שינויים

היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם  A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו) כך שאפשר להגיד זה "עובדה" ש אדם A אמר טענה X.  

היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם  A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו) כך שאפשר להגיד זה "עובדה" ש אדם A אמר טענה X.  

ניתן להשתמש בשיטה זו כדרך להפחית מתחים ולהעביר מסרים. דרך זו משמש בצורה נרחבת בפרוייקטים כמו אנציקלופדים כמו [[ויקיפדיה]], בכתיבה מדעית. שיטות חינוך והתנהגות כמו[[תקשורת לא אלימה]] ובשיטות חינוך (במיוחד באלו פרוגסיביות), גם מנסים להפריד בין דברים סובייקטיבים לבין אובייקטיבים וכן בין רגשות לבין מחשבות. כך שבמקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד.  

ניתן להשתמש בשיטה זו כדרך להפחית מתחים ולהעביר מסרים. דרך זו משמשת בצורה נרחבת בפרוייקטים אנציקלופדים מסוימים, בכתיבה מדעית. שיטות חינוך והתנהגות כמו[[תקשורת לא אלימה]] ובשיטות חינוך (במיוחד באלו פרוגסיביות), גם מנסים להפריד בין דברים סובייקטיבים לבין אובייקטיבים וכן בין רגשות לבין מחשבות. כך שבמקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד.

בעיה מובנית בשיטה זו לכתיבה אובייקטיבית - שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים - כך שתכן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים. הטיה אפשרית נוספת היא על ידי עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y. מצד שני בלתי אפשרי גם להביא את כל הדברים, אפילו של של כמה עשרות אנשים. דרך לנסות להתגבר על בעיה זו היא דרך כלים כמו מסמכי קונצנזוס, עמותות , ארגונים או עצומות שמביעים עמדה מסוימת שמשותפת לאנשים רבים.  

לפי דעה, קיימת בעיה לכתוב אובייקטיבית בצורה כזו שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. כביכול זה בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים - כך שתיתכן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים.  

בעיה שלישית מובנית בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים לבנים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב  Z ש-X נועד לחזק אותו.  

ייתכן עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y אך ניתן להתמודד עם זה בעזרת ציטוטים מדויקים.

אחת הבעיות בהצגת אובייקטביות דרך "אדם אחד אמר" וכו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה.

אם אכן, בלתי אפשרי גם להביא את כל הדברים במבנה מידע מסוים ניתן לנסות להתגבר על בעיה זו היא דרך כלים כמו מסמכי קונצנזוס של תומכים ומתנגדים, אבל בעיה עם שיטה זו היא חוסר [[נטרליות]] בהבאת הדברים או הסתמכות על קבוצות מוטות בעצמן.

בעיה נוספת בהצגת המציאות דרך דעתם של אנשים (ואפילו אנשים רבים) היא אם יש קונצנזוס כוזב. לדוגמה אם כל האנשים לא יודעים שיש חיידקים הם עלולים להגיע למסקנה כי מחלות מדבקות נובעות מכך שיש מזל רע או שדים או כוח על טבעי כלשהו שגורם למחלות. בעבר התקיים קונזצוס רחב על חוקי הפיזיקה של אריסטו לפיהן הנטיה של כל דבר היא לעצור במקום (לפני התאוריה של ניוטון). כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ויתר כוכבי הלכת סובבים אותו. מבחינה נורמטיבית במשך אלפי שנים אנשים בתרבויות שונות הביאו [[צידוקים לעבדות]] - והיה תמריץ כלכלי לשימור כלכלת העבדים כמו גם תמריץ חברתי , פוליטי ותרבותי להצדיק את קיום העבדות כדי להסביר שהסדר החברתי בו התקיימה היה בעצם מוסרי, הוגן, טבעי ואף בלתי נמנע ונובע מרצון האל.

בעיה נוספת בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב  Z ש-X נועד לחזק אותו.  

בעיה נוספת היא הצגה מוגזמת של נקודת המבט של החברה האנושית - אין אנו יודעים את נקודת ההשקפה של בעלי חיים אחרים או את "נקודת ההשקפה" של מערכות אקטיביות נוספות שהן [[מערכת מפזרת]] ולכן יש להן "רצון" או [[שיווי משקל]] משלהן שישפיע עלינו. לדוגמה כל המלחים באוניה יכולים להסכים שהאוניה לא בסכנת טביעה אבל "דעתה" של האוניה עלולה להיות אחרת - לאוניה אין פה להציג דעה זו - היא "תציג" את ה"דעה" הזו כאשר היא תטבע באמת. באופן דומה בני האדם אינם חווים או "מקשיבים" לעצים או לבעלי חיים רבים ועלולים להיות בסכנה בגלל קריסה אקולוגיות - בדומה למצבים המתוארים בספר [[התמוטטות]]. במסגרת מערכת אקולוגית (או [[מערכת מורכבת]] כלשהי - במיוחד כאשר היא [[מערכת דיאספטית]]) - תמיד קיימת פעילות לא-אנושית, [[תהליך|תהליכים]] שלא קשורים רק לפעילות האדם ו[[מידע]] שיש לאסוף בגלל כניסה של [[אנרגיה]] למערכת וניצול חלק מהאנרגיה על ידי גורמים מחוץ לאנושות. כלל היצורים החיים במערכת ואף מערכות לא חיות משפיעים אחד על השני דרך [[מערכת אקולוגית]] שמסחררת [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורי תרכובות]] שונות כמו חמצן, חנקן, פחמן או מים ויש בה זרימה של [[אנרגיה]] (דרך [[ייצור ראשוני]]). דוגמה לקושי לקיים מערכת כזו ולצורך בניטור מערכת כזו כאשר היא מתקרבת לגבולות חוסר יצובית ניתן לראות בניסוי [[ביוספרה 2]]. בעוד אנשים מתווכחים בינם לבין עצמם מהי האמת ומקיימים נרטיבים שונים , המציאות לא מחכה להם וממשיכה להתקדם. בני האדם משפיעים על המערכות דרך [[השפעות סביבתיות]]. תוצאות של חוסר מודעות אקולוגית של בני האדם לסביבתם מתוארים גם בספר [[יתומי השמיים]] שם קבוצה גדולה של אנשים חיים בתוך חללית מזה דורות ופשוט שכחו דבר זה. ראו גם [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[קיימות]] ו[[אל תסתכלו למעלה]].  

