שינויים

'''"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"''' (ב[[אנגלית]]: '''The God Delusion'''; בתרגום ישיר: '''דילוזיית האלוהים''') הוא ספר עיון מאת הביולוג הבריטי [[ריצ'רד דוקינס]], שיצא לאור בשנת 2006. בספר מציג ומסביר דוקינס עמדות בעד [[אתאיזם]] ומבסס רבים מטיעונים אלה על [[אבולוציה]] ו[[מדע]]. הוא מסביר מדוע לדעתו אין זה סביר שאלוהים קיים, מדוע בריאה תבונית אינה דבר סביר, כיצד ניתן לדעתו לקיים מוסר ללא קיומו של אל, ומציג בעיות שונות שהוא זיהה בדתות. ספרו של דוקינס מצטרף לשורה של ספרים ורעיונות מתחילת המאה ה-21 העוסקים ב[[אתאיזם חדש]] וכן לתאור המתחים בין [[מדע ודת]].

'''"יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת"''' (ב[[אנגלית]]: '''The God Delusion'''; בתרגום ישיר: '''דילוזיית האלוהים''') הוא ספר עיון מאת הביולוג הבריטי [[ריצ'רד דוקינס]], שיצא לאור בשנת 2006. בספר מציג ומסביר דוקינס עמדות בעד [[אתאיזם]] ומבסס רבים מטיעונים אלה על [[אבולוציה]] ו[[מדע]]. הוא מסביר מדוע לדעתו אין זה סביר שאלוהים קיים, מדוע בריאה תבונית אינה דבר סביר, כיצד ניתן לדעתו לקיים מוסר ללא קיומו של אל, ומציג בעיות שונות שהוא זיהה בדתות. ספרו של דוקינס מצטרף לשורה של ספרים ורעיונות מתחילת המאה ה-21 העוסקים ב[[אתאיזם חדש]] וכן לתאור המתחים בין [[מדע ודת]].

[[קובץ:The God Delusion UK.jpg|ממוזער|עטיפת הספר באנגלית]]

[[קובץ:The God Delusion Cover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר בעברית]]

דוקינס טען שהאמונה ב[[אלוהים]] כישות על-טבעית שבראה את העולם ומתערבת בנעשה בו היא כמעט בוודאות אמונת שווא וכי האמונה באל אישי מתערב זהה ל[[דילוזיה]], המוגדרת על ידו כאמונת שווא חסרת בסיס ועיקשת, לנוכח ראיות חזקות לסתירתה. בהקדמה למהדורה העברית של הספר מאזכרים העורכים את אמרתו של [[רוברט פירסיג]] לפיה "כאשר אדם אחד סובל מהזיה קוראים לזה אי-שפיות, כאשר אנשים רבים סובלים מהזיה קוראים לזה דת".

דוקינס טען שהאמונה ב[[אלוהים]] כישות על-טבעית שבראה את העולם ומתערבת בנעשה בו היא כמעט בוודאות אמונת שווא וכי האמונה באל אישי מתערב זהה ל[[דילוזיה]], המוגדרת על ידו כאמונת שווא חסרת בסיס ועיקשת, לנוכח ראיות חזקות לסתירתה. בהקדמה למהדורה העברית של הספר מאזכרים העורכים את אמרתו של [[רוברט פירסיג]] לפיה "כאשר אדם אחד סובל מהזיה קוראים לזה אי-שפיות, כאשר אנשים רבים סובלים מהזיה קוראים לזה דת".

==שורשי הדת==

==שורשי הדת==

פרק חמש של הספר כולל את השאלה מאיין באה הדת ולמה דתות קיימות בכל התרבויות בעולם ואת החיפוש אחר ההסבר להופעה החוזרת שלה בקרב חברות אנושיות מרובות. דוקינס כמו הוגים אחרים שתומכים באבולוציה טוען כי הדת עצמה היא דבר נפוץ בגלל חוקים אבולוציוניים.

פרק חמישי של הספר כולל את השאלות מאיין באה הדת, למה דתות קיימות בכל התרבויות בעולם, ומתאר את החיפוש אחר ההסבר להופעה החוזרת שלה בקרב חברות אנושיות מרובות. דוקינס כמו הוגים אחרים שתומכים ב[[אבולוציה]] טוען כי הדת עצמה היא דבר נפוץ בגלל חוקים אבולוציוניים.

