שינויים

נוספו 1,131 בתים ,  14:51, 31 במרץ 2009
שורה 17: שורה 17:     
==נישה בהקשרים אחרים==
 
==נישה בהקשרים אחרים==
===נישה בתאוריה המדעית===
+
===נישה בתחום מזג האוויר===
נישה בניסוי מדע היא אוסף של תנאים (פיזיקלים, כימים ו\או וביולוגיים) המאפשרים בחינה של חוקיות מסויימת. כך לדוגמה בתנאים של ריק, ניתן להבחין בחוק של ניוטון לגבי כך שחפץ שואף לשמור על מהירות קבועה, בסביבות אחרות שבהן החיכוך גבוה יותר קשה יותר ויותר להבחין בתופעה זו.
+
נישה אקלימית היא אוסף של תנאי אקלים או מזג אוויר שמאפשרים לתופעת מזג אוויר מסויימת להתקיים. לדוגמה הוריקן או ציקלון צריך מזג אוויר חם, מעל מקווה מים גדול מספיק. כאשר משתנים התנאים החיצוניים, הוא אינו מסוגל יותר להמשיך ולהתקיים, אם בגלל שאין לו מספיק אנרגיית חום (כאשר מזג האוויר מתקרר) כדי להחזיק אותו, או כאשר הוא מגיע למבנה יבשתי גדול מספיק (אובדן חומרי הגלם המפרנסים את ההוריקן).  
 
  −
הגדרה חלופית שמתייחסת לפן התאורטי יותר היא אוסף של  תצפיות והיקשים שמאפשרים לחוקיות מסויימת להראות נכונה. כך לדוגמה חוקי הפיזיקה האריסטוטלית (עצם שואף לעצור) נראים נכונים כל עוד אנו נמצאים בתת קבוצה של תצפיות. הוספת תצפיות על עצמים בריק, או מדידה מדוייקת יותר של מהירות (שינוי קנה המידה) תגרום לכך שה"נישה" של אותה תאוריה תתערער. באותו אופן, מעבר לתצפיות בתחומים של מהירויות גבוהות, מערערת את הפיזיה הניוטונית ומעבירה אותנו לתורת היחסות של איינשטיין.
  −
 
  −
מצד שני, לצרכים פרקטיים, ניתן להגיד שבחיי יום יום , או בתחומי מדע אחרים (כמו כימיה או ביולוגיה) אנו משתמשים ברוב הפעמים בפיזיקה אריסטוטלית או ניוטונית - מבצעים קירוב טוב מספיק של הפיזיקה כך שהוא מתאים לצרכים שלנו.  
      
===בפיזיקה ובכימיה===
 
===בפיזיקה ובכימיה===
 
נישה בפיזיקה היא אוסף התנאים הפיזיקליים המאפשרים לכוח פיזיקלי מסויים לשנות את המיקום היחסי של מאסה או אנרגיה. ניתן להגדיר זאת גם כמקום בו שיווי המשקל עם כוחות אחרים מופר. לחלופין אפשר להסתכל על שיווי משקל פיזיקלי כעל נישה פיזיקלית.  
 
נישה בפיזיקה היא אוסף התנאים הפיזיקליים המאפשרים לכוח פיזיקלי מסויים לשנות את המיקום היחסי של מאסה או אנרגיה. ניתן להגדיר זאת גם כמקום בו שיווי המשקל עם כוחות אחרים מופר. לחלופין אפשר להסתכל על שיווי משקל פיזיקלי כעל נישה פיזיקלית.  
   −
בכימיה ניתן להגדיר זאת כאוסף התנאים הפיזקליים והכימיים המאפשרים לאוסף מולוקלות להתקיים. כך לדוגמה תמיסה מסויימת שבה מולקולות בכמויות קבועות (שלמעשה עוברות בקצבים קבועים תגובות כימיות זו עם זו כך שכמות הכוללות של המולקולות היא קבועה). דבר זה מתאפשר בטמפרטורה מסויימת. ניתן להסתכל גם על תגובה כימית שאין בה שיווי משקל סטטי אלא שיווי משקל דינאמי (קצב קבוע של שינוי, או תאוצה קבוע של שינוי) כעל דבר שיכול להתקיים רק בשיוי משקל.  
+
בכימיה ניתן להגדיר זאת כאוסף התנאים הפיזקליים והכימיים המאפשרים לאוסף מולוקלות להתקיים במצב צבירה מסויים. כך לדוגמה תמיסה מסויימת שבה מולקולות בכמויות קבועות (שלמעשה עוברות בקצבים קבועים תגובות כימיות זו עם זו כך שכמות הכוללות של המולקולות היא קבועה). דבר זה מתאפשר בטמפרטורה מסויימת, ברמת חומציות מתאימה, בלחץ אטמוספרי מסויים, בהעדר נוכחות של חומרים אחרים וכו'.  
 +
 
