שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:     
'''2. שינויי אקלים'''
 
'''2. שינויי אקלים'''
 +
 
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים,  ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.
 
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים,  ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.
 
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402   
 
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402   
שורה 29: שורה 30:  
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".
 
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".
   −
השפעות שינויי האקלים על  ישראל
+
'''השפעות שינויי האקלים על  ישראל'''
 
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.
 
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.
 
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.
 
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.
שורה 37: שורה 38:  
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.
 
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.
   −
מחסור ממשי באנרגיה
+
'''מחסור ממשי באנרגיה'''
 
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.
 
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.
 
הערכות מוקדמת
 
הערכות מוקדמת
שורה 45: שורה 46:       −
מה הוא פיתוח בר קיימא?
+
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===
 
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".  
 
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד".  
   שורה 57: שורה 58:  
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.
 
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.
   −
מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה
+
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''
 
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.  
 
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.  
       +
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==
   −
עקרונות לפיתוח בר קיימא
+
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.
 
+
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.
הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.
+
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך.  
זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.
+
*שקיפות ושיתוף הציבור
אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך.  
+
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית.  
שקיפות ושיתוף הציבור
+
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.
מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית.  
+
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.
שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.
  −
הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.
           −
מדדים לקיימות
+
==מדדים לקיימות==
    
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.
 
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.
שורה 83: שורה 83:       −
מים -  איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.
+
*מים -  איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.
זיהום אוויר
+
*זיהום אוויר
פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.
+
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.
שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל  
+
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל  
חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.
+
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.
חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא  
+
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא  
פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.
+
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.
חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.
+
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.
צמצום פערים חברתיים
+
*צמצום פערים חברתיים
חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה,  התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.
+
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה,  התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.
כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע.  
+
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע.  
פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא
+
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא
רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.
+
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.
      −
הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל
+
==הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל==
מים, זיהום מים
+
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''
ייצור מזון
+
*מים, זיהום מים
שטחים פתוחים
+
*ייצור מזון
מגוון ביולוגי  
+
*שטחים פתוחים
פליטות פחמן דו חמצני  
+
*מגוון ביולוגי  
זיהום אוויר  
+
*פליטות פחמן דו חמצני  
אדמה –  זיהום, סחף, המלחה
+
*זיהום אוויר  
פערים חברתיים
+
*אדמה –  זיהום, סחף, המלחה
פסולת רעילה
+
*פערים חברתיים
צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה
+
*פסולת רעילה
 +
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה
   −
טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.
+
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.
   −
השפעות על תחומי החיים ומה אפשר לעשות
     −
כלכלה
+
==כלכלה==
 
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.  
 
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.  
 
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם.  
 
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם.  
70

עריכות

תפריט ניווט