שינויים

'''מניעת פשיעה''' (באנגלית: '''Crime prevention''') היא פעילות להפחתת פשיעה במקור, עוד לפי התרחשות הפשע. הדגש בה הוא לא הרתעה או ענישה של פושעים. מניעת פשיעה מיושמת בעיקר במישור קהילתי, עירוני או הממשלתי (או [[מוסד חברתי]] אחרים). גישה זו עומדת ברובה בניגוד לגישה המסורתית השמה דגש על דיכוי פשיעה באמצעות ענישה פלילית ושימוש בפקחים, שוטרים ובתי משפט, ורוב הפעולות במניעת פשיעה מתרחשות מחוץ למערכת המשפט הפלילי הרשמית. דוגמה לשיטות מניעת פשיעה כוללות שיפור החינוך והסביבה של ילדים כדי למנוע יציאה לחיי פשע, עיצוב רחובות שמקטין סיכוי לעבירות תנועה מסכנות חיים ([[חזון אפס]]), מניעת פשיעה באמצעות מוסדות כלכליים (לדוגמה הפחתת שימוש בכסף מזומן), [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]], אי-הפללה של צרכני סמים הקלים כמו קנביס ועוד.  

'''מניעת פשיעה''' (באנגלית: '''Crime prevention''') היא פעילות להפחתת פשיעה במקור, עוד לפי התרחשות הפשע. הדגש בה הוא לא הרתעה או ענישה של פושעים. מניעת פשיעה מיושמת בעיקר במישור [[קהילה|קהילתי]], עירוני הלאומי או הבין-לאומי. (או [[מוסד חברתי]] אחרים). גישה זו שונה מהגישה המסורתית השמה דגש על דיכוי פשיעה באמצעות ענישה פלילית ושימוש בפקחים, שוטרים, בתי משפט, קנסות ובתי כלא ויכולה להשלים אותה או להפחית את הצורך בענישה. רוב הפעולות במניעת פשיעה מתרחשות מחוץ למערכת המשפט הפלילי הרשמית. דוגמה לשיטות מניעת פשיעה כוללות שיפור ה[[חינוך]] והסביבה של ילדים כדי למנוע משפחות לא מתפקדות או יציאה לחיי פשע, עיצוב רחובות שמקטין סיכון ל[[תאונות דרכים|עבירות תנועה]] מסכנות חיים (כחלק מ[[חזון אפס]]), הפחתת שימוש וצריכה נבונה של [[אלכולהול]], מניעת פשיעה באמצעות מוסדות כלכליים (לדוגמה הפחתת שימוש ב[[כסף מזומן]], מניעת [[הלבנת הון]]), [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]], אי-הפללה של צרכני סמים הקלים כמו קנביס, [[גישת צמצום הנזקים בסמים]] קשים, [[פמיניזם|שיפור מעמד האשה]], הפחתת [[אי שוויון כלכלי]], שיפור כישורים של [[אמפתיה]], [[תקשורת מקרבת]] ועוד.  

מנקודת מבט של [[מערכות מורכבות]] (ותחומים כמו [[כלכלה אקולוגית]], [[כלכלה מוסדית]]) מניעת פשיעה היא גישה [[מערכות מורכבות|מערכתית]] ו[[הוליזם|הוליסטית]] שמנתחת סיבות יסוד לפשיעה ואלימות ויוצרת סביבה פיזית או מוסדית שמקשה על צמיחה ביצוע פעולות אלימות, הצטרפות למעגל הפשיעה או על ביצוע הפשעים עצמם. גישה זו עומדת בניגוד לגישה המסורתית השמה דגש על דיכוי פשיעה באמצעות ענישה פלילית ושימוש בפקחים, שוטרים ובתי משפט, שסובלת מבעיות המאפיינות את [[שיטת הטיפול המאוחר]] ו[[משבר המוצרים הציבוריים]].  

