70
עריכות
שינויים
דף חדש: =תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים ==הקדמה== הדו"ח הבא קשה לעיכול....
=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא=
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים
==הקדמה==
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו.
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"
'''2. שינויי אקלים'''
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש.
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.
מתוך אתר "אדם טבע ודין"
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC.
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".
השפעות שינויי האקלים על ישראל
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה.
הגברת אידוי – המלחת קרקע.
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.
מחסור ממשי באנרגיה
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.
הערכות מוקדמת
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב.
מה הוא פיתוח בר קיימא?
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא:
1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע.
4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי.
מתוך אגנדה 21
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.
מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.
עקרונות לפיתוח בר קיימא
הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.
זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.
אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך.
שקיפות ושיתוף הציבור
מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית.
שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.
הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.
מדדים לקיימות
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.
מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.
זיהום אוויר
פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.
שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל
חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.
חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא
פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.
חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.
צמצום פערים חברתיים
חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.
כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע.
פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא
רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.
הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל
מים, זיהום מים
ייצור מזון
שטחים פתוחים
מגוון ביולוגי
פליטות פחמן דו חמצני
זיהום אוויר
אדמה – זיהום, סחף, המלחה
פערים חברתיים
פסולת רעילה
צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה
טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.
השפעות על תחומי החיים ומה אפשר לעשות
כלכלה -
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם.
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות.
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס.
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.
לבנק ישראל שתי אפשרויות:
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים.
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה.
אנשים רבים יישארו חסרי כל.
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות.
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה.
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה.
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות -
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה.
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע.
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.
מה לעשות -
כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.
לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.
להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.
לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית.
לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.
ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.
להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.
חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.
שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.
להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי.
לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.
חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.
מים –
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.
שינויי אקלים
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה.
מה לעשות -
להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.
להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל.
בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,
עידוד איסוף מי גשם.
התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.
הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)
הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.
ברחבי עמק חפר עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.
הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.
אגנים ירוקים לטיהור מים
לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.
מזון וחקלאות –
השפעת שיא תפקת הנפט
עמק חפר הוא יצרן מזון וחלק ניכר מתושביו חקלאים.
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם.
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.
השפעת שינויי האקלים
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות.
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.
סחיפת קרקע ושיטפונות.
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.
מה לעשות -
בהפצת מידע לחקלאים
ולתושבים.
כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים.
זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.
לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.
למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.
שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.
מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.
כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.
הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.
לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.
לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.
התמודדות עם שינויי אקלים
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.
שיפור החזקת מים בקרקע.
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.
מניעה של סחיפת קרקע.
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.
ניטור חרקים ומחלות.
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.
תשתיות
תחבורה -
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.
מה לעשות -
למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.
להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה
פיתוח רשת הרכבות
סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.
פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.
עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.
תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה
תחבורה ציבורית
מידע -
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.
סידור קווי אוטובוסים
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית -
בתחנות עצירה ומידע
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים -
סלילת שבילי אופניים
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.
הפחתת נסועה ברכב פרטי
הפחתת מספר כלי הרכב
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.
חינוך
בנייה-
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.
מה לעשות -
לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.
לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה.
מיפוי משאבים לבנייה.
שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.
התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.
התמודדות עם שינויי אקלים
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.
חשמל -
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.
מה לעשות -
לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל
ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי
להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.
שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום
לבדוק יישום טורבינות רוח לאורך קו החוף של עמק חפר ורכסי הכורכר.
ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.
תקשורת -
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.
מה לעשות-
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.
חינוך -
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת.
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.
חיי בר ובתי גידול -
סכנת הכחדה מידית
קיטוע בתי גידול
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים
טבע עירוני
אלמוגים
דו חיים
נדידת ציפורים
תיירות ונופש -
מדינות שכנות -
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.
חיזוק קהילות מקומיות
סיכום
שלוש תחזיות
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות.
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות
ירידה אטית – התחזית האופטימית
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי.
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.
ריכוז כוחות
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.
קריסת מערכות
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר.
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.
הערכות לשינויי אקלים ומניעתם.
הקדמה
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש.
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.
מתוך אתר "אדם טבע ודין"
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC.
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.
השפעות שינויי האקלים על ישראל
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה.
הגברת אידוי – המלחת קרקע.
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.
פגיעה בחקלאות -
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות.
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.
סחיפת קרקע ושיטפונות.
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.
מה אפשר לעשות
העשייה מתחלקת לשניים
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.
הפחתת פליטות -
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל.
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.
חיסכון בחשמל.
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.
פיתוח אנרגיה מקיימת.
חינוך והסברה.
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.
הפנמת עלויות חיצוניות.
פיקוח על פליטות בתעשייה.
הכנות לשינויי האקלים -
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.
שיפור החזקת מים בקרקע.
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.
מניעה של סחיפת קרקע.
