שורה 29: |
שורה 29: |
| | | |
| בעיה אפשרית נוספת בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב Z ש-X נועד לחזק אותו. | | בעיה אפשרית נוספת בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב Z ש-X נועד לחזק אותו. |
| + | |
| + | ===אובייקטיביות כ"אינסטרומנטליות"=== |
| + | דרך רביעית להגדיר אובייקטיביות היא "אינסטרומנטליות" כך שכאשר אדם אומר "אובייקטיבי" הוא מתכוון בכלל למונח "אינסטרומנטלי" (בלבול מונחים). |
| + | * במקרה זה האדם מתכוון לטעון מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית). |
| + | |
| + | בהגדרה זו תיתכן בעיה של רלוונטיות. לדוגמה, גם אם אנו יכולים למדוד בצורה מדוייקת ביותר או "אובייקטיבית" מה העובי של חפץ מסוים או מה משקלו - זה לא בהכרח נתון מעניין או יעיל. |
| + | |
| + | מאז תורת היחסות קיימת מוסכמה רחבה לפיה אין מציאות אובייקטיבית בכל העולמות ביקום - מערכות אינרצאיליות שונות (הנמצאות במהירויות יחסית שונה זו מזו) יחוו חוסר הסכמה לגבי המרתרחש במערכת אינרקרצלית אחרת - כך מימדים כמו מהירות, גובה, אורך משקל או זמן במערכת אחת יראו שונים לאנשים מחוץ למערכת זו שיתסכלו עליה מבחוץ. אנשים שמתקרבים לחור שחור לדוגמה יסתכלו החוצה אל כוכבים ויראו אירועים המתרחשים כמו במהירות מואצת. אם אחד משני תאומים יסע בחללית מהירה קרובה למהירות האור כאשר הוא ישוב לכדור הארץ הוא יגלה כי בכדור הארץ עבר זמן רב יותר. למרות היבטים אלה בתחומים רבים אחרים של המציאות [[המהפכה המדעית]] גרמה לכך שאנשים מתרבויות שונות מסכימים על היבטים רבים של המציאות באופן תקדימי בהיסטוריה - וחלקים אלה הולכים ומתרחבים - כך לדוגמה רוב האנשים תומכים היום, לפחות באופן מעשי ב[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] כאשר הם הולכים לרופאים כדי לקבל חיסון או תרופה נגד מחלה מדבקת - וזאת כמעט בלי תלות בשאלה מאיזה דת , מוצא גנטי או מקום גאוגרפי הם שייכים אליו. |
| | | |
| ===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"=== | | ===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"=== |
שורה 50: |
שורה 58: |
| אם כל האנשים לא יודעים שיש חיידקים הם עלולים להגיע למסקנה כי מחלות מדבקות נובעות מכך שיש מזל רע או שדים או כוח על טבעי כלשהו שגורם למחלות. בעבר התקיים קונזצוס רחב על חוקי הפיזיקה של אריסטו לפיהן הנטיה של כל דבר היא לעצור במקום (לפני התאוריה של ניוטון). כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ויתר כוכבי הלכת סובבים אותו. מבחינה נורמטיבית במשך אלפי שנים אנשים בתרבויות שונות הביאו [[צידוקים לעבדות]] - והיה תמריץ כלכלי לשימור כלכלת העבדים כמו גם תמריץ חברתי , פוליטי ותרבותי להצדיק את קיום העבדות כדי להסביר שהסדר החברתי בו התקיימה היה בעצם מוסרי, הוגן, טבעי ואף בלתי נמנע ונובע מרצון האל. | | אם כל האנשים לא יודעים שיש חיידקים הם עלולים להגיע למסקנה כי מחלות מדבקות נובעות מכך שיש מזל רע או שדים או כוח על טבעי כלשהו שגורם למחלות. בעבר התקיים קונזצוס רחב על חוקי הפיזיקה של אריסטו לפיהן הנטיה של כל דבר היא לעצור במקום (לפני התאוריה של ניוטון). כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ויתר כוכבי הלכת סובבים אותו. מבחינה נורמטיבית במשך אלפי שנים אנשים בתרבויות שונות הביאו [[צידוקים לעבדות]] - והיה תמריץ כלכלי לשימור כלכלת העבדים כמו גם תמריץ חברתי , פוליטי ותרבותי להצדיק את קיום העבדות כדי להסביר שהסדר החברתי בו התקיימה היה בעצם מוסרי, הוגן, טבעי ואף בלתי נמנע ונובע מרצון האל. |
| | | |
− | ===אובייקטיביות כ"אינסטרומנטליות"===
| + | ==בעיה שתיתכן עם כל ההגדרות למונח אובייקטיביות שהוצגו לעיל== |
− | דרך רביעית להגדיר אובייקטיביות היא "אינסטרומנטליות" כך שכאשר אדם אומר "אובייקטיבי" הוא מתכוון בכלל למונח "אינסטרומנטלי" (בלבול מונחים).