מנקודת מבט של [[מערכות מורכבות]] (ותחומים כמו [[כלכלה אקולוגית]], [[כלכלה מוסדית]]) מניעת פשיעה היא גישה [[מערכות מורכבות|מערכתית]] ו[[הוליזם|הוליסטית]] שמנתחת סיבות יסוד לפשיעה ואלימות ויוצרת סביבה פיזית או מוסדית שמקשה על צמיחה ביצוע פעולות אלימות, הצטרפות למעגל הפשיעה או על ביצוע הפשעים עצמם. גישה זו עומדת בניגוד לגישה המסורתית שסובלות מבעיות שונות המאפיינות את [[שיטת הטיפול המאוחר]] ו[[משבר המוצרים הציבוריים]] יש קווי דמיון בין מניעת פשיעה לבין [[בריאות הציבור]], [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] בשך שבשני המקרים נוקטים בגישת [[זהירות מונעת]].  

==רקע==

==רקע==

==מחקרים והתפתחות התחום==

==מחקרים והתפתחות התחום==

מחקרים בתחום מניעת פשיעה בוצעו על ידי חוקרים בתחומים של קרימינולוגיה, מדיניות ציבורית, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. מחקרים על ידי קרימינולוגים כמו Gottfredson, McKenzie, Eck, Farrington{{הערה|שם=oxfordhb|[http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780195398823.001.0001/oxfordhb-9780195398823 The Oxford Handbook of Crime Prevention]}} ו-Sherman, Waller {{הערה|1=[https://www.inlander.com/spokane/our-kids-our-problem/Content?oid=2194812 Our Kids, Our Problem], Inlander}} כתבו מספר ניתוחים למניעת פשיעה. ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], [[האומות המאוחדות]], United States National Research Council וכן Audit Commission (United Kingdom) בחנו את המחקרים שלהם ושל אחראים בתחום.  

מחקרים בתחום מניעת פשיעה בוצעו על ידי חוקרים בתחומים של [[קרימינולוגיה]], [[מדיניות ציבורית]], [[פסיכולוגיה וסוציולוגיה]]. מחקרים על ידי קרימינולוגים כמו Gottfredson, McKenzie, Eck, Farrington{{הערה|שם=oxfordhb|[http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780195398823.001.0001/oxfordhb-9780195398823 The Oxford Handbook of Crime Prevention]}} ו-Sherman, Waller {{הערה|1=[https://www.inlander.com/spokane/our-kids-our-problem/Content?oid=2194812 Our Kids, Our Problem], Inlander}} כתבו מספר ניתוחים למניעת פשיעה. ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], [[האומות המאוחדות]], United States National Research Council וכן Audit Commission (United Kingdom) בחנו את המחקרים שלהם ושל אחראים בתחום.  

ההיסטוריה המודרנית של מניעת פשיעה בארצות הברית, קשורה ב[[אמון|אבדן האמונה]] ב[[מערכת המשפט הפלילי]] (משטרה, בתי משפט, בתי כלא), בשנות ה-60 של המאה ה-20. דבר זה נבע משילוב של גורמים בכללם ירידה באמון הציבור במערכת המשפט הפלילי, עליה ברמות הפחד מפני פשיעה ומחקרי קרימינולוגים שהראו כי אמצעי ריסון פשיעה מסורתיים רבים היו בלתי אפקטיביים או לא יעילים בהפחתת רמות הפשיעה ושיפור הבטיחות בקהילות. לדוגמה מחקרים על סיורים ממונעים של שוטרים, מוקדי מענה מהיר, וחקירות פליליות – המרכיבים העיקריים של מערכת אכיפת החוק – היו בעלי השפעה מוטעה או חסרי השפעה כלשהי. {{הערה|שם=oxfordhb}}

ההיסטוריה המודרנית של מניעת פשיעה ב[[ארצות הברית]], קשורה ב[[אמון|אבדן האמונה]] ב[[מערכת המשפט הפלילי]] (משטרה, בתי משפט, בתי כלא), בשנות ה-60 של המאה ה-20. דבר זה נבע משילוב של גורמים בכללם ירידה באמון הציבור במערכת המשפט הפלילי, עליה ברמות הפחד מפני פשיעה ומחקרי קרימינולוגים שהראו כי אמצעי ריסון פשיעה מסורתיים רבים היו לא יעילים בהפחתת רמות הפשיעה ושיפור הבטיחות בקהילות. לדוגמה מחקרים על סיורים ממונעים של שוטרים, מוקדי מענה מהיר, וחקירות פליליות – המרכיבים העיקריים של מערכת אכיפת החוק – היו בעלי השפעה מועטה או חסרי השפעה כלשהי. {{הערה|שם=oxfordhb}}