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.
ניטור חרקים ומחלות.
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים
==הקדמה==
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו.
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"
'''2. שינויי אקלים'''
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש.
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.
מתוך אתר "אדם טבע ודין"
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC.
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".
השפעות שינויי האקלים על ישראל
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה.
הגברת אידוי – המלחת קרקע.
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.
מחסור ממשי באנרגיה
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.
הערכות מוקדמת
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב.
מה הוא פיתוח בר קיימא?
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא:
1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה.
3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע.
4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי.
מתוך אגנדה 21
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.
מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.
עקרונות לפיתוח בר קיימא
הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.
זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.
אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך.
שקיפות ושיתוף הציבור
מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית.
שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.
הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.
מדדים לקיימות
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.
מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.
זיהום אוויר
פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.
שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל
חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.
חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא
פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.
חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.
צמצום פערים חברתיים
חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.
כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע.
פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא
רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.
הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל
מים, זיהום מים
ייצור מזון
שטחים פתוחים
מגוון ביולוגי
פליטות פחמן דו חמצני
זיהום אוויר
אדמה – זיהום, סחף, המלחה
פערים חברתיים
פסולת רעילה
צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה
טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.
השפעות על תחומי החיים ומה אפשר לעשות
כלכלה -
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם.
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות.
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס.
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.
לבנק ישראל שתי אפשרויות:
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים.
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה.
אנשים רבים יישארו חסרי כל.
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות.
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה.
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה.
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות -
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה.
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע.
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.
מה לעשות -
כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.
לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.
להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.
לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית.
לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.
ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.
להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.
חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.
שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.
להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי.
לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.
חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.
מים –
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.
שינויי אקלים
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה.
מה לעשות -
להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.
להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל.
בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,
עידוד איסוף מי גשם.
התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.
הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)
הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.
ברחבי עמק חפר עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.
הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.
אגנים ירוקים לטיהור מים
לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.
מזון וחקלאות –
השפעת שיא תפקת הנפט
עמק חפר הוא יצרן מזון וחלק ניכר מתושביו חקלאים.
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם.
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.
השפעת שינויי האקלים
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות.
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.
סחיפת קרקע ושיטפונות.
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.
מה לעשות -
בהפצת מידע לחקלאים
ולתושבים.
כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים.
זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.
לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.
למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.
שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.
מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.
כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.
הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.
לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.
לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.
התמודדות עם שינויי אקלים
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.
שיפור החזקת מים בקרקע.
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.
מניעה של סחיפת קרקע.
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.
ניטור חרקים ומחלות.
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.
תשתיות
תחבורה -
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.
מה לעשות -
למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.
להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה
פיתוח רשת הרכבות
סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.
פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.
עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.
תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה
תחבורה ציבורית
מידע -
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.
סידור קווי אוטובוסים
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית -
בתחנות עצירה ומידע
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים -
סלילת שבילי אופניים
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.
הפחתת נסועה ברכב פרטי
הפחתת מספר כלי הרכב
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.
חינוך
בנייה-
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.
מה לעשות -
לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.
לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה.
מיפוי משאבים לבנייה.
שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.
התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.
התמודדות עם שינויי אקלים
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.
חשמל -
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.
מה לעשות -
לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל
ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי
להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.
שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום
לבדוק יישום טורבינות רוח לאורך קו החוף של עמק חפר ורכסי הכורכר.
ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.
תקשורת -
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.
מה לעשות-
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.
חינוך -
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת.
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.
חיי בר ובתי גידול -
סכנת הכחדה מידית
קיטוע בתי גידול
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים
טבע עירוני
אלמוגים
דו חיים
נדידת ציפורים
תיירות ונופש -
מדינות שכנות -
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.
חיזוק קהילות מקומיות
סיכום
שלוש תחזיות
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות.
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות
ירידה אטית – התחזית האופטימית
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי.
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.
ריכוז כוחות
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.
קריסת מערכות
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר.
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.
הערכות לשינויי אקלים ומניעתם.
הקדמה
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש.
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.
מתוך אתר "אדם טבע ודין"
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC.
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.
השפעות שינויי האקלים על ישראל
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה.
הגברת אידוי – המלחת קרקע.
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.
פגיעה בחקלאות -
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות.
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.
סחיפת קרקע ושיטפונות.
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.
מה אפשר לעשות
העשייה מתחלקת לשניים
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.
הפחתת פליטות -
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל.
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.
חיסכון בחשמל.
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.
פיתוח אנרגיה מקיימת.
חינוך והסברה.
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.
הפנמת עלויות חיצוניות.
פיקוח על פליטות בתעשייה.
הכנות לשינויי האקלים -
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.
שיפור החזקת מים בקרקע.
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.
מניעה של סחיפת קרקע.
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.
ניטור חרקים ומחלות.
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.