 +
ניתן להסתכל גם על תגובה כימית (או אוסף תגובות כאלה) כעל נישה. בתגובה זו אין שיווי משקל סטטי אלא שיווי משקל דינאמי (קצב קבוע של שינוי, או תאוצה קבוע של שינוי).  
   −
כאשר פיזיקאי מכין ניסוי פיסיקלי, או כימיאי מכין מערכת לסינתוז חומרים, או כאשר יש סינתוז של חלבונים בתוך התא נין להגיד כי כל אלה הן נישות שבהן תהליכים אלה מתקיימים. אוסף המולקלות, לדוגמה במקרה הכימי הוא המבנה המסודר שקיומו מתאפשר תודות לנישה הכימית.  
+
כאשר פיזיקאי מכין ניסוי פיסיקלי, או כימיאי מכין מערכת לסינתוז חומרים, או כאשר תא-חי או חד-תא מבצע סינתוז של חלבונים, ניתן להגיד כי כל אלה הן נישות שבהן תהליכים אלה מתקיימים. אוסף המולקלות, לדוגמה במקרה הכימי הוא המבנה המסודר שקיומו מתאפשר תודות לנישה הכימית.  
    
===נישה בביולוגיה===
 
===נישה בביולוגיה===
 +
מלבד המקרה של נישה אקולוגית. ניתן להגדיר נישה ביולוגית ליצור בודד.
 +
 
נישה בביולוגיה היא תנאים חיצוניים ופנימיים לגוף המאפשרים קיום של הומאוסטזה.  
 
נישה בביולוגיה היא תנאים חיצוניים ופנימיים לגוף המאפשרים קיום של הומאוסטזה.  
   שורה 46: שורה 46:     
כאשר התנאים החיצוניים מאפשרים הומאוסטזה עבור מספיק יצורים חיים מאותו מין, אנו מקבלים התלכדות בין מונח זה לבין נישה אקולוגית.  
 
כאשר התנאים החיצוניים מאפשרים הומאוסטזה עבור מספיק יצורים חיים מאותו מין, אנו מקבלים התלכדות בין מונח זה לבין נישה אקולוגית.  
 +
 +
===נישה בתאוריה המדעית===
 +
נישה בניסוי מדע היא אוסף של תנאים (פיזיקלים, כימים ו\או וביולוגיים) המאפשרים בחינה של חוקיות מסויימת. כך לדוגמה בתנאים של ריק, ניתן להבחין בחוק של ניוטון לגבי כך שחפץ שואף לשמור על מהירות קבועה, בסביבות אחרות שבהן החיכוך גבוה יותר קשה יותר ויותר להבחין בתופעה זו.
 +
 +
הגדרה חלופית שמתייחסת לפן התאורטי יותר היא אוסף של  תצפיות והיקשים שמאפשרים לחוקיות מסויימת להראות נכונה. כך לדוגמה חוקי הפיזיקה האריסטוטלית (עצם שואף לעצור) נראים נכונים כל עוד אנו נמצאים בתת קבוצה של תצפיות. הוספת תצפיות על עצמים בריק, או מדידה מדוייקת יותר של מהירות (שינוי קנה המידה) תגרום לכך שה"נישה" של אותה תאוריה תתערער. באותו אופן, מעבר לתצפיות בתחומים של מהירויות גבוהות, מערערת את הפיזיה הניוטונית ומעבירה אותנו לתורת היחסות של איינשטיין.
 +
 +
מצד שני, לצרכים פרקטיים, ניתן להגיד שבחיי יום יום , או בתחומי מדע אחרים (כמו כימיה או ביולוגיה) אנו משתמשים ברוב הפעמים בפיזיקה אריסטוטלית או ניוטונית - מבצעים קירוב טוב מספיק של הפיזיקה כך שהוא מתאים לצרכים שלנו.
 +
 
===נישות בטכנולוגיה ===
 
===נישות בטכנולוגיה ===
 
אוסף הטכנולוגיות והתנאים החברתיים והסביבתיים שמאפשרים לטכנולוגיה מסויימת להתקיים. כך לדוגמה מחשב נייח לא יכול להתקיים בסביבה ללא אוויר, בטווח טמפרטורה לא מתאים או ללא חשמל. מחשב נייד יכול להתקיים בנישה פיזיקלית רחבה יותר יחסית למחשב נייד , אבל גם הוא לדגומה צריך חשמל כדי להמשיך ולעבוד.  
 