בעיה אפשרית בהבאת דבר לפי אומרו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה. באופן עקרוני או בחברות עם חופש ביטוי, ניתן לנסות להתמודד עם בעיה זאת עם פרסום מאמרים עם דעה נגדית אשר גם בהם דבר מובא בשם אומרו.

 

====פרשנות שגויה או הסתמכות על כלי (אינסטרומנט מטעה)====

בעיה רחבה בהגדרת "אובייקטיביות" כסובייקטיביות אישית או קבוצתית היא הבאת דברי אדם או קבוצה המבוססים על פרשנות שגויה או כלי (אינסטרומנט) בעייתי. לדוגמה אם כל האנשים לא יודעים שיש חיידקים הם עלולים להגיע למסקנה כי מחלות מדבקות נובעות מכך שיש מזל רע או שדים או כוח על טבעי כלשהו שגורם למחלות. בעבר התקיים קונזצוס רחב על חוקי הפיזיקה של אריסטו לפיהן הנטיה של כל דבר היא לעצור במקום (לפני התאוריה של ניוטון). כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ויתר כוכבי הלכת סובבים אותו. מבחינה נורמטיבית במשך אלפי שנים אנשים בתרבויות שונות הביאו [[צידוקים לעבדות]] - והיה תמריץ כלכלי לשימור כלכלת העבדים כמו גם תמריץ חברתי , פוליטי ותרבותי להצדיק את קיום העבדות כדי להסביר שהסדר החברתי בו התקיימה היה בעצם מוסרי, הוגן, טבעי ואף בלתי נמנע ונובע מרצון האל.

===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"===

===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"===

מאז תורת היחסות קיימת מוסכמה רחבה לפיה אין מציאות אובייקטיבית בכל העולמות ביקום - מערכות אינרצאיליות שונות (הנמצאות במהירויות יחסית שונה זו מזו) יחוו חוסר הסכמה לגבי המרתרחש במערכת אינרקרצלית אחרת - כך מימדים כמו מהירות, גובה, אורך משקל או זמן במערכת אחת יראו שונים לאנשים מחוץ למערכת זו שיתסכלו עליה מבחוץ. אנשים שמתקרבים לחור שחור לדוגמה יסתכלו החוצה אל כוכבים ויראו אירועים המתרחשים כמו במהירות מואצת. אם אחד משני תאומים יסע בחללית מהירה קרובה למהירות האור כאשר הוא ישוב לכדור הארץ הוא יגלה כי בכדור הארץ עבר זמן רב יותר. למרות היבטים אלה בתחומים רבים אחרים של המציאות [[המהפכה המדעית]] גרמה לכך שאנשים מתרבויות שונות מסכימים על היבטים רבים של המציאות באופן תקדימי בהיסטוריה - וחלקים אלה הולכים ומתרחבים - כך לדוגמה רוב האנשים תומכים היום, לפחות באופן מעשי ב[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] כאשר הם הולכים לרופאים כדי לקבל חיסון או תרופה נגד מחלה מדבקת - וזאת כמעט בלי תלות בשאלה מאיזה דת , מוצא גנטי או מקום גאוגרפי הם שייכים אליו.

מאז תורת היחסות קיימת מוסכמה רחבה לפיה אין מציאות אובייקטיבית בכל העולמות ביקום - מערכות אינרצאיליות שונות (הנמצאות במהירויות יחסית שונה זו מזו) יחוו חוסר הסכמה לגבי המרתרחש במערכת אינרקרצלית אחרת - כך מימדים כמו מהירות, גובה, אורך משקל או זמן במערכת אחת יראו שונים לאנשים מחוץ למערכת זו שיתסכלו עליה מבחוץ. אנשים שמתקרבים לחור שחור לדוגמה יסתכלו החוצה אל כוכבים ויראו אירועים המתרחשים כמו במהירות מואצת. אם אחד משני תאומים יסע בחללית מהירה קרובה למהירות האור כאשר הוא ישוב לכדור הארץ הוא יגלה כי בכדור הארץ עבר זמן רב יותר. למרות היבטים אלה בתחומים רבים אחרים של המציאות [[המהפכה המדעית]] גרמה לכך שאנשים מתרבויות שונות מסכימים על היבטים רבים של המציאות באופן תקדימי בהיסטוריה - וחלקים אלה הולכים ומתרחבים - כך לדוגמה רוב האנשים תומכים היום, לפחות באופן מעשי ב[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] כאשר הם הולכים לרופאים כדי לקבל חיסון או תרופה נגד מחלה מדבקת - וזאת כמעט בלי תלות בשאלה מאיזה דת , מוצא גנטי או מקום גאוגרפי הם שייכים אליו.

==הערות כלליות==

==הערות כלליות==