47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
מקורות:
מקורות:
*סטיב קין, הכלכלה במערומיה.
*סטיב קין, הכלכלה במערומיה.
== מושגים ניאו-קלאסיים: צמיחה ומחזורי עסקים ==
הצמיחה היא מושג מפתח בכלכלה. היות וכל דבר בכלכלה נמדד בכסף, הצמיחה של פירמה תימדד על ידי הגדלת הרווח (לפעמים אפשר להתנחם בעליית ההכנסות, אך הרווח הוא המדד היסודי). השאיפה הבסיסית היא לצמוח – לכבוש לקוחות ושווקים חדשים.
במאקרו, השאיפה לצמוח מתבססת על המדד הסטנדרטי של תמ"ג לנפש. במדינות בהן יש עלייה באוכלוסייה (רוב מדינות העולם), גם קיפאון במדד הזה משמעו הגדלת הפעילות הכלכלית.
===כיצד מצליחות פירמות ומדינות לצמוח?===
אפשרות אחת היא 'התייעלות'. התייעלות משמעה 'לייצר' יותר רווחים מתשומות שוות. ניתן להתייעל על ידי שיפור אופן הייצור – להמציא פטנט או טכנולוגיה חדשה שיאפשרו להוריד את עלויות הייצור. לאורך זמן אי אפשר לשמור על יתרון טכנולוגי בשוק תחרותי, כך שבדרך כלל עלויות הייצור בין פירמות הן דומות. האפשרות האחרת היא להוריד את עלויות העבודה. כאן כבר אין בסיס 'קשיח' לעלויות היות ורמת השכר נקבעת באופן פוליטי (דהיינו, של מאבקי כוח), יתרון כוח למעסיקים יאפשר להוזיל את העבודה עוד ועוד. מאז שנות השישים הכוח של העובדים בעולם המערבי הולך ונשחק. כתוצאה מכך אפשר לראות שרווחי החברות עולים בהתמדה, בעוד אחוז ההון המופנה לעבודה הולך ויורד [יש לנו נתונים?]. תהליך אחר שחיזק את מגמת החלשת העובדים הוא הגירת עבודה (עובדים זרים). בעשורים האחרונים יש תנועה ערה של עובדים בעולם, מהעולם השלישי למדינות המתועשות. כך בעצם מדינות העולם השלישי מייצאות הון לעולם המערבי.
כיוון אחר הוא יצירת שווקים חדשים או השתלטות על קיימים. זה היה הרעיון בתקופת ה'דוט.קום': רעיונות חדשים יצרו שווקים שלא היו קיימים ולכן אפשרו לגייס השקעות ענק על סמך ציפיות לרווחים. אך ברמת מאקרו, כיבוש שווקים חדשים של מדינה אחת בא על חשבון מדינה אחרת...
===ביקורת רדיקלית: ביכלר וניצן - עסקים גדולים מול כל השאר ===
ביכלר וניצן מציעים לצאת מהרעיון של קינס לגבי גדלי מאקרו כוללים של המשק, אלא לבצע חיתוך של משק לאומי או כלל עולמי על פי חתכים אחרים.
הם בוחרים לנתח על פי חלוקה בין עסקים גדולים מול כל השאר - עסקים קטנים יותר, ועובדים. בהמשך ביכלר וניצן מבצעים הבחנה בין תאגידים בארה"ב הקרובים לממשל, ובין כל השאר.
מטרת הממשל אינו "להצמיח את המשק", אלא לתמוך בעסקים איתם יש לו אינטרסים מיוחדים - העסקים בכלל, העסקים הגדולים יותר, ובעיקר עסקים שיש להם קשרים עסקיים ואישיים עם גורמים בממשלות.
מקורות:
ביכלר וניצן, מרווחי מלמחמה לדיוודנדים של שלום.
===ביקורת רדיקלית: ביכלר וניצן - להכות את הממוצע===
בשוק החופשי ישנו מאבק מתמיד בנוסח מלחמת ההישרדות הדארוויניסטית – החזק שורד. אחת מצורות הביטוי של מאבק מתמיד זה היא שחברות ציבוריות נלחמות על משקיעים, אלו מצידם, מחפשים רווחים. לכן המשקיעים ינסו להמר על הפירמה שתבטיח את הרווח הגדול ביותר. כך חייבות הפירמות להראות צמיחה מתמדת. לא סתם צמיחה, אלא צמיחה גבוהה מהמתחרות. כך כל פירמה מנסה להכות את הממוצע כדי למשוך את המשקיעים.
היות והממוצע הוא תמיד יחסי לשאר הפירמות, לעולם לא יכולות כל הפירמות להכות את הממוצע, והמרוץ המתמיד רק מביא למצב שתואר על ידי המלכה האדומה בעליסה בארץ הפלאות: יש לרוץ מהר ככל האפשר כדי להישאר במקום.
היות וכפי שראינו קודם, הגדלת הרווחים בדרך כלל באה מצמצום עלויות העבודה, הניסיון המתמיד להכות את הממוצע יוצר לחץ הולך וגובר על העובדים. לא פלא שבעשור האחרון הולכת ומתגברת תופעת ה'עובדים העניים'.