אוסף הטכנולוגיות והתנאים החברתיים והסביבתיים שמאפשרים לטכנולוגיה מסויימת להתקיים. כך לדוגמה מחשב נייח לא יכול להתקיים בסביבה ללא אוויר, בטווח טמפרטורה לא מתאים או ללא חשמל. מחשב נייד יכול להתקיים בנישה פיזיקלית רחבה יותר יחסית למחשב נייד , אבל גם הוא לדגומה צריך חשמל כדי להמשיך ולעבוד.  
שורה 62: שורה 70:  
בהמשך הטענה שפרבור הוא מעין נישה טכנולוגית עבור הטכנולוגיה של המכונית אפשר לעבור לאדריכלות ותכנון עירוני.  
 
בהמשך הטענה שפרבור הוא מעין נישה טכנולוגית עבור הטכנולוגיה של המכונית אפשר לעבור לאדריכלות ותכנון עירוני.  
   −
הטענה שפתרונות באדריכלות ובתכנון עירוני הם תלויי נישה הועלתה כבר על ידי אחרים. בלוגר בתפוז שעוסק בנושא טען שאין לבחון מבנים רק על סמך התפקוד והמבנה הפנימי שלהם אלא גם לפי ההתאמה שלהם לסביבה. כך לדוגמה מבנה יכול להיות מוצלח (או לפחות מוצלח יותר) בסביבה אחת, ובלתי מוצלח בסביבה עירונית אחרת. לטענתו, מבנים גדולים, אינם בלתי מוצלחים בפני עצמם, אלא הם כאלה משום שלעיתים קרובות הם נבנים בצורה שלא מנסה להתשלב עם הסביבה שלהם.  
+
הטענה שההצלחה של פתרונות באדריכלות ובתכנון עירוני הם תלויי נישה הועלתה כבר על ידי אחרים. בלוגר בתפוז שעוסק בנושא טען שאין לבחון מבנים רק על סמך התפקוד והמבנה הפנימי שלהם אלא גם לפי ההתאמה שלהם לסביבה. כך לדוגמה מבנה יכול להיות מוצלח (או לפחות מוצלח יותר) בסביבה אחת, ובלתי מוצלח בסביבה עירונית אחרת. לטענתו, מבנים גדולים (כמו התחנה המרכזית החדשה בתל אביב), אינם בלתי מוצלחים בפני עצמם, אלא הם כאלה משום שלעיתים קרובות הם נבנים בצורה שלא מנסה להשתלב עם הסביבה שלהם.  
    
===נישות למוסדות ולאידאולוגיות===
 
===נישות למוסדות ולאידאולוגיות===
שורה 76: שורה 84:     
אידאלוגיות משתפשטות ולפעמים גם מצליחות לתפקד על רקע תנאים חברתיים טכנולוגיים ואו פיזקלייים שמאפשרים להם את זה. כך לדוגמה קשה לקיים דמוקרטיה במציאות שבה חלק גדול מהחברה אינו יודע לקרוא, עסוק רוב הזמן בפרנסה, או שבה יש אי שוויון גדול. קשה לקיים דמוקרטיה ללא שמירה על זכויות אזרח (ולכן קיים המושג דמוקרטיה ליברלית). מסיבה זו יש טענה שדמוקרטיה אינה רק שיטת משטר אלא גם תרבות, וניתן להוסיף שהדבר גם דורש זמן פנוי מצד התושבים. הצמיחה של פאשיזם קלה יותר כאשר יש אי שוויון גדל, קושי כלכלי , טכנולוגיות של תקשורת המונים , טכנולוגיה של שימוש בתעמולה ותנאים חברתיים לקבלת תעמולה זו, ועוד.  
 
אידאלוגיות משתפשטות ולפעמים גם מצליחות לתפקד על רקע תנאים חברתיים טכנולוגיים ואו פיזקלייים שמאפשרים להם את זה. כך לדוגמה קשה לקיים דמוקרטיה במציאות שבה חלק גדול מהחברה אינו יודע לקרוא, עסוק רוב הזמן בפרנסה, או שבה יש אי שוויון גדול. קשה לקיים דמוקרטיה ללא שמירה על זכויות אזרח (ולכן קיים המושג דמוקרטיה ליברלית). מסיבה זו יש טענה שדמוקרטיה אינה רק שיטת משטר אלא גם תרבות, וניתן להוסיף שהדבר גם דורש זמן פנוי מצד התושבים. הצמיחה של פאשיזם קלה יותר כאשר יש אי שוויון גדל, קושי כלכלי , טכנולוגיות של תקשורת המונים , טכנולוגיה של שימוש בתעמולה ותנאים חברתיים לקבלת תעמולה זו, ועוד.  
      