דוקינס בוחן תאוריות לפיהן דת היא דבר נפוץ בגלל היבטים כמו ברירת קבוצות - כמו הנחה לפיה קבוצות דתיות היו מוכנות להילחם באופן קיצוני ולהקריב חיילים באופן תוקפני יותר ודבר זה הקנה להן יתרון על פני חברות אתאיסטיות או עם דתות שלוות יותר. דוקינס דוחה סוג כזה של הסברים משום שלדעתו ברירת קבוצות היא כוח לא מספיק חזק באבולוציה.  

דוקינס בוחן תאוריות לפיהן דת היא דבר נפוץ בגלל היבטים כמו ברירת קבוצות - כמו הנחה לפיה קבוצות דתיות היו מוכנות להילחם באופן קיצוני ולהקריב חיילים באופן תוקפני יותר ודבר זה הקנה להן יתרון על פני חברות אתאיסטיות או עם דתות שלוות יותר. דוקינס דוחה סוג כזה של הסברים משום שלדעתו ברירת קבוצות היא כוח לא מספיק חזק באבולוציה.

דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". הוא משווה את הדבר למנגנון של עשים שעפים לתוך נר ובכך נשרפים. העשים אינם מתאבדים בכוונה. במשך מיליוני שנה התפתח אצלם מנגנון ניווט מול מקורות אור מרוחקים כמו הירח והכוכבים, שמאפשר להם לטוס ישר כמו מצפן. המנגנון הזה לא עובד טוב מול דבר מודרני כמו נרות שכן אז שמירה על זווית קבועה מול הנר הופכת למסלול ספיראלי שנכנס אליו. באופן דומה מתאר דוקינס, כיצד הקשבה לסיפורים והנחיות מצד ההורים הייתה מנגנון מועיל מאוד בחברות אנושיות קטנות. בחברות אלה יש תועלת רבה מכך שילדים יקשיבו לסכנות מנהר עם תנינים לדוגמה. הדת לפי דוקינס היא תוצר לוואי של מנגנונים אלה - ההקשבה להוראות המסורת, שהיא במשך רוב האבולוציה הייתה דבר מועיל מאד, הולידה תופעת לוואי בדמות דת. דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת 1976 בספרו "[[הגן האנוכי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה שהגדיר "וירוס תודעתי" בין חברות.

דוקינס מתאר את הדת כ"תוצר נלווה של משהו מועיל". הוא משווה את הדבר למנגנון הניווט של עשים שגורם לכך שהם עפים לתוך נר ובכך נשרפים. העשים אינם מתאבדים בכוונה. במשך מיליוני שנה התפתח אצלם מנגנון ניווט מול מקורות אור מרוחקים כמו הירח והכוכבים, שמאפשר להם לטוס ישר בדומה לשימוש במצפן. המנגנון הזה לא עובד טוב מול דבר מודרני כמו נרות שהם מקור אור קרוב. במצב זה שמירה על זווית קבועה מול הנר הופכת למסלול ספיראלי שנכנס אליו. באופן דומה מתאר דוקינס, כיצד הקשבה לסיפורים והנחיות מצד ההורים הייתה מנגנון מועיל מאוד בחברות אנושיות קטנות של [[ציידים לקטים]]. בחברות אלה יש תועלת רבה מכך שילדים יקשיבו לסכנות מנהר עם תנינים לדוגמה. הדת לפי דוקינס היא תוצר לוואי של מנגנונים אלה - ההקשבה להוראות המסורת, שהיא במשך רוב האבולוציה הייתה דבר מועיל מאד, הולידה תופעת לוואי בדמות דת. דוקינס מציע שתאוריית ה[[מם|ממים]] (שאותה יצר בשנת 1976 בספרו "[[הגן האנוכי]]"), ורגישותם של בני אדם לממים דתיים, יכולים להסביר כיצד דתות מתפשטות בצורה שהגדיר "וירוס תודעתי" בין חברות.

==שורשי המוסר - מדוע אנחנו טובים?==

==שורשי המוסר - מדוע אנחנו טובים?==