815
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
# '''המאבק לביטחון''' - חוסר יציבות והזמנים הקשים, השפל הגדול, עידן הכלכלנים, סגפלציה והתפשטות מדינתית-תאגידית, כלכלת החוב, המעגל הסגור.
# '''המאבק לביטחון''' - חוסר יציבות והזמנים הקשים, השפל הגדול, עידן הכלכלנים, סגפלציה והתפשטות מדינתית-תאגידית, כלכלת החוב, המעגל הסגור.
# '''אי-שיוויון: הדרך האמריקנית''' - מימדי אי שיוויון, נטל אי השיוויון, התנצלויות על אי שיוויון: התיאוריה הפונקיונאליסטית, תיאוריות אלטרנטיביות של אי שיוויון, עוני ורפורמות ליברליות.
# '''אי-שיוויון: הדרך האמריקנית''' - מימדי אי שיוויון, נטל אי השיוויון, התנצלויות על אי שיוויון: התיאוריה הפונקיונאליסטית, תיאוריות אלטרנטיביות של אי שיוויון, עוני ורפורמות ליברליות.
# '''הטבע והטלים הגדול ביותר''' - מודל השוק וניהול הסביבה, חלופות ייצור ועדיפות התאגידים, הסביבה והפועל, חיי העבודה ותמריצים, אי שיוויון ושירותי רווחה, הכרח סביבתי וריאליזם פוליטי.
# '''הטבע והטפיל הגדול ביותר''' - מודל השוק וניהול הסביבה, חלופות ייצור ועדיפות התאגידים, הסביבה והפועל, חיי העבודה ותמריצים, אי שיוויון ושירותי רווחה, הכרח סביבתי וריאליזם פוליטי.
# '''פוליטיקה של עבודה''' - ניפוץ מיתוס העובד השמח, מודלים של עבודה, התפשטות הטיילוריזם, תחזיות לרופורמות בתחום העבודה.
# '''פוליטיקה של עבודה''' - ניפוץ מיתוס העובד השמח, מודלים של עבודה, התפשטות הטיילוריזם, תחזיות לרופורמות בתחום העבודה.
# '''משבר המדינה''' - התסמינים והמחלה, הכלכלה המשותקת, מדינת הרווחה, שחיקת הליברליזם, הרעיון הסוציאליסטי.
# '''משבר המדינה''' - התסמינים והמחלה, הכלכלה המשותקת, מדינת הרווחה, שחיקת הליברליזם, הרעיון הסוציאליסטי.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.amazon.com/Politicized-Economy-Michael-H-Best/dp/0669971626/ref=sr_1_1?ie=UTF8&s=books&qid=1223560974&sr=1-1 באמזון]
==פרק 1: מבט על כלכלה פוליטית==
==פרק 1: מבט על כלכלה פוליטית==
מצב זה מערער הנחות יסוד של הכלכלה הקלאסית והנאו-קלאסית. עתה, השוק אינו משוכלל יותר ואינו פועל ביעילות, משום שמאמצי אנשי התכנון להגדיל את כוחם מסיטים את השוק מיעילותו. האם יש מתנגדים לכוחה של מערכת התכנון? לפי גלברייט הממשלה, העבודה המאורגנת והשווקים משפיעים על התנהלות מערכת התכנון, אבל רוב הכוח מרוכז בידי המערכת.
מצב זה מערער הנחות יסוד של הכלכלה הקלאסית והנאו-קלאסית. עתה, השוק אינו משוכלל יותר ואינו פועל ביעילות, משום שמאמצי אנשי התכנון להגדיל את כוחם מסיטים את השוק מיעילותו. האם יש מתנגדים לכוחה של מערכת התכנון? לפי גלברייט הממשלה, העבודה המאורגנת והשווקים משפיעים על התנהלות מערכת התכנון, אבל רוב הכוח מרוכז בידי המערכת.
'''הדטרמיניזם של הייצור'''
התיאוריות שנסקרו מניחות שהצרכנים בוחרים בחירות חופשיות, האוטונומיה של הצרכן. מכיוון שכך, אם המערכת הכלכלית מייצרת דברים בעלי השפעות שליליות, הסיבה לכך היא הרצון החופשי של הצרכים והאחריות היא עליהם. גלברייט מבקר את רעיון האוטונומיה של הצרכן. מערכת התכנון זקוקה לבטחון ויציבות אותם היא משיגה על ידי הבטחת זרם גדל והולך של צריכת מוצרים בסיסיים ועל ידי הרחבת צריכת המותרות של בעלי היכולת. החברות המייצרות משיגות את אני אלה על ידי שיווק ופרסום, אריזה ו[[התיישנות מכוונת|חילופי אופנות מהירים]].
רעיון זה מסביר את תקציבי הפרסום הענקיים, שלא מוסברים על ידי התיאוריות הכלכליות הקודמות. רעיון זה של גלברייט מעביר חלק מהאחריות לתוצאות השליליות של הייצור מהצרכנים לחברות עצמן.
'''היחסים בין מערכת התכנון ומערכת השוק'''
לצד התעשיות הגדלות המרכיבות את מערכת התכנון, קיימת גם מערכת השוק המורכבת ממיליוני פירמות זעירות וקטנות. הפירמות האלה כפופות לאילוצי השוק ופעילות היא פעילות שוק חופשי אמיתי. ואולם, הפירמות האלה לא פועלות בחלל ריק. הפירמות המהוות את מערכת התכנון יכולות להשפיע על הנעשה בשוק באמצעות כוח הרכש וההעסקה הגדול שלהן ובזכות יכולתן לקבוע מחירים לסחורה שהן מייצרות. גלברייט קובע כי מערכת התכנון חזקה ממערכת השוק וכופה עליה את תנאיה.
'''היחסים בין כלכלה למדינה'''
גלברייט טוען שההוצאה הציבורית אינה מהווה קטגוריה כלכלית אחת. חלק מההוצאה הציבורית הוא לטובת הכלל (התחדשות עירונית, ביטוח בריאות) וחלק משרת את מערכת התכנון (תמיכה במו"פ תאגידי, מערכות תחבורה למסחר וכו'). גלברייט טעון שרוב ההוצאה הציבורית משרתת את מערכת התכנון. הכוחות הכלכליים ממערכת השוק צריכים לפנות אל הפוליטיקאים כדי היפעלו לטובתם. ואולם, מכיוון שהתאגידים גדולים מספיק כדי שהחלשותם תטיל סכנה על כלל המשק הלאומי, הפוליטיקאים מאמצים מדיניות שמגינה עליהם ולא על העסקים הקטנים, אם יש אבטלה במערכת התכנון, הממשלה מעודד אנשים לקנות מכוניות (על ידי הורדת המס על הדלק) בניגוד למדיניות אנרגטית המשרתת את טובת הכלל. מערכת התכנון שולטת במערכת השוק, פעם אחת באמצעות יכולתה לקבוע מחירים ותעסוקה, ופעם שנייה באמצעות יכולתה להטות את המדיניות הממשלתית לטובתה.
'''סיכום וביקורת'''
התיאוריה של גלברייט מחדירה לראשונה לתוך הכלכלה את מושג הכוח, שמקורו בפוליטיקה, ומערערת הנחות יסוד רבות של התיאוריות של פרידמן וסמואלסון. בכך, היא מהווה התקדמות משמעותית. ואולם, גם בתיאוריה זו קיימות בעיות.