| + | בעיה שתיתכן עם כל ההגדרות למונח אובייקטיביות שהוצגו לעיל היא היות הגדרות אלה [[הומאנוצנטריות]] במובן זה שהן מבוססות על תפישת העולם בה האדם במרכז ואולי אף צורת החיים התבונית היחידה ביקום והן בכל מקרה מבוססות על הפרשנות הכללית של מוח האדם לאובייקט הפיזיקלי{{הערה|ראו הערך [[תאוריית התודעה של דון הופמן]]}}.{{ש}} |
− | * במקרה זה האדם מתכוון לטעון מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית).
| |
− | | |
− | בהגדרה זו תיתכן בעיה של רלוונטיות. לדוגמה, גם אם אנו יכולים למדוד בצורה מדוייקת ביותר או "אובייקטיבית" מה העובי של חפץ מסוים או מה משקלו - זה לא בהכרח נתון מעניין או יעיל.
| |
− | | |
− | מאז תורת היחסות קיימת מוסכמה רחבה לפיה אין מציאות אובייקטיבית בכל העולמות ביקום - מערכות אינרצאיליות שונות (הנמצאות במהירויות יחסית שונה זו מזו) יחוו חוסר הסכמה לגבי המרתרחש במערכת אינרקרצלית אחרת - כך מימדים כמו מהירות, גובה, אורך משקל או זמן במערכת אחת יראו שונים לאנשים מחוץ למערכת זו שיתסכלו עליה מבחוץ. אנשים שמתקרבים לחור שחור לדוגמה יסתכלו החוצה אל כוכבים ויראו אירועים המתרחשים כמו במהירות מואצת. אם אחד משני תאומים יסע בחללית מהירה קרובה למהירות האור כאשר הוא ישוב לכדור הארץ הוא יגלה כי בכדור הארץ עבר זמן רב יותר. למרות היבטים אלה בתחומים רבים אחרים של המציאות [[המהפכה המדעית]] גרמה לכך שאנשים מתרבויות שונות מסכימים על היבטים רבים של המציאות באופן תקדימי בהיסטוריה - וחלקים אלה הולכים ומתרחבים - כך לדוגמה רוב האנשים תומכים היום, לפחות באופן מעשי ב[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] כאשר הם הולכים לרופאים כדי לקבל חיסון או תרופה נגד מחלה מדבקת - וזאת כמעט בלי תלות בשאלה מאיזה דת , מוצא גנטי או מקום גאוגרפי הם שייכים אליו.
