיתים ניתן להתחמק מלשלם להם אפילו את השכר הנמוך Wסין. כמות גדולה של עובדים לא חוקיים פירושה גם שהמשטרה אינה מטפלת בתביעות שלהם כנגד מעבידים, אלא עוצרת אותם מיידית - תהליך שמביא לעיתים קרובות לגירושם מהארץ ללא שקיבלו כל שכר עבור עמלם. כעת יכולים גם המעסיקים שמעבידים עובדים זרים חוקיים להנות מהמצב, ולגרש מהארץ עובדים שמעיזים להתלונן על תנאי השכר או העבודה.
כעת אולי ברור, מדוע בישראל יש מחזות אבסורד של ייבוא עובדים מצד אחד, וגרוש עובדים מצד שני - היבוא והגרוש משרתים את אותו אינטרס. שפע של עובדים זרים לא חוקיים דרוש כדי להרע את מצבם של העובדים החוקיים.
וההצמדה של העובד למעביד, מבטיחה שיהיו שפע של עובדים זרים לא חוקיים. המעבידים נהנים מכל העולמות.
חלק מהישראלים תומכים בגרוש, ומובן גם למה - הם רוצים לנקום בעובדים הזרים שפגעו בפרנסתם. אבל גרוש העובדים הזרים הוא חלק מקו שתכליתו להוריד עוד יותר את השכר והתנאים של העובדים הזרים בארץ - ולכן להפוך
את הבאתם לכדאית יותר, וכן להוריד את השכר של העובדים הישראלים המתחרים מולם. אילו היו מבטלים את הצמדת העובד הזר למעביד, שכר העובדים הזרים היה עולה ל - 1W וכדאיות הבאת עובדים נוספים היתה קטנה בהרבה. כמו כן התמריץ של עובד זר להפוך לבלתי חוקי היה קטן, כך שמחול השדים היה נפסק - לא היה צורך לגרש עובדים זרים היות ומלכתחילה היו מביאים פחות מהם.
===נזקים נוספים===
שחיתות ושוחד - במצב הנוכחי למעסיקים יש אינטרס לשחד פקידים, שוטרים, פוליטיקאים, עיתונאים וכל מי שיכול להשפיע על המצב - החינגה נמשכת וכספים ממנה מרפדים את האנשים הנכונים.
פגיעה בישראלים עניים - ככל שמצב העובדים הזרים גרוע יותר, כך גרוע יותר מצבן של השכבות החלשות. ככל שהשכר שמשולם להם נמוך יותר (או שלא משלמים להם כלל) הדבר מהווה תמריץ גדול יותר למעסיקים להעסיק עובד זר ולא ישראלי.
עידוד פשיעה- עוון מוליד פשע. היות ושוחד, שחיתות, רמיה, התעללות, בריונות ועוד מעלות טובות נקשרו בעובדים הזרים, הדבר מעודד תעשיית פשע שלמה שעולה כפורחת. אם לייבא עובדים זרים תוך מעבר על החוק, למה לא לייבא גם זונות, סמים, נשק וכו'? אם מותר לכלוא עובדים זרים או לשחד שוטרים, למה לא לפתוח בתי עסק לזנות? לא פלא שבד בבד עם היותה מעצמה בתחום ייבוא העובדים הזרים, ישראל מככבת בשנים האחרונות בתחומים אחרים של הפשע הבינלאומי - מסחר בבני אדם, זנות, סמים ועוד.
המצב שנוצר פוגע בסופו של דבר בכלל האוכלוסיה- חוקי מוסר העבודה מתדרדרים, האבטלה גואה, הפשע מתחזק, רשתות הברחת נשק וסמים מתארגנות, המשטרה עסוקה בגרוש ובטיפול בעובדים ששכרם נגזל במקום לטפל בעבריינים
הגדולים, הפער החברתי והכלכלי גדלים. מאות אלפי אנשים מתהלכים בתוכנו- מנותקים מבחינה תרבותית, חסרי זכויות, כבודם רמוס, מבודדים ומבוהלים. עד כדי כך שבזמן הפיגוע בדרום תל אביב עובדים זרים פחדו לקבל סיוע מכוחות ההצלה.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]