שורה 39: |
שורה 39: |
| המאמץ הברור ביותר לקדם את יישום מודל השוק הקהילתי לקנה המידה של מדינה נעשה על ידי [[מילטון פרידמן]], בתגובה למדיניות הממשלתית שניסתה להתמודד עם נזקי [[השפל הגדול]], עיקר תורתו של פרידמן מופיעה בספרו '''[[קפיטליזם וחירות]]'''. לפי פרידמן, מתקיימים בארה"ב התנאים המבטיחים את [[:קטגוריה:יעילות|יעילות]] השוק ברמה הלאומית: מספר גדול מספיק של יצרנים, שאינם מסוגלים להשפיע על המחיר; [[חסמי כניסה]] נמוכים; ניגוד אינטרסים בין צרכנים ויצרנים; מידע זמין לצרכים ויכולת להשוות בין יצרנים שונים ומחוייבות כללית למנגנון השוק. מציאות שכזו מאפשר לכל השחנים הכלכליים להיכנס לפי בחירה לעסקאות כלכליות ללא כפיה, ובמשתמע כל עסקה ששחקן בוחר בה היא בהכרח טובה לו. בנוסף, בגרר הביזו המערכת מספקת גם תשתית לחופש פוליטי. | | המאמץ הברור ביותר לקדם את יישום מודל השוק הקהילתי לקנה המידה של מדינה נעשה על ידי [[מילטון פרידמן]], בתגובה למדיניות הממשלתית שניסתה להתמודד עם נזקי [[השפל הגדול]], עיקר תורתו של פרידמן מופיעה בספרו '''[[קפיטליזם וחירות]]'''. לפי פרידמן, מתקיימים בארה"ב התנאים המבטיחים את [[:קטגוריה:יעילות|יעילות]] השוק ברמה הלאומית: מספר גדול מספיק של יצרנים, שאינם מסוגלים להשפיע על המחיר; [[חסמי כניסה]] נמוכים; ניגוד אינטרסים בין צרכנים ויצרנים; מידע זמין לצרכים ויכולת להשוות בין יצרנים שונים ומחוייבות כללית למנגנון השוק. מציאות שכזו מאפשר לכל השחנים הכלכליים להיכנס לפי בחירה לעסקאות כלכליות ללא כפיה, ובמשתמע כל עסקה ששחקן בוחר בה היא בהכרח טובה לו. בנוסף, בגרר הביזו המערכת מספקת גם תשתית לחופש פוליטי. |
| | | |
− | המודל אליו התנגד פרידמן והמתואר בחיבוריו הוא מודל של כלכלה ריכוזית מתוכננת, כמו בברית המועצות. אין זה מקרה שזהו המודל הנגדי שפרידמן בחר, מכיוון שהאמין שכל כפיה מרכזית על הכלכלה תוביל למציאות שכזו. כל התעבות ממשלתית היא "ניסיון לגרום לאנשים לוותר על האינטרסים שלהם לטובת אינטרס כללי מעורפל ולא ברור; |הו ניסיון להתנגד לכוח היצירתי שבאדם". | + | המודל אליו התנגד פרידמן והמתואר בחיבוריו הוא מודל של כלכלה ריכוזית מתוכננת, כמו בברית המועצות. אין זה מקרה שזהו המודל הנגדי שפרידמן בחר, מכיוון שהאמין שכל כפיה מרכזית על הכלכלה תוביל למציאות שכזו. כל התערבות ממשלתית היא "ניסיון לגרום לאנשים לוותר על האינטרסים שלהם לטובת אינטרס כללי מעורפל ולא ברור; הוא ניסיון להתנגד לכוח היצירתי שבאדם". |
| + | |
| + | ביקורת רבה הושמעה ונכתבה כנגד המודל של פרידמן, אבל ניתן למצוא נקודות בעייתיות במודל גם מבלי להיעזר בכך: |
| | | |
− | ביקורת רבה הושמעה ונכתבה כנגד המודל של פרישמן, אבל ניתן למצוא נקודות בעייתיות במודל גם מבלי להיעזר בכך:
| |
| *פרידמן הוא פוזיטיביסט ומאמין שהמושגים של המחקר צריכים להיות מוגדרים באופן ברור כך שהוחקר יוכל לדעת האם מצב נצפה מתאים להגדרתו של מושג מסויים. מושג החירות הוא מרכזי להגות של פרידמן, אבל הוא לא מגדיר אותו במפורש. זאת, כאשר מושג החירות הוא מושג מאוד שנוי במחלוקת בהוגות הפוליטית. לדוגמה: פרידמן טוען שלצרכן יש את החופש לבחור מבין מוצרים שונים ולשעובד יש את החופש לבחור בין מעסיקים שונים, ושני אלה הם ביטויים זהים של חופש. לעומתו, הוגה סוציאליסטי ייטען שמהעובד נשלל החופש