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison Reform”). זהו מאמר שסוקר מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". הוא בדק 231 מחקרים שנערכו בשנים 1945 עד 1967 וענו על דרישות מינימליות של איכות. סקירה זו לא הייתה חידוש למעשה אבל היא יצרה סערה פוליטית ומקצועית בגלל החשש שלא ניתן יהיה להפחית את הפשיעה. {{הערה|שם=Visher|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד?" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison Reform”). זהו מאמר שסוקר מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". הוא בדק 231 מחקרים שנערכו בשנים 1945 עד 1967 וענו על דרישות מינימליות של איכות. למעשה, סקירה זו לא הייתה חידוש, אבל היא יצרה סערה פוליטית ומקצועית בגלל החשש שלא ניתן יהיה להפחית את הפשיעה. {{הערה|שם=Visher|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה הפעילות הבולטת ביותר של המשטרה לבקרת פשיעה הייתה נוכחות של ניידות משטרה גלויות ברחבי העיר. בעיני המשטרה והציבור כאחד הדבר נראה כצעד מרכזי בהפחתת הפשיעה. בשנת 1974 בוצע מחקר בשם The Kansas City Preventive Patrol. זה היה מחקר שתוכנן היטב ובעל היקף הרחב ביותר שבוצע עד אז. החוקר George Kelling ועמיתיו הגבירו את סיורי המשטרה בחמישה מקופים, השאירו את הסיורים באותה רמה בחמישה אחרים, והפחיתו את הסיורים בחמישה נוספים. המסקנה של המחקר הייתה שהגדלה או הקטנה של סיורי המשטרה הייתה חסרת השפעה על הפשיעה או על הפחד של הציבור מפני פשיעה. הייתה ביקורת על המחקר אבל רוב החוקרים החלו לפקפק ביעילות של מה שנתפס עד אז כפעילות החשובה ביותר למניעת פשיעה של משטרה עירונית. מחקרים נוספים באותו עשור שבדקו היבטים נוספים של פעילות משטרה להפחתת הפשיעה, מצאו כי הגדלת כוחות השיטור לא הובילה להפחתת הפשיעה. {{הערה|שם=Visher}}

בעשורים לאחר מלחמת העולם השנייה הפעילות הבולטת ביותר של המשטרה לבקרת פשיעה הייתה נוכחות של ניידות משטרה גלויות ברחבי העיר. בעיני המשטרה והציבור כאחד, הדבר נראה כצעד מרכזי בהפחתת הפשיעה. בשנת 1974 בוצע מחקר בשם The Kansas City Preventive Patrol. זה היה מחקר שתוכנן היטב ובעל היקף הרחב ביותר שבוצע עד אז. החוקר George Kelling ועמיתיו הגבירו את סיורי המשטרה בחמישה אזורים, השאירו את הסיורים באותה רמה בחמישה אזורים אחרים, והפחיתו את הסיורים בחמישה נוספים. המסקנה של המחקר הייתה שהגדלה או הקטנה של סיורי המשטרה הייתה חסרת השפעה על הפשיעה או על הפחד של הציבור מפני פשיעה. הייתה ביקורת על המחקר אבל רוב החוקרים החלו לפקפק ביעילות של מה שנתפס עד אז כפעילות החשובה ביותר למניעת פשיעה של משטרה עירונית. מחקרים נוספים באותו עשור שבדקו היבטים נוספים של פעילות משטרה להפחתת הפשיעה, מצאו כי הגדלת כוחות השיטור לא הובילה להפחתת הפשיעה. {{הערה|שם=Visher}}

בשנת 1995 יצאה סקירה של המחקרים בתחום של מניעת פשיעה בהוצאות אוניברסיטת שיקאגו, בעריכת Michael Tonry, David P. Farrington. כבר אז כוסו שלושה נושאים העיקריים בתחום, בשנת 2012 יצאה סקירה נוספת של המחקרים הפעם בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד בעריכת David P. Farrington ו-Brandon C. Welsh. לכרך זה תרמו 44 חוקרים מתחומים שונים, בעיקר קרימינולוגיה וחלקם מפסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד.  

