שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
__NOTOC__{{הסדרים:חזור|2009}}
 
__NOTOC__{{הסדרים:חזור|2009}}
 
== תקציר ==
 
== תקציר ==
 +
רפורמה בתעריפי הנמלים
 +
* עמודים 216-217 בהצעת מדיניות 2009-2010
 
* {{החלטת ממשלה|197|רפורמה בתעריפי הנמלים|2009|05}}
 
* {{החלטת ממשלה|197|רפורמה בתעריפי הנמלים|2009|05}}
  −
== דברי הסבר ==
      
== סעיפים קשורים ==
 
== סעיפים קשורים ==
שורה 13: שורה 13:  
== ניתוחים והשפעות ==
 
== ניתוחים והשפעות ==
   −
{{חוק ההסדרים 2009}}
+
== דברי הסבר ==
 +
בפברואר 2005 בוצע צעד ראשון בקידום תחרות בענף הנמלים עת בוצעה הרפורמה במבנה הנמלים. הרפורמה כללה פירוק של רשות הנמלים, הקמת שלוש חברות נמל ממשלתיות וחברה ממשלתית נוספת, חברת פיתוח ונכסים (חנ"י). במסגרת הרפורמה נקבעו הסדרי המעבר של עובדי רשות הנמלים לחברות, והעברת נכסיה והתחייבויותיה של רשות הנמלים לחברות. וכן נחתמו על ידי המדינה, החברות וההסתדרות הסכמים המסדירים את מעבר העובדים לחברות החדשות (הסכם נפרד לכל חברה), וביניהם: הסכם למעבר העובדים לחברות החדשות, הסכם עבודה קיבוצי, הסכם להסדרת הפנסיה של העובדים, הסכמי מימון בגין הפנסיה בין חברות הנמל לחנ"י, הסכם מעבר והסכם קיבוצי לנתבים בכל חברה, הסכם למתן רשת ביטחון על ידי חברת הנכסים לחברות הנמל אשר מבטיח העמדת הלוואות של חנ"י לחברות הנמל במקרה של פגיעה בהכנסות ותזרים המזומנים של חברות הנמל, הסכם ביניים ל-180 יום להעמדת מקרקעין על ידי חנ"י לחברות הנמל והסכם לפרישת עובדים.
 +
 
 +
אחד המרכיבים שלא נכללו ברפורמה בשנת 2005 הנו שינוי מבנה התעריפים בנמלים אשר הוצא מהרפורמה בשל מורכבותו. מבנה התעריפים הקיים אינו תומך בניהול יעיל ותחרותי של נמלי הים וזאת כיוון שהתעריפים הנוכחיים אינם משקפים את עלות מתן השירות וישנם סבסודים צולבים משמעותיים בין שירותים שונים ובין היבואנים ליצואנים. השלמת הרפורמה חשובה הן כדי לאפשר ניהול יעיל ותחרותי של חברות הנמל והן בכדי לאפשר הקצת מקורות לפיתוח הנמלים. בנוסף הסדרת מבנה התעריפים והסדרת דמי השימוש המשולמים על ידי חברות הנמל לחברת נמלי ישראל נדרשת לקידום הפרטת חברות הנמל, המקודמת בהתאם למתווה ההפרטה משנת 2005. (תחילת הנפקת חברות הנמל אשדוד וחיפה, וכן הפרטת חברת נמל אילת, כבר בשנת 2010). קידום התחרות בענף הנמלים עתיד לתרום להתייעלות חברות הנמלים אשר יכול להביא לשיפור בתפוקות, קיצור זמני שהיית אוניות, והעלאת רמת השירות הניתן בחברות.
 +
 
 +
צוות בין-משרדי משותף למשרדי התחבורה, האוצר, רשות הספנות והנמלים ורשות החברות הממשלתיות גיבש מודל תעריפים חדש ושינוי בדמי השימוש המשולמים על ידי החברות שהחלתו המלאה נפרסת בהדרגה על פני עשור. המודל הוצג למשתמשים בהובלה הימית ולחברות הממשלתיות בשני סבבים שונים ועודכן, ככל שהיה נדרש לדעת הצוות, בהתאם להערות הגופים. העקרונות בבסיס המודל שהציע הצוות הנם קביעת תעריפים אשר ישקפו ככל הניתן את עלות מתן השירות הניתן בנמל, ביטול סיבסודים צולבים קיימים הן בין שירותים שונים והן בין היבוא ליצוא, וכן שמירה על יציבותן הפיננסית של חברות הנמל לצד מתן אפשרות להקצאת מקורות לפיתוח הנמלים.
 +
 
 +
כיום, בעקבות המשבר הכלכלי ועל מנת לבסס את מודל התעריפים החדש על נתונים מעודכנים ככל הניתן נדרשות התאמות שונות של המודל. התאמות אלו כוללות: עדכון נתוני תנועת מטענים בפועל לשנת 2008, עדכון תחזית תנועת המטענים לשנים הבאות הנגזרת מהמצב הכלכלי בארץ ובעולם ובמקביל התאמת דמי השימוש המשולמים לחברת נמלי ישראל על ידי חברות הנמל על מנת לשמור על איתנותן הפיננסית של החברות. לאחר עדכון המודל בכוונת הצוות הבין-משרדי להציגו פעם נוספת להערות המשתמשים והחברות הממשלתיות.
 +
 
 +
בשל מרכזיות הנמלים בסחר החוץ של מדינת ישראל (מעל 98% מכמות המטענים המשונעים ל/מחו"ל) והחשיבות הרבה שבהשלמת הרפורמה בתעריפים בהקדם האפשרי מוצע להטיל על שרי התחבורה והאוצר לתקן את צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי שירותי נמל) ואת צו רשות הספנות והנמלים (קביעת דמי שימוש משתנים ראויים שתשלם חברת נמל לחברת הפיתוח והנכסים) עד ליום 1.9.2009 כך שתחולת מודל התעריפים החדש תהא לא יאוחר מיום 1.1.2010.
 +
 
 +
{{חוק ההסדרים 2009|רפורמה בתעריפי הנמלים}}
1,732

עריכות