שינויים

שדה בריר (הצגת מקור)

גרסה מ־00:19, 28 במאי 2008

נוספו 9 בתים , 00:19, 28 במאי 2008

שורה 23: שורה 23:

===בחינת השפעות סביבתיות על העיר ערד===

−

לתכנית נלוה מסמך שכונה בשם "[[תסקיר השפעה על הסביבה]]". לפי מה שנכתב באותו מסמך לא היתה לפעילות הכרייה השפעה מזיקה על העיר ערד. באשר למפעל העיבוד, נכתב שם, כי נותרו עוד בעיות פליטת מזהמים "שתיפתרנה עד לבניית המפעל". הפעילים הפועלים נגד הכרייה במקום טוענים כי המפעל הוכנס לתכנית ~~כפתיון (~~"עז").

+

לתכנית נלוה מסמך שכונה בשם "[[תסקיר השפעה על הסביבה]]". לפי מה שנכתב באותו מסמך לא היתה לפעילות הכרייה השפעה מזיקה על העיר ערד. באשר למפעל העיבוד, נכתב שם, כי נותרו עוד בעיות פליטת מזהמים "שתיפתרנה עד לבניית המפעל". הפעילים הפועלים נגד הכרייה במקום טוענים כי המפעל הוכנס לתכנית כדחליל או כ"עז".

המועצה המקומית ערד, בראשות אברהם (בייגה) שוחט, פנתה אל מנכ"ל משרד הפנים דאז, מר חיים קוברסקי, ביקשה וקיבלה תקציב לבחינת "תסקיר ההשפעה" הנ"ל.

שורה 35: שורה 35:

במקביל לפעילות זו הקימו תושבים בערד עמותה שעניינה היה התנגדות לכריית פוספטים ליד ערד. בראשה עמד מר י. ולנר ז"ל. בין היתר תקפה העמותה את שיטת העבודה של פו"ב. בעיקר שלילת יצוא סלע פוספט גלמי – מה שעשתה פו"ב – והתמקדות במוצרי עתירי ערך מוסף, חומצות זרחתיות. התמקדות כזו מקטינה את נפחי הכרייה ומותירה בידי ישראל עתודות פוספט לשנים רבות.

−

לאחרונה נמצא, כי עתודות הפוספט בעולם תספקנה – לפי שיעור השימוש הנוכחי – ל-70 שנה בלבד. פוספט הוא רכיב חיוני לכל פעילות ביולוגית, כמובן גם לחיי כל אדם. אדם ~~בוגד~~ זקוק בערך לגרם אחד של פוסט ביום. ב[[חקלאות]] משתמשים בפוספט לדישון, כך הוא מגיע לצמחים ודרכם למי שאוכל אותם.

+

לאחרונה נמצא, כי עתודות הפוספט בעולם תספקנה – לפי שיעור השימוש הנוכחי – ל-70 שנה בלבד.

+

פוספט הוא רכיב חיוני לכל פעילות ביולוגית, כמובן גם לחיי כל אדם. אדם בוגר זקוק בערך לגרם אחד של פוסט ביום.

+

ב[[חקלאות]] משתמשים בפוספט לדישון, כך הוא מגיע לצמחים ודרכם למי שאוכל אותם.

===ועדת רהב===

לקסי

11

עריכות