שינויים

* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.

* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.

===יתרונות לשיטה====

====יתרונות לשיטה====

* אם קשה להוכיח שטענה X היא "עובדה" המוסכמת על כל חברי קבוצה מסוימת, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם A אמר את טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו), כך שאפשר להגיד זה "עובדה" שאדם A אמר טענה X.

* אם קשה להוכיח שטענה X היא "עובדה" המוסכמת על כל חברי קבוצה מסוימת, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם A אמר את טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו), כך שאפשר להגיד זה "עובדה" שאדם A אמר טענה X.

* שיטה זו מאפשרת להפחית מתחים ומקלה על ניסיון להעברת מסר. דרך זו משמשת בצורה נרחבת בפרוייקטים אנציקלופדים מסוימים, בכתיבה מדעית, בשיטות חינוך והתנהגות והיא חלק מ[[דיבור סדור]] ו[[תקשורת לא אלימה]] ובהפרדה בין רגש למחשבה{{הערה|כמו כאשר במקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות X". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד}}.

* שיטה זו מאפשרת להפחית מתחים ומקלה על ניסיון להעברת מסר. דרך זו משמשת בצורה נרחבת בפרוייקטים אנציקלופדים מסוימים, בכתיבה מדעית, בשיטות חינוך והתנהגות והיא חלק מ[[דיבור סדור]] ו[[תקשורת לא אלימה]] ובהפרדה בין רגש למחשבה{{הערה|כמו כאשר במקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות X". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד}}.

==בעיות אפשריות עם השיטה===

====בעיות אפשריות עם השיטה====

* ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים כהצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים, כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך בעיה זו קיימת גם לגבי הגדרות אחרות של אובייקטיביות (ראו בהמשך) ובכל מקרה ניתן להתמודד איתה בעזרת ציטוט מדויק ממקור נתון.

* ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים כהצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים, כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך בעיה זו קיימת גם לגבי הגדרות אחרות של אובייקטיביות (ראו בהמשך) ובכל מקרה ניתן להתמודד איתה בעזרת ציטוט מדויק ממקור נתון.

* לפעמים קשה לתאר כל סובייקט. בדור של היום למשל קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות או יותר דעות בנושא מסויים ותיתכן שאלה אילו דעות להציג בלי שתיתכן הטייה על ידי הצגה שלא לא מספיק דעות. אם אכן בלתי אפשרי או בלתי מוסכם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים, ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו בכלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה אפשרית עם עם פיתרון זה היא חוסר [[נטרליות]] אפשרי בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות עם מידע שגוי או לא מדויק.

* לפעמים קשה לתאר כל סובייקט. בדור של היום למשל קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות או יותר דעות בנושא מסויים ותיתכן שאלה אילו דעות להציג בלי שתיתכן הטייה על ידי הצגה שלא לא מספיק דעות. אם אכן בלתי אפשרי או בלתי מוסכם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים, ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו בכלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה אפשרית עם עם פיתרון זה היא חוסר [[נטרליות]] אפשרי בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות עם מידע שגוי או לא מדויק.

* לפעמים עולה טענה ל"סימטריה כוזבת" במקרי תיאור סובייקטיביות. למשל, הדעה של בעל חברת טבק על סכנות עישון טבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר נזקי עישון טבק יום יומי ודיווח כי הם קיימים (למשל, התמכרות); [[חברות הטבק]] פעלו כך בעבר כאשר בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים מצדדים שונים; כך למשל מדען מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של עישון טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. עם "סימטריה כוזבת" לא בהכרח תוביל אותנו לאמת שכן מדענים  לא בהכרח צודקת ([[כשל לוגי מסוג פנייה לסמכות]]) שכן מדענים יכולים לטעות כלומר כל צד יכול לטעות ומחקרים יכולים להיות מוטים בעצמם כמו כאשר הם מקדמים בעקיפין מוצר מתחרה או פרסום; לראיה נטען שאין לדעת אצל איזה אדם יהיה או לא יהיה מניע "חומרי" כמו רצון להתפרנס מעבודה או מתרומות או רצון להתפרסם, גם אם זה מצריך להטעות או לשקר על צד אחר שבעצמו טועה או משקר.

* לפעמים עולה טענה ל"סימטריה כוזבת" במקרי תיאור סובייקטיביות. למשל, הדעה של בעל חברת טבק על סכנות עישון טבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר נזקי עישון טבק יום יומי ודיווח כי הם קיימים (למשל, התמכרות); [[חברות הטבק]] פעלו כך בעבר כאשר בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים מצדדים שונים; כך למשל מדען מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של עישון טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. עם "סימטריה כוזבת" לא בהכרח תוביל אותנו לאמת שכן היותו של אדם מדען לא בהכרח אוטומטית מצדיקה את ממצאיו והוא יכול לטעות במסקנותיו ([[כשל לוגי מסוג פנייה לסמכות]]); למעשה, מחקרים יכולים להיות מוטים בעצמם כמו כאשר הם מקדמים בעקיפין מוצר מתחרה או פרסום של המדען עצמו; לראיה נטען שאין לדעת אצל איזה אדם יהיה או לא יהיה מניע "חומרי" כמו רצון להתפרנס מעבודה או מתרומות או רצון להתפרסם, גם אם זה מצריך להטעות או לשקר על צד אחר שבעצמו טועה או משקר. דרך להתמודד עם טענה לסימטריה כוזבת היא הצהרה בפני קהל מה הם המניעים של כל צד בויכוח ומה המימון של כל צד בויכוח.

בעיה אפשרית נוספת בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב  Z ש-X נועד לחזק אותו.

בעיה אפשרית נוספת בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב  Z ש-X נועד לחזק אותו.