שורה 12: |
שורה 12: |
| ===אובייקטיביות כ"תיאור סובייקטיביות"=== | | ===אובייקטיביות כ"תיאור סובייקטיביות"=== |
| דרך אחת להגדיר אובייקטיביות היא להביא '''תיאור סובייקטיבי''' של דבר מסוים ("להביא דבר בשם אומרו"), בין אם זו {{המ|סובייקטיביות-יחידנית}} או {{המ|סובייקטיביות-מרובה}}: | | דרך אחת להגדיר אובייקטיביות היא להביא '''תיאור סובייקטיבי''' של דבר מסוים ("להביא דבר בשם אומרו"), בין אם זו {{המ|סובייקטיביות-יחידנית}} או {{המ|סובייקטיביות-מרובה}}: |
− | :* דוגמה אחת לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתו של חבר קבוצה X, המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.
| + | * דוגמה אחת לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתו של חבר קבוצה X, המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y. |
− | :* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.
| + | * דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y. |
| | | |
| היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו) כך שאפשר להגיד זה "עובדה" ש אדם A אמר טענה X. | | היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו) כך שאפשר להגיד זה "עובדה" ש אדם A אמר טענה X. |
שורה 31: |
שורה 31: |
| ===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"=== | | ===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"=== |
| דרך שנייה להגדיר אובייקטיביות שמשהו אובייקטיבי הוא '''תובנה נפשית המוסכמת על כולם, בכל מקום ובכל זמן, ללא יוצא מן הכלל'': | | דרך שנייה להגדיר אובייקטיביות שמשהו אובייקטיבי הוא '''תובנה נפשית המוסכמת על כולם, בכל מקום ובכל זמן, ללא יוצא מן הכלל'': |
− | :* למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת.
| + | * למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת. |
| | | |
| יש הנוקטים בגישה דומה על דרך קיצור, כמו לדוגמה [[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה). | | יש הנוקטים בגישה דומה על דרך קיצור, כמו לדוגמה [[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה). |
שורה 41: |
שורה 41: |
| ===אובייקטיביות כ"אינסטרומנטליות"=== | | ===אובייקטיביות כ"אינסטרומנטליות"=== |
| דרך שלישית להגדיר אובייקטיביות היא "אינסטרומנטליות" כך שכאשר אדם אומר "אובייקטיבי" הוא מתכוון בכלל למונח "אינסטרומנטלי" (בלבול מונחים). | | דרך שלישית להגדיר אובייקטיביות היא "אינסטרומנטליות" כך שכאשר אדם אומר "אובייקטיבי" הוא מתכוון בכלל למונח "אינסטרומנטלי" (בלבול מונחים). |
− | :* במקרה זה האדם מתכוון לטעון מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית).
| + | * במקרה זה האדם מתכוון לטעון מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית). |
| | | |
| גם כאן בדומה להיבטים אחרים עולה בעיה של רלבנטיות - גם אם אנו יכולים למדוד בצורה אובייקטיבת מה העובי של הספר של ניוטון או מה המשקל שלו - זה לא בהכרח נתון מענין במיוחד. | | גם כאן בדומה להיבטים אחרים עולה בעיה של רלבנטיות - גם אם אנו יכולים למדוד בצורה אובייקטיבת מה העובי של הספר של ניוטון או מה המשקל שלו - זה לא בהכרח נתון מענין במיוחד. |