שינויים

ביסוד התאוריות הכלכליות  המוכרות כיום (קלאסית, נאו קלאסית, קינסיינית או מרקסיסטית) עומדת טעות בסיסית. הדרך הפשוטה ביותר להמחיש טעות זאת היא להשוותה למערכת משוואות שבה אין התייחסות לסימן מינוס.  

ביסוד התאוריות הכלכליות  המוכרות כיום (קלאסית, נאו קלאסית, קינסיינית או מרקסיסטית) עומדת טעות בסיסית. הדרך הפשוטה ביותר להמחיש טעות זאת היא להשוותה למערכת משוואות שבה אין התייחסות לסימן מינוס.  

==רובינזון קרוזו==

==רובינזון קרוזו==

כשכלכלן מצוי ניגש להתמודד עם בעיה כלכלית, הוא בדרך כלל נעזר בדימויים כלכליים שנלמדו אי שם בתחילת התואר הראשון. גם אם המודלים הסופיים מורכבים בהרבה, הנחות היסוד הנסתרות שלהם (כלומר אלו שאינן גלויית לפעמים אפילו לבוני המודל) מבוססות על מספר קטן של "מודלי-על": הנחות ההתמחות והיד הנעלמה של סמית, סחר חופשי (יתרון יחסי) של ריקרדו, פונקציית ייצור "קוב דאגלאס" של קלארק,  ''תיבת אדגוורת" (להדגמת יעילות פארטו),בחירה בין 2 מוצרים עם קו תקציב ועקומות תועלת, משפטי הרווחה של ארוו, ורובינזון קרוזו.  

כשכלכלן מצוי ניגש להתמודד עם בעיה כלכלית, הוא בדרך כלל נעזר בדימויים כלכליים שנלמדו אי שם בתחילת התואר הראשון. גם אם המודלים הסופיים מורכבים בהרבה, הנחות היסוד הנסתרות שלהם (כלומר אלו שאינן גלויית לפעמים אפילו לבוני המודל) מבוססות על מספר קטן של "מודלי-על": הנחות ההתמחות והיד הנעלמה של סמית, סחר חופשי (יתרון יחסי) של ריקרדו, פונקציית ייצור "קוב דאגלאס" של קלארק,  "תיבת אדגוורת" (להדגמת יעילות פארטו),בחירה בין 2 מוצרים עם קו תקציב ועקומות תועלת, משפטי הרווחה של ארוו, ורובינזון קרוזו.  

הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאורית המאקרו, והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך.  הבחירה של רובזינון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהנתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהנתן "פונקציית ייצור" אובייקטבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים.  

הסיפור של המודל של רובינזון קרוזו מהווה את הבסיס לתאורית המאקרו, והינו פשוט: רובינזון קרוזו חי על אי לבדו. אם ברצונו להגדיל את התועלת שלו עליו להגדיל את מספר המוצרים אותם הוא צורך. כדי לעשות את זה, אין לו ברירה אלא לעבוד. ככל שיעבוד יותר, כך יהיו לו פחות שעות פנאי ויותר מוצרים לצרוך.  הבחירה של רובזינון היא אם כן, כמה שעות עליו לעבוד (בהנתן מערכת סובייקטיבית של טעמים ובהנתן "פונקציית ייצור" אובייקטבית), וכך להחליט בין 2 גורמי הנאה: הנאה מפנאי לעומת הנאה כתוצאה מצריכת מוצרים.  

ההתייחסות אל תפקודים אלו בצורה גורפת כאל "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק), רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת אותן כאל תופעה מיקרו כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו כלכלי  דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט וכלכלה בכלל.  

ההתייחסות אל תפקודים אלו בצורה גורפת כאל "השפעות חיצוניות" (חיצוניות לשוק), רק מעמיקה את הבלבול, משום שהיא למעשה קוברת אותן כאל תופעה מיקרו כלכלית שולית וסטטית שאין לגביה דיון מסודר. בעוד שלפנינו מושג מאקרו כלכלי  דינמי מרכזי בחשיבותו בכל הנוגע למחסור בפרט וכלכלה בכלל.  

==4 מרחבים ==

== מרחבים ==

לשם פשטות בלבד, ולא משום שיש בחלוקה זאת משהו חשוב מידי בפני עצמו, נחלק את העולם שלנו ל 4 מרחבים על ידי חלוקה בינארית כפולה. כל מה שנמצא מתחת לעור שלנו, הוא "פנימי", והשאר – חיצוני. כל מה שניתן לחוש אותו הוא "פיסי" ומה שלא "רוחני" או א-פיסי. נדבר על 4 מרחבים לוגיים שנוצרו מהחלוקה הזאת – גוף , נפש, חברה וסביבה טבעית\ פיזית.  

לשם פשטות בלבד, ולא משום שיש בחלוקה זאת משהו חשוב מידי בפני עצמו, נחלק את העולם שלנו ל 4 מרחבים על ידי חלוקה בינארית כפולה. כל מה שנמצא מתחת לעור שלנו, הוא "פנימי", והשאר – חיצוני. כל מה שניתן לחוש אותו הוא "פיסי" ומה שלא "רוחני" או א-פיסי. נדבר על 4 מרחבים לוגיים שנוצרו מהחלוקה הזאת – גוף , נפש, חברה וסביבה טבעית\ פיזית.