התפקוד התקין וארוך הטווח של מוסדות כמו  שוק, מדינה, דת (או אידאולוגיה), פירמות (ותאגידים), כסף, בנקים, דמוקרטיה ואקדמיה , אומר שלמוסדות אלה (כמו גם לתהליכים כמו צמיחה כלכלית) יכולה להיות תרומה לאנשים, כאשר מתקימים התנאים שבהם המוסדות האלה מאפשרים זרימה נכונה של מידע או מוצרים בתוך החברה.  
 
התפקוד התקין וארוך הטווח של מוסדות כמו  שוק, מדינה, דת (או אידאולוגיה), פירמות (ותאגידים), כסף, בנקים, דמוקרטיה ואקדמיה , אומר שלמוסדות אלה (כמו גם לתהליכים כמו צמיחה כלכלית) יכולה להיות תרומה לאנשים, כאשר מתקימים התנאים שבהם המוסדות האלה מאפשרים זרימה נכונה של מידע או מוצרים בתוך החברה.  
שורה 88: שורה 95:  
מערכות ומוסדות חברתיים רבים , ללא בקרות מתאימות שמשאירות אותם בתחום של נישה מוסדית נכונה , ילכו לתפקוד חולני (שבו יש פגיעה ללא צורך באנשים ) או לתפקוד פתולוגי (שבו מתערער עצם הקיום של המוסד או שהוא גורם להפסקת הקיום של מוסד שבתוכו המוסד שוכן). הבקרות יכולות להיות חיצוניות (מוסדות אחרים) או פנימיות למוסד - אבל אי אפשר לצפות שהבקרות האלה יתפקדו בכל מקרה ובאופן תמידי. כאשר נמצאים במצב פנימי מסויים, או בתנאים סביבתיים מסויימים או בשילוב שלהם, הבקרות לא יצליחו להחזיר את המערכת לשיווי משקל או לייצב את הנישה ותתרחש קריסה.  
 
מערכות ומוסדות חברתיים רבים , ללא בקרות מתאימות שמשאירות אותם בתחום של נישה מוסדית נכונה , ילכו לתפקוד חולני (שבו יש פגיעה ללא צורך באנשים ) או לתפקוד פתולוגי (שבו מתערער עצם הקיום של המוסד או שהוא גורם להפסקת הקיום של מוסד שבתוכו המוסד שוכן). הבקרות יכולות להיות חיצוניות (מוסדות אחרים) או פנימיות למוסד - אבל אי אפשר לצפות שהבקרות האלה יתפקדו בכל מקרה ובאופן תמידי. כאשר נמצאים במצב פנימי מסויים, או בתנאים סביבתיים מסויימים או בשילוב שלהם, הבקרות לא יצליחו להחזיר את המערכת לשיווי משקל או לייצב את הנישה ותתרחש קריסה.  
   −
אידאולוגיה או דת או מוסד חברתי כלשהו מצליח לשרוד זמן רב יותר אם הן גמיש יותר, מכיל מנגנונים פנימיים לשינוי ולהסתגלות לשינוי הנישה החברתית , תוך שמירה על מבנה מסודר פנימי כלשהו. כך לדוגמה היהדות הצליחה להסתגל למספר שינויים - החל במעבר מחברה נוודית לחברה חקלאית, דת לאום, תקופת גלות, ושינויים טכנולוגיים נוספים כמו התעוש. בשלבים שונים של היהדות ניתן דגש להיבטים שונים שלה ודבר זה כנראה איפשר ליהדות לשרוד בעוד תרבויות או דתות אחרות שהיו סביבה (כמו החברה האשורית, ההלניסטית, הפאודלית ועוד) הלכו לעולמן.  
+
אידאולוגיה או דת או מוסד חברתי כלשהו מצליח לשרוד זמן רב יותר אם הן גמיש יותר, מכיל מנגנונים פנימיים לשינוי ולהסתגלות לשינוי הנישה החברתית , תוך שמירה על מבנה מסודר פנימי כלשהו. כך לדוגמה היהדות הצליחה להסתגל למספר שינויים - החל במעבר מחברה נוודית לחברה חקלאית, דת לאום, תקופת גלות, ושינויים טכנולוגיים נוספים כמו התעוש. בשלבים שונים של היהדות ניתן דגש להיבטים שונים שלה ודבר זה כנראה איפשר ליהדות לשרוד בעוד תרבויות או דתות אחרות שהיו סביבה (כמו החברה האשורית, ההלניסטית, הפאודלית ועוד) הלכו לעולמן.
 +
 
 
==דיון==
 
==דיון==
 
<comments /><div class='comment'>
 
<comments /><div class='comment'>