47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו אופנות אינטלקטואליות, השפעה של קבוצת עורכים, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע.
'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע.
==הכנסת עובדות לא נכונות==
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך.
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ.
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו.
===אתנוצנטריות אנגלית===
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים.
==בעיות בויקיפידה העברית==
===דרך קבלת ההחלטות===
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט.
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל.
===אתנוצנטריות===
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה.
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו.
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.
==ראו גם==
==ראו גם==