בשנת 1995 יצאה סקירה של המחקרים בתחום של מניעת פשיעה בהוצאות אוניברסיטת שיקאגו, בעריכת Michael Tonry, David P. Farrington. כבר אז כוסו שלושה נושאים העיקריים בתחום, בשנת 2012 יצאה סקירה נוספת של המחקרים הפעם בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד בעריכת David P. Farrington ו-Brandon C. Welsh. לכרך זה תרמו 44 חוקרים מתחומים שונים, בעיקר קרימינולוגיה וחלקם מפסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד.  

דוגמאות למניעת פשיעה הן:  

דוגמאות למניעת פשיעה הן:  

* '''אי-הפללה או לגליזציה של סמים קלים''' - כמו מריחואנה - מתוך התפיסה שצרכנים של [[סמי פנאי]] כאלה לא גורמים נזקים חמורים לאנשים סביבם. ולכן ענישה פלילית היא מיותרת ואף מזיקה.  

* '''אי-הפללה או לגליזציה של סמים קלים''' - כמו מריחואנה - מתוך התפיסה שצרכנים של [[סמי פנאי]] כאלה לא גורמים נזקים חמורים לאנשים סביבם. ולכן ענישה פלילית היא מיותרת ואף מזיקה.  

* '''צעדים לצמצום צריכה של אלכוהול''' ובמיוחד צריכה מוגזמת של [[אלכוהול]] מתוך תפיסה שאלכוהול מקל על תופעות שונות של אלימות ויוצר בעיות חברתיות נוספות.  

* '''[[אלכוהול|צעדים לצמצום צרכה בעייתית של אלכוהול]]''' צמצום צריכה מוגזמת של [[אלכוהול]], תוכניות להפחתת אלכוהוליזם, מתוך תפיסה שאלכוהול מקל על תופעות שונות של [[אלימות]], [[תאונות דרכים]]  ויוצר בעיות חברתיות נוספות (כמו גרושים, אלימות במשפחה, [[דיכאון]]). מחקרים מאוחרים יותר מצביעים על נזקים של אלכוהול כאשר שותים אותו ללא חברים ובמיוחד לבד בבית.

* '''[[גישת צמצום הנזקים בסמים]]''' - מתייחסת למכורים לסמים כאל חולים הזקוקים בעיקר ל[[אמפתיה]], שיקום, סיוע רפואי, נפשי וחברתי ופחות כאל פושעים שיש להעניש אותם. הרשויות "מייבשות" מוכרי סמים על ידי הספקת סם עם פיקוח למכורים. גישה זו זוכה להצלחה בקרב מכורים להרואין וקוקאין בשווייץ ובפורטוגל. יש ירידה במספר המכורים לסמים וירידה בתמותה של מכורים לסמים ובפשעים הקשורים לסמים.

* '''[[גישת צמצום הנזקים בסמים]]''' - מתייחסת למכורים לסמים כאל חולים הזקוקים בעיקר ל[[אמפתיה]], שיקום, סיוע רפואי, נפשי וחברתי ופחות כאל פושעים שיש להעניש אותם. הרשויות "מייבשות" מוכרי סמים על ידי הספקת סם עם פיקוח למכורים. גישה זו זוכה להצלחה בקרב מכורים להרואין וקוקאין בשווייץ ובפורטוגל. יש ירידה במספר המכורים לסמים וירידה בתמותה של מכורים לסמים ובפשעים הקשורים לסמים.

* '''[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]''' - גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. הגישה מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. לדוגמה חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב יוצרות מרחב "ציבורי-פרטי" שבו בעל החנות וכן הקונים שלו מונעים הזנחה של הרחוב לפני החנות. הספקת שפע של חלונות ומרפסות שפונים לרחוב מגדילים את הסיכוי לעדי ראיה ומפחיתים רצון לבצע ברחוב פשיעה ועוד.  

