1,732
עריכות
שינויים
חוק ההסדרים/שיתוף גופים נוספים במסגרת המאבק בפשיעה (הצגת מקור)
גרסה מ־01:05, 19 ביוני 2009
, 01:05, 19 ביוני 2009אין תקציר עריכה
__NOTOC__
__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
{{הסדרים:חזור|2009}}
{{הסדרים:חזור|קטגוריה ביטחון פנים}}
== תקציר ==
== תקציר ==
מתן סמכויות מעצר לפקחים.
מתן סמכויות מעצר לפקחים.
* {{החלטת ממשלה|4009|שיתוף גופים נוספים במסגרת המאבק בפשיעה}}
* {{החלטת ממשלה|4009|שיתוף גופים נוספים במסגרת המאבק בפשיעה}}
* סעיף 6 בהצעת חוק ההסדרים 2009
* סעיף 6 בהצעת חוק ההסדרים 2009
* סעיף 31 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010
== סעיפים קשורים ==
== כתבות מהעיתונות ==
* {{TheMarker||לא רק השוטרים יכולים: הפקחים העירוניים יוכלו לבצע מעצרים|skira20080804_61346|04/08/08}}
* {{גלובס||לא רק דו"חות: הפקחים העירוניים יורשו בקרוב לבצע מעצרים של אזרחים כאילו היו שוטרים מן המניין|1000368276|04/08/08}}
== ניתוחים והשפעות ==
הסמכת עשרות אלפי פקחים לתפקידי שיטור היא החלטה כבדת משקל, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על אמינותו של מערך שלטון החוק. הצעת ההחלטה לא נבחנה בידי הגורמים המשפטיים ברצינות מספקת, לגבי עצם האצלת הסמכות, ולא נקבעו הסייגים ההולמים להאצלת הסמכות, להפעלתה ולבקרה עליה. למרות זאת היא מובאת לחקיקה חפוזה בכנסת. כל זאת בנוסף לכך שאין להחלטה זו קשר ישיר לתקציב המדינה.
== דברי הסבר ==
== דברי הסבר ==
מתן הסמכויות כאמור נועד לסייע למשטרת ישראל בהתמודדות עם תופעת האלימות.
מתן הסמכויות כאמור נועד לסייע למשטרת ישראל בהתמודדות עם תופעת האלימות.
== סעיפים קשורים ==
=== הצעת חוק ההסדרים 2009-2010 ===
בשנים האחרונות גובר הצורך במציאת פתרונות ודרכים להפחתת הפשיעה ולמיגורה. לשם כך הוקמה הוועדה לבחינת שיטור קהילתי ומשטרה עירונית במאבק באלימות, בראשות רב-ניצב בדימוס יעקב טרנר (להלן – הוועדה), אשר בחנה כלים למאבק בתופעת האלימות.
עבודת הוועדה הצביעה על קיומן של נקודות תורפה רבות במצב הנוכחי, ביניהן העדר סמכויות אכיפה מספקות בידי פקחי הרשויות המקומיות, המצויים דרך קבע במרכזים ציבוריים שבהם מתגלות תופעות אלימות.
על כן, אחת מהמלצות הוועדה היתה להרחיב את סמכויות פקחי הרשויות המקומיות. הוועדה קבעה כי "הסמכות החשובה ביותר החסרה לפקחים, על מנת שיוכלו למלא את תפקידם כיום, היא סמכות העיכוב בשטח, שתכלול את הסמכות להביא את העצור לתחנת המשטרה". התנאים להרחבת סמכויות הפקחים גובשו במסגרת ועדה בין-משרדית נוספת בראשות רב-ניצב בדימוס שלמה אהרונישקי.
לפיכך, כדי לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות ולאפשר "גיוס" גופים ציבוריים נוספים לצורך התמודדות רציפה ויעילה עם תופעת הפשיעה, תוך שיפור איכות החיים וביטחונם האישי של התושבים, מוצע להעניק את כל הסמכויות הנתונות למאבטח בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 – גם לפקחי רשויות מקומיות, בכפוף להסמכת השר לביטחון הפנים. כמו כן, מוצע להעניק לפקח סמכות לדרוש מחשוד שעוכב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, להילוות עמו לתחנת המשטרה כדי למסרו לידי שוטר, לרבות שימוש בכוח סביר במקרה של סירוב מצד החשוד.
בהסמכה לפי התיקון המוצע יקבע השר לביטחון הפנים באילו סוגי מקומות בתחומי הרשות המקומית יהיה פקח רשאי להפעיל את סמכויותיו. פקח יעשה שימוש בסמכויותיו רק בעת מילוי תפקידו, כשהוא לבוש מדי פקח ותג זיהוי וכשיש בידו תעודת פקח. תוקף תעודת הפקח יהיה לשלוש שנים עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת.
מתן הסמכויות כאמור נועד לסייע למשטרת ישראל בהתמודדות עם תופעת האלימות.
{{חוק ההסדרים 2009}}
{{חוק ההסדרים 2009|שיתוף גופים נוספים במסגרת המאבק בפשיעה}}