שינויים

====בעיות אפשריות עם השיטה====

====בעיות אפשריות עם השיטה====

* ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים כהצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים, כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך בעיה זו קיימת גם לגבי הגדרות אחרות של אובייקטיביות (ראו בהמשך) ובכל מקרה ניתן להתמודד איתה בעזרת ציטוט מדויק ממקור נתון.

* ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים כהצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים, כך שלקורא נדמה שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך בעיה זו קיימת גם לגבי הגדרות אחרות של אובייקטיביות (ראו בהמשך) ובכל מקרה ניתן להתמודד איתה בעזרת ציטוט מדויק ממקור נתון.

* לפעמים קשה לתאר כל סובייקט. בדור של היום למשל קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות או יותר דעות בנושא מסויים ותיתכן שאלה אילו דעות להציג בלי שתיתכן הטייה על ידי הצגה שלא לא מספיק דעות. אם אכן בלתי אפשרי או בלתי מוסכם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים, ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו בכלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה אפשרית עם עם פיתרון זה היא חוסר [[נטרליות]] אפשרי בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות עם מידע שגוי או לא מדויק.

* לפעמים קשה לתאר כל סובייקט. בדור של היום למשל קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות או יותר דעות בנושא מסויים ותיתכן שאלה אילו דעות להציג בלי שתיתכן הטייה על ידי הצגה שלא לא מספיק דעות. אם אכן בלתי אפשרי או בלתי מוסכם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים, ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו בכלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה אפשרית עם עם פיתרון זה היא חוסר [[נטרליות]] אפשרי בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות עם מידע שגוי או לא מדויק.

* דעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאות בדיונים חשובים. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים הקדומה על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים הקדומים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים הקדומים אינה ידועה לנו, בדומה לכך שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים חומיי עור ("שחורים") אנו מקבלים פחות. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים.  

* דעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאות בדיונים חשובים. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים הקדומה על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים הקדומים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים הקדומים אינה ידועה לנו, בדומה לכך שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים חומיי עור ("שחורים") אנו מקבלים פחות. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים.