שינויים

נוספו 142 בתים ,  21:32, 1 באוקטובר 2023
←‏בעיות אפשריות עם השיטה: בהתאם להשוואה הכללית בין בכירים בחברות טבק לבין מתנגדיהם והדוגמה המפורטת שהובאה על דיבייט בארה"ב. הבאתי ביקורות על המונח "סימטריה כוזבת" מתחום כשל לוגי מסוג פנייה לסמכות, קידום מוצר מתחרה, ארגון שגוי של דיבייט (אין הצהרה מלאה על המניעים של כל צד וגם ככה כל צד יכול להיות מוטה) וכן את הטענה שיש להגביל דיונים על סימטריה כוזבת רק לתחום מדע מדויק כמו מתמטיקה, פיזיקה או כימיה.
שורה 25: שורה 25:  
* לפעמים קשה לתאר כל סובייקט. בדור של היום למשל קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות או יותר דעות בנושא מסויים ותיתכן שאלה אילו דעות להציג בלי שתיתכן הטייה על ידי הצגה שלא לא מספיק דעות. אם אכן בלתי אפשרי או בלתי מוסכם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים, ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו בכלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה אפשרית עם עם פיתרון זה היא חוסר [[נטרליות]] אפשרי בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות עם מידע שגוי או לא מדויק.
 
* לפעמים קשה לתאר כל סובייקט. בדור של היום למשל קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות או יותר דעות בנושא מסויים ותיתכן שאלה אילו דעות להציג בלי שתיתכן הטייה על ידי הצגה שלא לא מספיק דעות. אם אכן בלתי אפשרי או בלתי מוסכם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים, ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו בכלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה אפשרית עם עם פיתרון זה היא חוסר [[נטרליות]] אפשרי בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות עם מידע שגוי או לא מדויק.
   −
* לפעמים עולה טענה ל"סימטריה כוזבת" במקרי תיאור סובייקטיביות. למשל, הדעה של בעל חברת טבק על סכנות עישון טבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר נזקי עישון טבק יום יומי ודיווח כי הם קיימים (למשל, התמכרות); [[חברות הטבק]] פעלו כך בעבר כאשר בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים מצדדים שונים; כך למשל מדען מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של עישון טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. עם "סימטריה כוזבת" לא בהכרח תוביל אותנו לאמת שכן היותו של אדם מדען לא בהכרח אוטומטית מצדיקה את ממצאיו והוא יכול לטעות במסקנותיו ([[כשל לוגי מסוג פנייה לסמכות]]); למעשה, מחקרים יכולים להיות מוטים בעצמם כמו כאשר הם מקדמים בעקיפין מוצר מתחרה או פרסום של המדען עצמו; לראיה נטען שאין לדעת אצל איזה אדם יהיה או לא יהיה מניע "חומרי" כמו רצון להתפרנס מעבודה או מתרומות או רצון להתפרסם, גם אם זה מצריך להטעות או לשקר על צד אחר שבעצמו טועה או משקר. דרך להתמודד עם טענה לסימטריה כוזבת היא הצהרה בפני קהל מה הם המניעים של כל צד בויכוח ומה המימון של כל צד בויכוח.
+
* לפעמים עולה טענה ל"סימטריה כוזבת" במקרי תיאור סובייקטיביות. למשל, הדעה של בעל חברת טבק על סכנות עישון טבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר נזקי עישון טבק יום יומי ודיווח כי הם קיימים (למשל, התמכרות); [[חברות הטבק]] פעלו כך בעבר כאשר בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים מצדדים שונים; כך למשל מדען מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של עישון טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. עם זאת, "סימטריה כוזבת" לא בהכרח תוביל אותנו לאמת שכן היותו של אדם מדען לא בהכרח אוטומטית מצדיקה את ממצאיו והוא יכול לטעות במסקנותיו ([[כשל לוגי מסוג פנייה לסמכות]]); למעשה, מחקרים יכולים להיות מוטים בעצמם כמו כאשר הם מקדמים בעקיפין מוצר מתחרה או פרסום של המדען עצמו; לראיה נטען שאין לדעת אצל איזה אדם יהיה או לא יהיה מניע "חומרי" כמו רצון להתפרנס מעבודה או מתרומות או רצון להתפרסם גם אם זה מצריך להטעות או לשקר על צד אחר שבעצמו טועה או משקר. דרך להתמודד עם טענה לסימטריה כוזבת היא הצהרה בפני קהל מה הם המניעים של כל צד בויכוח ומה המימון של כל צד בויכוח, או להגביל טיעוני סימטריה כוזבת רק למדע מדויק כמו מתמטיקה, פיזיקה או כימיה.
    
בעיה אפשרית נוספת בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב  Z ש-X נועד לחזק אותו.
 
בעיה אפשרית נוספת בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב  Z ש-X נועד לחזק אותו.
6,923

עריכות