* '''[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]''' - גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי [[תכנון עירוני]] סביבתי. הגישה מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. לדוגמה חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב יוצרות מרחב "ציבורי-פרטי" שבו בעל החנות וכן הקונים שלו מונעים הזנחה של הרחוב לפני החנות. הספקת שפע של חלונות ומרפסות שפונים לרחוב מגדילים את הסיכוי לעדי ראיה ומפחיתים רצון לבצע ברחוב פשיעה ועוד.  

* '''תכניות לטיפוח אמפתיה''' - על רקע אלימות והתעללות בקרב תלמידים, החלו בקנדה בתכנית לחיזוק [[אמפתיה]] ו"[[למידה חברתית־רגשית]]" הנחת היסוד היא שניתן ללמד ולחזק תכונות כמו אמפתיה, מודעות עצמית לרגשות ולרגשותיו של האחר, רגישות לסביבה ויכולת לקיים מערכות יחסים יציבות וחיוביות. מחקרים של פרופ' קימברלי שונרט־רייכל, פסיכולוגית התפתחותית טוענים שתכניות אלה הובילו לשיפור היבטים כמו עזרה לזולת או שליטה בתוקפנות. המטרה קצרת הטווח של תכנית זו היא לשפר את האווירה בבית הספר ולהפחית תופעות של בריונות ואלימות בכיתה. מטרה ארוכת טווח היא לגרום לילדים להיות מבוגרים אחראים ואכפתיים יותר. תכנית זו היא חלק מאוסף של יוזמות ומחקרים שנועדו לשפר היבטים כמו אמפתיה וחברוּת, איך מחנכים לשיתוף פעולה בין־אישי וכיצד מפחיתים [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות לרשתות חברתיות]]. {{הערה|שם=ovadya|שירה קדרי-עובדיה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6955963 5 יחידות מתמטיקה? מה שמפתח ילדים זה שיעורי אמפתיה], הארץ, 20.02.2019}} [https://youtu.be/e4cgG9Thxs8]

* '''תכניות לטיפוח אמפתיה''' - על רקע אלימות והתעללות בקרב תלמידים, החלו בקנדה בתכנית לחיזוק [[אמפתיה]] ו"[[למידה חברתית־רגשית]]" הנחת היסוד היא שניתן ללמד ולחזק תכונות כמו אמפתיה, מודעות עצמית לרגשות ולרגשותיו של האחר, רגישות לסביבה ויכולת לקיים מערכות יחסים יציבות וחיוביות. מחקרים של פרופ' קימברלי שונרט־רייכל, פסיכולוגית התפתחותית טוענים שתכניות אלה הובילו לשיפור היבטים כמו עזרה לזולת או שליטה בתוקפנות. המטרה קצרת הטווח של תכנית זו היא לשפר את האווירה בבית הספר ולהפחית תופעות של בריונות ואלימות בכיתה. מטרה ארוכת טווח היא לגרום לילדים להיות מבוגרים אחראים ואכפתיים יותר. תכנית זו היא חלק מאוסף של יוזמות ומחקרים שנועדו לשפר היבטים כמו אמפתיה וחברוּת, איך מחנכים לשיתוף פעולה בין־אישי וכיצד מפחיתים [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות לרשתות חברתיות]]. {{הערה|שם=ovadya|שירה קדרי-עובדיה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6955963 5 יחידות מתמטיקה? מה שמפתח ילדים זה שיעורי אמפתיה], הארץ, 20.02.2019}} [https://youtu.be/e4cgG9Thxs8]

* '''מניעת אלימות במשפחה''' תפיסה לפיה [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]] לא נובעת רק מתוך תפיסות שמרניות ופטריאכליות (שמתקיימת בחלק מהרציחות) אלא גם על כתופעת קצה של תופעה רחבה יותר והיא [[אלימות במשפחה בין בני זוג]] - אלימות שכוללת קללות, איומים, התעללות נפשית וכו'. הטענה היא שאלימות זו יכולה להיות מוזנת על ידי שני בני הזוג והיא אינה נחלתם של גברים בלבד. כדי למנוע סוג כזה של רציחות יש להתייחס בצורה כוללנית יותר לתופעה ולא רק לסופה.

