שינויים

הוא מצביעה על בעיות בתפיסות אלה, כיצד הן הופכות ל"מנטרות" שאין חולק עלין. וכיצד תפיסות אלה מובילות לרשימה אחרת של אמונות קיצוניות יותר הגורמות לנזק חברתי.  

הוא מצביעה על בעיות בתפיסות אלה, כיצד הן הופכות ל"מנטרות" שאין חולק עלין. וכיצד תפיסות אלה מובילות לרשימה אחרת של אמונות קיצוניות יותר הגורמות לנזק חברתי.  

קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים רבים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו עוני או אי שוויון, יהפוך את האנשים למאושרים יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את בעיות הסביבה (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. קורטן לעומת זאת, טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי שוויון ועוני, וגורמים לבעיות סביבה קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.  

קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים רבים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו עוני או אי שוויון, יהפוך את האנשים למאושרים יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את בעיות הסביבה (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]). קורטן לעומת זאת, טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי שוויון ועוני, וגורמים לבעיות סביבה קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.  

קורטן, (כמו גם הכלכלן [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות הון (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתייקם יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר  לשאלות של יתרון יחסי.  

קורטן, (כמו גם הכלכלן [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות הון (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתייקם יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר  לשאלות של יתרון יחסי.

==ספרים==

==ספרים==