לעבוד במקום בוא הוא שותף לניהול יחד עם העובדים האחרים והעובד למעשה מחוייב להכפיף עצמו תחת מעסיק. | | *פרידמן הוא פוזיטיביסט ומאמין שהמושגים של המחקר צריכים להיות מוגדרים באופן ברור כך שהוחקר יוכל לדעת האם מצב נצפה מתאים להגדרתו של מושג מסויים. מושג החירות הוא מרכזי להגות של פרידמן, אבל הוא לא מגדיר אותו במפורש. זאת, כאשר מושג החירות הוא מושג מאוד שנוי במחלוקת בהוגות הפוליטית. לדוגמה: פרידמן טוען שלצרכן יש את החופש לבחור מבין מוצרים שונים ולשעובד יש את החופש לבחור בין מעסיקים שונים, ושני אלה הם ביטויים זהים של חופש. לעומתו, הוגה סוציאליסטי ייטען שמהעובד נשלל החופש לעבוד במקום בוא הוא שותף לניהול יחד עם העובדים האחרים והעובד למעשה מחוייב להכפיף עצמו תחת מעסיק. |
| + | |
| *בעיה נוספת נעוצה בקשר בין כלכלה ופעולה פוליטית כפי שפרידמן תופס אותו. לפי פרידמן, החופש הפוליטי שהשוק נותן הוא החופש של קבוצות לחץ להתאגץ ולבוע בתביעות אל הממשל. במובן זה, גם העסקים הגדולים וגם ואזרחים הנפגעים מהשוק עצמו יכולים להתאגד ולהטות את השוק - כאשר הם פועלים לפי האינטרסים שלהם לטווח הקצר אך פוגעים באינטרס הכללי לטווח הארוך. פעולות מסוג כזה הן המתאימות להגדרה של פרידמן לחופש, אך סותרות את ההגיון של התיאוריה שלו. | | *בעיה נוספת נעוצה בקשר בין כלכלה ופעולה פוליטית כפי שפרידמן תופס אותו. לפי פרידמן, החופש הפוליטי שהשוק נותן הוא החופש של קבוצות לחץ להתאגץ ולבוע בתביעות אל הממשל. במובן זה, גם העסקים הגדולים וגם ואזרחים הנפגעים מהשוק עצמו יכולים להתאגד ולהטות את השוק - כאשר הם פועלים לפי האינטרסים שלהם לטווח הקצר אך פוגעים באינטרס הכללי לטווח הארוך. פעולות מסוג כזה הן המתאימות להגדרה של פרידמן לחופש, אך סותרות את ההגיון של התיאוריה שלו. |
| | | |
שורה 94: |
שורה 96: |
| | | |
| התיאוריה של גלברייט מחדירה לראשונה לתוך הכלכלה את מושג הכוח, שמקורו בפוליטיקה, ומערערת הנחות יסוד רבות של התיאוריות של פרידמן וסמואלסון. בכך, היא מהווה התקדמות משמעותית. ואולם, גם בתיאוריה זו קיימות בעיות. | | התיאוריה של גלברייט מחדירה לראשונה לתוך הכלכלה את מושג הכוח, שמקורו בפוליטיקה, ומערערת הנחות יסוד רבות של התיאוריות של פרידמן וסמואלסון. בכך, היא מהווה התקדמות משמעותית. ואולם, גם בתיאוריה זו קיימות בעיות. |
| + | |
| + | * בהדגישו את כוחה של המערכת הבירוקטית/טכנוקרטית, מפחית גלברייט מכוחם של בעלי ההון, המתנגדים באופן טבעי לסוציאליזם עליו הוא ממליץ. |
| + | |
| + | * גלברייט רואה את הטכנוקרטיה כהתפתחות טבעית ומתחייבת של התפתחות הטכנולוגיה. ואולם, אין הרכח שכל התקדמות טכנולוגית תגיע לשלב זה. אם מקבלים רעיון זה, עולה הצורך לבדוק באופן היסטורי מדוע התפתחה בארה"ב הצורה הזו של שליטה טכנולוגית, הכוללת תאגידים פרטיים גדולים, עבודה לפי שעה תלולת גדולה של העובדים וכו'. |
| + | |
| + | * למרות ההתקדמות בניפוץ המיתוס של האוטונומיה הצרכנית, גלברייט לא עוסק בדטרמיניזם העמוק של הצרכן בקפיטליזם התאגידי. (הערה: לא ברור למה הכוונה. -[[משתמש:Yjonas83|יונתן]].) |
| + | |
| + | * כמו קודמיו, גלברייט נוטה להתרכז ביחסים הכלכליים בין מוכרים וקונים, ולהזניח את העיסוק ביחסים הכלכליים בין עובדים ומקום העבודה. |
| + | |
| + | ===הפוליטיזציה של יחסי הייצור=== |