| |
− | | |
− | ===בעיה שתיתכן עם כל ההגדרות לעיל===
| |
− | בעיה שתיתכן עם כל ההגדרות לעיל היא היות הגדרות אלה [[הומאנוצנטריות]] במובן זה שהן מבוססות על תפישת העולם בה האדם במרכז ואולי אף צורת החיים התבונית היחידה ביקום והן בכל מקרה מבוססות על הפרשנות הכללית של מוח האדם לאובייקט הפיזיקלי{{הערה|ראו הערך [[תאוריית התודעה של דון הופמן]]}}.{{ש}} | |
| אין אנו יודעים את נקודת ההשקפה של בעלי חיים אחרים או את "נקודת ההשקפה" של מערכות אקטיביות נוספות שהן [[מערכת מפזרת]] ולכן יש להן "רצון" או [[שיווי משקל]] משלהן שישפיע עלינו. לדוגמה כל המלחים באוניה יכולים להסכים שהאוניה לא בסכנת טביעה אבל "דעתה" של האוניה עלולה להיות אחרת - לאוניה אין פה להציג דעה זו - היא "תציג" את ה"דעה" הזו כאשר היא תטבע באמת. באופן דומה בני האדם אינם חווים או "מקשיבים" לעצים או לבעלי חיים רבים ועלולים להיות בסכנה בגלל קריסה אקולוגיות - בדומה למצבים המתוארים בספר [[התמוטטות]]. במסגרת מערכת אקולוגית (או [[מערכת מורכבת]] כלשהי - במיוחד כאשר היא [[מערכת דיאספטית]]) - תמיד קיימת פעילות לא-אנושית, [[תהליך|תהליכים]] שלא קשורים רק לפעילות האדם ו[[מידע]] שיש לאסוף בגלל כניסה של [[אנרגיה]] למערכת וניצול חלק מהאנרגיה על ידי גורמים מחוץ לאנושות. כלל היצורים החיים במערכת ואף מערכות לא חיות משפיעים אחד על השני דרך [[מערכת אקולוגית]] שמסחררת [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורי תרכובות]] שונות כמו חמצן, חנקן, פחמן או מים ויש בה זרימה של [[אנרגיה]] (דרך [[ייצור ראשוני]]). דוגמה לקושי לקיים מערכת כזו ולצורך בניטור מערכת כזו כאשר היא מתקרבת לגבולות חוסר יצובית ניתן לראות בניסוי [[ביוספרה 2]]. בעוד אנשים מתווכחים בינם לבין עצמם מהי האמת ומקיימים נרטיבים שונים , המציאות לא מחכה להם וממשיכה להתקדם. בני האדם משפיעים על המערכות דרך [[השפעות סביבתיות]]. תוצאות של חוסר מודעות אקולוגית של בני האדם לסביבתם מתוארים גם בספר [[יתומי השמיים]] שם קבוצה גדולה של אנשים חיים בתוך חללית מזה דורות ופשוט שכחו דבר זה. ראו גם [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[קיימות]] ו[[אל תסתכלו למעלה]]. | | אין אנו יודעים את נקודת ההשקפה של בעלי חיים אחרים או את "נקודת ההשקפה" של מערכות אקטיביות נוספות שהן [[מערכת מפזרת]] ולכן יש להן "רצון" או [[שיווי משקל]] משלהן שישפיע עלינו. לדוגמה כל המלחים באוניה יכולים להסכים שהאוניה לא בסכנת טביעה אבל "דעתה" של האוניה עלולה להיות אחרת - לאוניה אין פה להציג דעה זו - היא "תציג" את ה"דעה" הזו כאשר היא תטבע באמת. באופן דומה בני האדם אינם חווים או "מקשיבים" לעצים או לבעלי חיים רבים ועלולים להיות בסכנה בגלל קריסה אקולוגיות - בדומה למצבים המתוארים בספר [[התמוטטות]]. במסגרת מערכת אקולוגית (או [[מערכת מורכבת]] כלשהי - במיוחד כאשר היא [[מערכת דיאספטית]]) - תמיד קיימת פעילות לא-אנושית, [[תהליך|תהליכים]] שלא קשורים רק לפעילות האדם ו[[מידע]] שיש לאסוף בגלל כניסה של [[אנרגיה]] למערכת וניצול חלק מהאנרגיה על ידי גורמים מחוץ לאנושות. כלל היצורים החיים במערכת ואף מערכות לא חיות משפיעים אחד על השני דרך [[מערכת אקולוגית]] שמסחררת [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורי תרכובות]] שונות כמו חמצן, חנקן, פחמן או מים ויש בה זרימה של [[אנרגיה]] (דרך [[ייצור ראשוני]]). דוגמה לקושי לקיים מערכת כזו ולצורך בניטור מערכת כזו כאשר היא מתקרבת לגבולות חוסר יצובית ניתן לראות בניסוי [[ביוספרה 2]]. בעוד אנשים מתווכחים בינם לבין עצמם מהי האמת ומקיימים נרטיבים שונים , המציאות לא מחכה להם וממשיכה להתקדם. בני האדם משפיעים על המערכות דרך [[השפעות סביבתיות]]. תוצאות של חוסר מודעות אקולוגית של בני האדם לסביבתם מתוארים גם בספר [[יתומי השמיים]] שם קבוצה גדולה של אנשים חיים בתוך חללית מזה דורות ופשוט שכחו דבר זה. ראו גם [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[קיימות]] ו[[אל תסתכלו למעלה]]. |
| | | |