* '''מניעת אלימות במשפחה''' תפיסה לפיה [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]] לא נובעת רק מתוך תפיסות שמרניות ופטריאכליות (שמתקיימת בחלק מהרציחות) אלא גם על כתופעת קצה של תופעה רחבה יותר והיא [[אלימות במשפחה בין בני זוג]] - אלימות שכוללת קללות, איומים, התעללות נפשית, [[אלימות כלכלית]] ועוד. הטענה היא שאלימות זו יכולה להיות מוזנת על ידי שני בני הזוג והיא אינה נחלתם של גברים בלבד. כדי למנוע סוג כזה של רציחות יש להתייחס בצורה כוללנית יותר לתופעה ולא רק לסופה.

* '''מניעת פשיעה כלכלית''' - כמו גניבות, הונאות, מעשי שוד, חטיפות לשם לקיחת כופר, סחיטה ועוד - על ידי שינוי עיצובים של [[כסף]], מערכות מוניטריות ומערכות [[בנקאיות]] - לדוגמה פחות שימוש בפחות כסף מזומן מקל על מעקב אחר מסלולי כספים ומקשה על פעילויות כמו שוד באיומי אקדח. מניעת פשיעה אחרת היא על ידי הפחתת הסודיות והגברת השקיפות במערכת הבנקאית -כדי למנוע עבירות של הלבנת הון, להקשות על עבירות סמים, תשלום לזונות או על רכוש גנוב, על מעשי שוד, להקשות על מימון טרור, ועל העברת כספים שמוצאם בפעילות לא חוקית להגיע לאנשים. {{הערה |ראו גם איתן אבריאל, [https://www.themarker.com/magazine/1.2368442 לעבר עולם 
ללא מזומן], דה מרקר, 09.07.2014}}

* '''מניעת פשיעה כלכלית''' - כמו גניבות, הונאות, מעשי שוד, חטיפות לשם לקיחת כופר, סחיטה ועוד - על ידי שינוי עיצובים של [[כסף]], מערכות מוניטריות ומערכות [[בנקאיות]] - לדוגמה פחות שימוש בפחות כסף מזומן מקל על מעקב אחר מסלולי כספים ומקשה על פעילויות כמו שוד באיומי אקדח. מניעת פשיעה אחרת היא על ידי הפחתת הסודיות והגברת השקיפות במערכת הבנקאית -כדי למנוע עבירות של הלבנת הון, להקשות על עבירות סמים, תשלום לזונות או על רכוש גנוב, על מעשי שוד, להקשות על מימון טרור, ועל העברת כספים שמוצאם בפעילות לא חוקית להגיע לאנשים. {{הערה |ראו גם איתן אבריאל, [https://www.themarker.com/magazine/1.2368442 לעבר עולם 
ללא מזומן], דה מרקר, 09.07.2014}}

* [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] - גישה להפחתת הרוגים ופצועים קשים ב[[תאונות דרכים]] על ידי עיצובים של ערים, דרכים, מכוניות, מעברי חצייה. לדוגמה במקום לשים מכמונות מהירות ושוטרים בעיר כדי להגן על הולכי רגל אפשר לבצע [[מיתון תנועה]].  

* [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] - גישה להפחתת הרוגים ופצועים קשים ב[[תאונות דרכים]] על ידי עיצובים של ערים, דרכים, מכוניות, מעברי חצייה. לדוגמה במקום לשים מכמונות מהירות ושוטרים בעיר כדי להגן על הולכי רגל אפשר לבצע [[מיתון תנועה]].  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[הון חברתי]], [[אמפתיה]], [[קהילה]]

* [[הון חברתי]], [[אמפתיה]], [[קהילה]]

* [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון פוליטי]]

* [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון פוליטי]]

* [[מתח נפשי]], [[בדידות]], [[התמכרות]]

* [[מתח נפשי]], [[בדידות]], [[התמכרות]], [[התמכורת להימורים]]

* [[אמפתיה]]

* [[גישת צמצום הנזקים בסמים]], [[מניעת עישון]]

* [[גישת צמצום הנזקים בסמים]], [[מניעת עישון]]

* [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]]  

* [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]]